שאלה:
אלו הסימנים לאתרוג שאינו מורכב? האם אפשר להשתמש בחג הסוכות בכל אתרוג שיש בו הסימנים ההם?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הסימנים באתרוג שאינו מורכב הם:
א. טעם העץ כטעם הפרי[1].
ב. שיש בעץ אתרוגים גדולים שגדלו בעץ משנה שעברה, וזהו "עץ הדר" – "הדר באילן משנה לשנה"[2].
סימנים אלו יפים עם החזקה שיש לאתרוג, ומצויים הם בעיקר באתרוגים המוחזקים הגדלים בארץ ישראל, וכן המוחזקים שבאו מתימן. ועיי' בדין אתרוג המורכב וסימניו בכה"ח שם[3].
מקורות:
[1] סוכה (ל"ה ע"א).
[2] גמ' סוכה שם, והביא הטור ריש סי' תרמ"ח.
[3]ראה כה"ח (סי' תרמ"ח ס"ק קל"ו), וז"ל: "האתרוג המורכב ניכר בשלשה דברים: האחד כי המורכבים הם חלקים ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם. השני כי המורכבים העוקץ בולט ועוקץ האתרוגים שוקע. השלישי הוא כי תוך המורכב דהיינו המיץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התיכונה קצרה ובאתרוג הוא להיפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש. וסימנים אלו מובהקים אצלינו, שו"ת הרמ"א סימן קכ"ו בשם מהרש"י, ואני שמעתי סימן אחר כי הגרעין של האתרוג הוא זקוף לאורך האתרוג וגרעין המורכב הוא מושכב אורך הגרעין לרוחב האתרוג. שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ג', עולת שבת, מגן אברהם ס"ק כ"ג, אליה רבה שם [אות ח'], אשל אברהם אות כ"ג, רבינו זלמן אות ל"א, משנה ברורה אות ס"ה. ומיהו מה שכתב שם השיירי כנסת הגדולה על סימן השלישי: מה יושיענו דאם אנחנו פותחין אותו לראותו כבר נפסל, יש לומר כגון שמביאין הרבה ממין אחד ופותחין מהם שנים או שלשה כדי להכשיר השאר. וכן כתב שבות יעקב שם. וכן כתב הרב זרע אמת חלק ג' סימן ע"ג, יעו"ש. ומיהו בסימן זה של הגרעין בדקנו כמה פעמים באתרוגים שאינם מורכבים ומצאנו באתרוג אחד שהגרעין שלו יש מהם מושכבים לאורך ויש מהם מושכבים לרוחב ויש מושכבים באלכסון. וכן כתב בביכורי יעקב שבדק באתרוגים שרגילים אצלם ושיש להם כל סימני אתרוג כשר שלפעמים הגרעינים שוכבים באורך ולפעמים ברוחב, יעו"ש. והביא דבריו משנה ברורה שם וכתב: ועל כן על ידי סימן זה אי אפשר להבחין כלל".
וראה במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ב סעי' מ"ה), ז"ל: "אתרוגים המורכבים עם לימון או מינים אחרים – פסולים לברכה (כה"ח שם) אף על פי שהם יפים וצהובים. וחכמי ישראל נתנו מספר סימנים לדעת מה הם המורכבים, אך כיום עם התפתחות החקלאות אי אפשר להסתמך באופן מוחלט על סימנים אלו, אלא על מסורת או חזקה או השגחה (אחרונים)". ועוד שם (סעי' מ"ו): "חכמינו בגמרא (סוכה ל"ה ע"א) נתנו סימן ואמרו שאתרוג 'דר באילנו משנה לשנה' ולכן "יש באילן גדולים וקטנים". וסימן זה קיים בעיקר בעץ האתרוג, לכן יש להדר ולחפש אחרי אתרוג מעץ כזה, ובלבד שיהיה כשר (אחרונים)".
ועיין בשו"ת מאמר מרדכי (ח"א אור"ח סי' כ"ד), בדבר זיהוי האתרוג בזמן הזה, וז"ל: "כידוע כתבו הפוסקים שאתרוג המורכב או מה שמוחזק כמורכב, פיסולו מתרי טעמי: אחד שהוא מדין חסר, והשני שזה נהפך פרי אחר ולא אתרוג. ולדידי כיום כל הסימנים שכתבו הפוסקים, היה טוב לזמנם. כיום שיש הרכבה מיוחדת הנקראת 'גנטית' עיקר העיקרים כתבה התורה (ויקרא כ"ג, מ') 'הדר', וחז"ל למדו (סוכה ל"ה ע"א) הדר מלשון הידור שיש בעץ גדולים וקטנים, וכן הדר באילנו שנה שנה, היינו יש בעץ פרי שצמח בשנה קודמת עם פרי שעתה צומח בשנה זו, ולדידן זה הוא הקובע, והוא הנקרא כיום אתרוג תימני המיוחס שהביאו זרעוניו מתימן.
ולצערינו, כיום רק ביום ראשון של סוכות הוא חיוב מדאורייתא ושאר הימים בחול המועד מתיקון של ריב"ז שלא נשכח (ראה סוכה דף מ"א ע"א), או שנזכור שכך נהגו מהדין בבית המקדש (וי"א שלדעת הרמב"ם בכל ירושלים)".