שאלה:
בלומדנו בספר הקדוש, בן איש חי (פר' נח, ש"ש, הלכה ב'), ראינו שכתב: אשה המדליקה נרות שבת בחדר בו אוכלים והבעל רוצה להדליק בחדר השינה, הוא רשאי להדליק ויוצא בכך ידי חובה, אך אינו יכול לברך הואיל ואשתו מברכת על הנרות המונחים על השולחן. לעומת זאת, בספרו תורה לשמה סימן ע"ח כתב, שבמקרה זה הבעל רשאי להדליק וגם לברך.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כתב הבא"ח (ש"ש פר' נח אות ב'), שהבעל אינו מברך על נרות שבת אפי' אם הוא מדליק בחדר אחר, מאחר שאשתו הדליקה בברכה על הנרות שבשולחן ששם עיקר ההדלקה. אמנם, אם ירצה הבעל להדליק בחדר אחר, יכול להדליק אך בלא ברכה.
ועיין בשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ב סי' נ'), שהאריך והרחיב בדין זה, והביא פוסקים רבים שלדעתם יכול הבעל לברך על הדלקת הנרות, ואין נפ"מ מתי ידליק הבעל. אך כתב : "אך אנא עבדא, איני מתיר אלא היכא שיקדים לפני שתברך אשתו".
והמשיך שם הרב פעלים: "ושו"ר בס' תורה לשמה כת"י שאלה כזאת דניד"ד ממש". משמע מדבריו, שהשאלה בס' הנ"ל בסי' ע"ח כוונתה היא, שהבעל ידליק לפני האשה ורק בזה יש מקום להתיר בדוחק [ומכל מקום ספק ברכות להקל וע"כ אם הבעל הדליק ובירך קודם – לא תברך[1]].
מקורות:
[1] וראה במאמר מרדכי שבת (ח"א פי"ב סעי' ג') שטוב יותר שלא יברך.