שאלה:
מה יש לברך על פופקורן?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הברכה על פופקורן. לנוהגים כשיטת הרמב"ם[1] – מברכים "בורא פרי האדמה", לשאר העדות – מברכים "שהכל"[2].
מקורות:
[1] וכתב הרמב"ם (ברכות פרק ח' הלכה ד'), וז"ל: "אבל תמרים שמעכן ביד והוציא גרעינין שלהן ועשאן כמו עיסה – מברך עליהן תחלה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש".
[2] ברכות (ל"ח ע"א), וז"ל: "האי תמרי של תרומה – מותר לעשות מהן טרימא, ואסור לעשות מהן שכר. והלכתא: תמרי ועבדינהו טרימא – מברכין עלוייהו בורא פרי העץ. מאי טעמא – במלתייהו קיימי כדמעיקרא". וכתב הב"י (סי' ר"ב סעי ז'): "ופירש רש"י טרימא דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק. ומשמע מדבריו שאם היה מרוסק לגמרי – אין מברכין עליו בורא פרי העץ, וכן נראה מדברי רבינו, וכן כתוב בתרומת הדשן סימן כ"ט". וראה שו"ע (או"ח סי' ר"ב סעי' ז'), וז"ל: "תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם, אפילו הכי לא נשתנית ברכתן ומברך עליהם: בורא פרי העץ ולבסוף ברכה מעין שלש. הגה: ולפי זה ה"ה בלטווערן הנקרא פווידל"א [מרקחת] מברכין עליהם: בורא פרי העץ. ויש אומרים לברך עליהם שהכל, וטוב לחוש לכתחלה לברך שהכל אבל אם בירך בפה"ע – יצא, כי כן נראה עיקר". ובכה"ח שם (ס"ק נ"ז) כתב, וז"ל: "ועל כן כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא, לכן לכתחלה על כל דבר שנתרסק לגמרי ואין צורת הפרי נכרת, בין שהוא מין עץ או אדמה – אין לברך לפניו אלא שהכל ולאחריו בורא נפשות רבות, רק בדיעבד אם בירך עליו ברכה הראויה לו – יצא. וכ"כ לקמן סימן ר"ד אות ד"ן יעו"ש. אך אם אפשר יש להביא מאותו המין שאינו מרוסק ולברך עליו ולפטור את זה, בין בברכה ראשונה בין בברכה אחרונה". וע"ע בשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ב סי' כ"ח), וז"ל: "ומ"ש בשאלה שיש מן החכמים פה עירינו יע"א אומרים מנהגם לברך על המדג'וגה בורא פרי העץ, כמ"ש מרן ז"ל בשולחן ערוך סעיף ז', ושאל השואל אם יש לסמוך על זה ולומר מנהג עירינו הוא כך. הנה ברור אין ראיה מאלו החכמים על מנהג העיר, כי אלו ראו כתוב בש"ע כך, ולא ידעו מקור הדין שדבר זה יש בו פלוגתא וסב"ל, וכל אחד אוכל בביתו ועושה לפי דעתו והשגתו, כי זה המדג'וגה אין מביאים אותה על השלחן, ואין אוכלים אותה בפומבי. וזוכר אני הצעיר שדרשתי בס"ד ברבים באסיפת חכמים וזקנים כמה פעמים לברך על המדג'וגה שהכל, ואין פוצה פה ומצפצף, ואמרתי כיון דהיא מרוסקת לגמרי ואין ניכר בה צורת תמרים כלל, אף על גב דמרן ז"ל פסק לברך בורא פרי העץ, צריך לברך שהכל משום סב"ל. גם דרכי לדרוש בציבור בדברים אחרים כיוצא בזה, והוא מה שקורין בערבי חמג'יי שזה נעשה ע"י בישול במחבת, וג"כ ירסקום לגמרי שאין צורת התמרים ניכרת, וכן על מה שקורין לוזינא של ספרג"ל, וכן מרקחת שעושין מן קר"ע, וכן על קמר'דין בכל אלו יברך שהכל, מפני שצורת הפרי אינו ניכר, ובכל מינים אלו המנהג ברור ופשוט פה עירינו לברך שהכל, ועל כן אתה השואל תשאל מאלו החכמים שאמרו לך מנהגם לברך על המדג'וגה שהכל, אם נהגו לברך על הקמר'דין בפה"ע וברכה מעין שלש, וכן על אותם מינים שזכרתי, כי דבר זה לא נשמע בעירינו כלל שיש מי שיברך בפה"ע, ולכן אף אתה אמור להם טועין אתם, ומו"מ תברכו על המדג'וגה שהכל. ומ"ש, שיש אומרים הואיל ונמצא בתוך המדג'וגה קצת חתיכות תמרים שלא נתרסקו, אה"נ אם נזדמן כך יברך על אותם חתיכות שניכר בהם הפרי בפה"ע, ויפטור הכל, כי אנחנו מדברים על מדג'וגה שנתרסקו התמרים לגמרי, ואינו ניכר הפרי, והוא הנידון שכתב מרן ז"ל בסעיף ז'". ובבא"ח כתב (פנחס סעי' י"ב), וז"ל: "גם פה עירנו דרכן לרסק תמרים עם שומשמין וקורין אותה בערבי מדגוג"א, דשורת הדין אם נתרסקו לגמרי שאין ניכר צורת התמרים – יברך שהכל, ואם עדיין נשאר חתיכות מן התמרים שניכר שהם תמרים – יברך בפה"ע ויפטור השאר".