שאלה:
(מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
ב"ה, י' בניסן תשנ"א
לשאלת רבים
הודעה שפירסם הרב בעניין ברכת "מעין שבע"
בליל פסח שחל בשבת
רבים פונים ושואלים בענין ברכת "מעין שבע" בליל פסח שחל בשבת.
כבר מילתי אמורה מספר פעמים בשנים עברו, כשחל ליל פסח בשבת, יש לומר ברכת "מעין שבע".
ועתה אני חוזר שוב על דברי, מנהג ירושלים מקדמת דנא, וכן המנהג בכל העולם ההולכים לאורו של האר"י הקדוש והרש"ש זיע"א, לומר ברכה זו, ולך נא ראה מה שכתב הגאון הר"ח פלג'י בספרו "חיים לראש", שהציע לומר את הברכה גם במקום שלא נהגו לומר.
ועתה יצאה לאור חוברת אשר חברה וערכה וליקטה כעמיר גורן, המפורסם לשם ולתהילה, הבקי במכמני סוד והקבלה גדול בפשט ובתורת הסוד, הרה"ג ר' יעקב משה הלל שליט"א, ראש ישיבת "אהבת שלום", אשר לא הניח פינה וזוית, וצלל במים אדירים, והעלה מרגלית בידו, לאשר ולקיים מנהג קדושים וארזי הלבנון בשיטת הרש"ש זיע"א. ואיישר חיליה לאוריתא שהחזיר עטרה ליושנה, וכל מאן דין כתובו לנא.[1]
והעיקר "האמת והשלום אהבו".
ויהי רצון שנזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל בב"א.
מקורות:
[1]כתב השו"ע סי' תפ"ז סעי' א' "ואין אומרים ברכת מעין שבע", וביאר הכה"ח (ס"ק כ"ב): "שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים והאידנא אין צריך דליל שמורים הוא. כן כתב בעל העיטור בשם רבינו נסים, והביא דבריו הטור. וכן כתב הכלבו".
וכתב בחיים לראש "ובמקום שלא נתברר להם המנהג לאומרה ושלא לאומרה אזי אם יסכימו כולם לאומרה בלתי שום מחלוקת יאמרו ואי לאו הכי שיש מחלוקת שב ואל תעשה עדיף ולעניות דעתי לאומרה גם במקום שנהגו שלא לאומרה כל שלא ימצא בהם מוחה אפילו אחד יכולים לשנות המנהג כדי לאומרה דאי לאו הכי גדול השלום כמ"ש בתשובה בסה"ק לב חיים ח"ב.
וכתב עוד הכה"ח (שם): "אבל ה"ר דוד אבודרהם בסדר תפלת פסח דף ע"ח ע"ב כתב דאם חל פסח בשבת אומר ויכלו וברכת מגן אבות בדברו וחותם בשל שבת בלבד, ובשם יש אומרים כתב דאין לאומרה, אלא שסיים דנהגו לאומרה יעו"ש. והביא דבריו בית יוסף וכתב דעכשיו פשט המנהג שלא לאומרה, ולכן פסק כאן בשלחן ערוך שלא לאומרה. אמנם הרש"ש ז"ל בספרו נהר שלום הנדפס מחדש דף כ"ה ע"ב כתב וז"ל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יום טוב שחל להיות בשבת, אף על פי שנראה שאין לה מקום, מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דף כ"ד ולא חילקו בין פסח לשאר ימים טובים, ואותו החילוק שכתב הר"ן הוא מסברא עכ"ל. וכן כתב ה"ר חיים פאלאג'י בלב חיים חלק ב' סימן צ"ה שיש לאומרה ושכן נוהגין בעירו אזמיר יע"א יעו"ש. והביא דבריו בספרו רוח חיים אות ג' ובנו היפה ללב חלק ב' אות ד' וחלק ג' אות ג' יעו"ש. וכן הוא עתה מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי תורת האר"י ז"ל לאומרו כמו שכתב הרב שמן ששון ז"ל בפתח עינים בסדר כוונת הפסח דף ע"ט ע"ד, ודלא כמו שכתב הרב אג"ן זלה"ה בהקדמת ספר דברי שלום יעו"ש. וכבר עשיתי סמך לזה בתשובה בסה"ק באר מים חיים יעו"ש. וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. ואם כן נהרא נהרא ופשטיה". וראה בפרק כ' הערה י"ט.