שאלה
חזן הצריך לקחת תרופות ביום כיפור האם מותר לו לקחת ? והאם הדין שונה אם הוא צריך לאכול עם התרופות פחות מכשיעור?
תשובה
א. אדם הצריך לאכול בתענית מחמת חוליו, לכתחילה לא יעלה חזן משום שאינו מתענה, אמנם אם עלה או שאין חזן אחר אלא הוא, יכול לעלות חזן ובתנאי שיזכיר תפילת עננו רק בשומע תפילה.
ב. ביום הכיפורים שאין חזן שישמש כשליח ציבור אלא אדם שחולה שצריך לשתות או לאכל אם אוכל פחות לשיעורים יכול לכתחילה להיות חזן, ואם אינו אוכל לשיעורים רק אם אין אחר אלא הוא שיכול להיות חזן יכול לעבור לפני התיבה מהטעמים שהוזכרו לעיל.
מקורות
הבית יוסף בהלכות תענית חאור"ח סימן תקסו, הביא דברי רב נתן שכתב "שליח צבור שאינו מתענה אינו יכול להתפלל. והרב דוד אבודרהם (עמ' רנה) כתב שרב עמרם כתב כדברי רב נתן וכן כתב בסוף ספר הכל בו (קט:) בשם רב יהודאי (תשובות גאוני מזרח ומערב סי' קכה) ודבריהם דברי קבלה ועליהם יש לסמוך. וכתב עליו הטור, ואיני יודע למה, שאינו אומר ביום תעניתי אלא ביום תענית הזה ותענית הוא לאחרים, ובודאי אם אפשר שיהיה שליח ציבור המתענה טוב מאחר, אבל אם אי אפשר נראה לי שיכול להתפלל עכ"ד. אבל מר"ן בשולחן ערוך (סעיף ה) הכריע כדברי רבי נתן שכן הורו כמותו הראשונים המובאים בבית יוסף וכל דבריהם דברי קבלה ועפ"ז כתב "שליח ציבור שאינו מתענה אינו יכול להתפלל". ובמגן אברהם סק"ז כתב דאם אירע שעבר לפני התיבה, יאמר בשומע תפילה עננו ביום צום התענית הזה, והוא הדין אם אין שליח ציבור אחר מוטב להתפלל מי שאינו מתענה משיתבטלו לשמוע קדיש וברכו. ונראה שעשה כמין פשרה בין הטור ובין שאר הראשונים. [אמנם נלע"ד, שאפשר לפרש דמה שאמר המג"א לומר עננו בשומע תפילה הוא משום שאפשר בהכי, אבל בכה"ג שא"א להזכיר גם בשומע תפילה נראה שיזכיר במקומה דזיל בתר טעמא "דמוטב להתפלל מי שאינו מתענה משיתבטלו מלשמוע קדיש וברכו". אמנם מדברי האחרונים נראה, שלא למדו כך מפשטות דבריו ודו"ק.] וכן דעת האליה רבה אות ח, חיי אדם כלל קלב אות ג, וכן פסק בסידור בית עובד (בדיני קדושה ומודים אות כב, כג), וכן העתיק דברי המג"א לדינא המשנה ברורה (ס"ק יח) [ועי' בשער הציון ס"ק יט שכתב וז"ל "באמת אתמהא דלו יהי דהדין שאינו יכול לומר עננו אפילו בשומע תפילה מכל מקום זה עדיף משלא יתפלל כלל דיבטלו לשמוע קדיש וקדושה" עכ"ד. והוא אשר אמרנו לעיל אלא שאפשר שהם הם גופא דברי המג"א ולא רק הפועל יוצא מתוך דבריו.וצ"ע] וכן פסק כף החיים (ס"ק מא). אלא שנראה מדבריו שהתיר רק באופן שמזכיר עננו בשומע תפילה ולא בברכה בפני עצמה. וכן העלה הלכה למעשה מרן הרב זצ"ל בספרו (למועדים וימים פרק כד הלכה יט) וזה דבריו: "מי שאינו מתענה לא יהיה חזן, ואם אין חזן אחר שמתענה וישנם שישה מתענים בביהכנ"ס לא יאמר החזן "עננו" בתפילת לחש ולא יאמרנה בחזרה בברכה בפני עצמה אלא יאמרה ב"שומע תפילה" כדרך שהיחיד אומרה בלבד. והניף ידו בשנית (הלכה מג) "מי שאכל בטעות בתענית פחות מכזית ושתה פחות מרביעית יכול לומר עננו בתפילה ואף להיות ש"ץ ויש אומרים שאפילו אכל יותר מכזית ושתה יותר מרביעית יכול לומר עננו ואף להיות ש"ץ וכן הלכה. והעולה לדינא מכל הפוסקים הנ"ל שלכתחילה ש"ץ שאינו מתענה אינו יכול להיות חזן ואם עלה מ"מ יזכיר עננו רק בשומע תפילה ובברכה בפני עצמה לא יאמר עננו משום שאינו שרוי בתענית ומחשש לספק ברכות להקל וכדעת מרן השו"ע. ומעתה נבוא לבאר נידון דידן, בכה"ג שמיירי ביום הכיפורים האם יכול לעלות שליח ציבור האוכל בתענית מחמת חוליו, ולפי המבואר לעיל צ"ל שאם אוכל לשיעורין שדינו כדין המתענה ועיין (בשו"ת מרחשת סימן יד ס"ק ד שהאריך בזה) ודאי שיכול לשמש כשליח ציבור, אמנם עדיין יש לעיין בדבר חולה שאינו אוכל לשיעורים שאין חשוב כמתענה האם יוכל להיות חזן שאולי לגבי התפילה ביום הכיפורים חשוב כהזכרה בעלמא וכדין עננו בשומע תפילה או אפשר שהוי כברכה בפני עצמה, ובדרך מציאה אתא לידי ירחון כתב עת הליכות (תשנ"ד) ושם נשאל הרה"ר לישראל הרב יונה מצגר שליט"א בשאלה זו ונשא ונתן בדברי הפוסקים בזה ובסוף תשובתו כתב וזה דבריו וכששאלתי את הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו הורני כי יש להתיר לחזן לבלוע את הכדורים ואף לשתות מים בכמות הנצרכת כדי לבלעם וכו' והסיק מדבריו שמרן הרב התיר לו במפורש כי אין הגבלה בכמות המים אף אם היא יותר מכשיעור כל שנצרכת לו לשתיית הכדורים ואפ"ה יכול לשמש כחזן עכת"ד ונראה לכאורה לבאר בדעתו של מרן הרב זצ"ל שצירף יחד כמה צירופים להקל בדבר, אחד הוא דעתו של הטור וסייעתו שאפילו שאוכל בתענית יכול להיות שליח ציבור ולומר עננו בברכה בפני עצמה, ועוד י"ל דדלמא יום הכיפורים שאני מתפילת עננו בשאר תעניות שהיא ברכה בפני עצמה וכל ענינה הוא מהתענית ואיך יברך אם הוא אינו מתענה אבל הכא ביום כיפור הזכרת צום יום כיפור הוא עוד חלק מן הברכה אבל אינו כל ענינה ולכן אפשר שדינו כדין אמירת עננו בשומע תפילה, ועוד אפשר לצדד ולומר שמוטב ולא יבטלו קדישים וברכו וביחוד ביום הכיפורים.[וזה שלא כדברי שו"ת דברי שלום קרויז (ח"ד סימן כה) שכתב בשאלה דידן דדוקא אם שתה פחות פחות מכשיעור יכול להיות חזן.]
העולה מהאמור
א. אדם הצריך לאכל בתענית מחמת חוליו, לכתחילה לא יעלה חזן משום שאינו מתענה, אמנם אם עלה או שאין חזן אחר אלא הוא, יכול לעלות חזן ובתנאי שיזכיר תפילת עננו רק בשומע תפילה.
ב. ביום הכיפורים שאין חזן שישמש כשליח ציבור אלא אדם שחולה שצריך לשתות או לאכל אם אוכל פחות לשיעורים יכול לכתחילה להיות חזן, ואם אינו אוכל לשיעורים רק אם אין אחר אלא הוא שיכול להיות חזן יכול לעבור לפני התיבה מהטעמים שהוזכרו לעיל.