שאלה
האם סעודת הודיה דינה כסעודת מצווה ?
תשובה
זה נחשב כסעודת מצווה כאשר משבחים ומהללים את השם בסעודה זו.
מקורות
כתב הרמ"א סי' תר"ע סעי' ב' "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג). ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים)". וביאר המשנ"ב בס"ק ט' "ר"ל בצרוף זה וכ"פ הרש"ל והב"ח כהיש אומרים וכתב הרש"ל שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצוה הכל סעודת מצוה".
כתב בים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ז "אלא נראה, כל סעודה שאדם עושה שלא כדרך מריעות ושמחה. אלא כדי ליתן שבח למקום, או לפרסם המצוה, או לפרסם הנס, קרוי סעודת מצוה, כגון פדיון הבן, לפרסם המצוה. ולפירוש ר"ת לפרסם הנס, שנמלט הזכר והאשה".
וכתב בשו"ת חוות יאיר סימן ע' "ותמהתי על שלא הביא הגאון רש"ל שכ"כ במרדכי פרק מקום שנהגו סי' תתקי"ט נשאל למהר"ם היאך אוכלים בסעודות נשואין בת ת"ח לע"ה והשיב לכן נהגו לומר שירות ותשבחות להקב"ה להללו על החסד שעשה עם אדם וחוה לאפוקי שמחת מריעות או סעודות חנוכה שאוכלים אלו עם אלו. אכן בהגה' מרדכי כתב שסעודות שעושין בחנוכה ה"ל ג"כ סעודות מצוה מפני שנהגו לומר שירות ותשבחות באותן סעודות ועוד שהרי אסור להתענות בהם". וראה בבית לחם יהודה יו"ד סי' שצ"א סעי' ב'.
וכתב בהעמק דבר (ויקרא ז יג) שכתב: "תכלית תודה שבא על הנס הוא כדי לספר חסדי ה' שגמל עליו, ומטעם זה ריבה הכתוב בלחם [ארבעים לחמי תודה] ומיעט בזמן אכילת תודה [יום ולילה] היינו כדי שיהיה מרבה רעים לסעודה אחת ביום הקרבה ויהיה סיפור הנס לפני רוב אנשים, עכ"ל.