שאלה
האם מותר לשטוף או לחפוף פאה בתשעת הימים?
תשובה
מותר לעסוק בשטיפת פאות בימים אלו ומותר לרוחצם גם במים חמין (גם לנוהגים שלא להתקלח מראש חודש).
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה", כתב המשנ"ב ס"ק יא "יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו".
וכתב בשער הציון ס"ק יא "והנה יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בעת הזאת בשום משא ומתן, וזו היא חומרא שלא מן הדין כלל, בין לדעה ראשונה בין לשניה, ואפשר שעשו כן משום סייג וגדר, ולפיכך הרוצה לעסוק שם במשא ומתן צריך התרה, אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן, לזה לא מהני התרה, כיון דיש פוסקים דסבירא להו הכי כבר קיבלו אבותיהם כדעת ההיא [מגן אברהם ושאר אחרונים]". וכתב מרן הרב במאמ"ר חגים פכ"ה סעי' ל"ב שנהגו למעט וטוב למעט גם במשא ומתן שאינו מוכרח אמנם אם יש חשש להפסד כספי או שיש יריד מותר גם לצורך חתן וכלה.
ב
כתב השו"ע בסי' תקנ"ט סעי' ט"ז "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב. הגה: ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י' ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה, הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה. ונוהגין שלא לרחוץ, אפילו בצונן, מראש חודש ואילך. ואפי' בערב שבת של חזון אסור לרחוץ כ"א ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן ויש מקילים בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת".
וכתב המשנ"ב בס"ק צ"ג "הואיל וכו' לתענוג – וכן קטנים שיש להם חטטין בראשן נוהגין לרחצן בראשן". וכתב המשנ"ב בס"ק צ"ד "ונוהגין שלא לרחוץ אפילו בצונן – היינו כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו שרי לרחוץ בצונן [אחרונים]". וממילא מה שהקל בצ"ג זה גם בחמין כיון שאינו לתענוג וה"ה הכא וראה במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ה סעי' פו
העולה
מותר לעסוק בשטיפת פאות בימים אלו ומותר לרוחצם גם במים חמין (גם לנוהגים שלא להתקלח מראש חודש).