שאלה
בד יוטה שסוגרים איתו מקום למטיילים בשביל לישון שם, האם מועיל בשביל עירוב?
תשובה
בהוקף לדירה כלומר לשינה, היושן באוהל אם עושה את המחיצות מיוטה יעשה מחיצות מכל הצדדים ויכול להקיף אפי' הרבה ובלבד שלא יעופו מחמת רוח מצויה ואם היוטה היא יוצאת מביתו מותר לטלטל בתוכו אפי' יותר מבית סאתים. ואת הפתח אפשר לעשות צורת הפתח אפילו יותר מעשרה אמות.
מקורות
כתב השולחן ערוך סימן שסב סעי' א' שכשר דווקא מחיצה שלא תעוף ברוח המצויה וכתב הבה"ל ד"ה שאינה שאפי' אם עושה במקום שאין בו רוח. וכתב השו"ע בסעי' ה' בהכל עושים מחיצה
וכתב השו"ע בסי' ש"ס סעי' א' שמה שכתוב שבהיקף מחיצות גרוע (כגון תקע מקלות אחד ליד השניה תוך ג' טפחים) שמותר בלא הוקף לדירה עד בית סאתיים (33.92 מטר על 33.92 מטר )היינו לאדם אחד אבל משלושה נחשבים כשיירה וכשר כל צורכם ובלבד שלא ישאר יותר מבית סאתיים ריק (בהקיפו יותר מבית סאתים) ולשיעור זה אשתו מצטרפת כה"ח שם ס"ק כ"א ולגבי קטן כתב הרמ"א שאינו מצטרף וכתב הכה"ח בס"ק י"ט שטוב לחוש לדבריו
ולגבי היקף טוב כגון יוטה ראה כה"ח ס"ק ג' ומשנ"ב ס"ק ה' שכיון שהוקף לגור שם לשבת זו אפי' לאדם אחד והקיף הרבה מותר.
אבל אם נעשה לבית דירה שבנה בו דירה או שפתוח לשם ביתו אפי' יותר מבית סאתים ראה שו"ע סי' שנ"ח סעי' א' ב'
אם יש שם כמה אוהלים יש לעשות עירובי חצירות ראה שו"ע סי' שס"ו סעי' א'
ולמעשה היושן באוהל אם עושה את המחיצות מיוטה יעשה מחיצות מכל הצדדים ויכול להקיף אפי' הרבה ובלבד שלא יעופו מחמת רוח מצויה ואם היוטה היא יוצאת מביתו מותר לטלטל בתוכו אפי' יותר מבית סאתים.
ולגבי צורת הפתח כתב השולחן ערוך סימן שסב סעי' ט' וי' "פרוץ כעומד, מותר בין בשתי בין בערב; ובלבד שלא יהא במקום א' פרוץ יותר מעשר. אבל עד עשר אמות מותר, מפני שהיא כפתח. אם עשה צורת פתח, אפי' לפרצה יתירה מעשר, מותר. ואפי' לא נעץ אלא ארבע קונדיסין בארבע רוחות ועשה צורת פתח על גביהן, מותר. והני מילי בחצר ומבוי שיש בהם דיורין, אבל בבקעה לא מהני כשכל הרוחות על ידי צורת פתח. ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ". וראה בבה"ל ד"ה אבל בקעה – שמיקל עד עשר אמות גם בבקעה בשעת הדחק וזה שכל הצדדים צורת הפתח אבל כמה פתחים אפשר אפילו יותר ראה במשנ"ב ס"ק נ"ז.