שאלה:
מהו שיעורו של טלית גדול? מהו שיעורו של טלית קטן? ומהו השיעור של "קשר גודל"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בבא"ח(ש"ר פר' לך לך אות י"א) שכתב, ששיעור טלית גדול הוא כמו שכתב מר"ן(בסי' ט"ז סעי' א') -תכסה הטלית ראשו ורובו של קטן ואמרינןלחומרא כסברת האר"י,ובאדם גבוה כדי שיקיף בגדול כל ראשו וכל גופו עד החזה פנים ואחור[1].
ולגבי טלית קטן כתב שם – טוב שיעשהו 72 ס"מ על 48 ס"מ[2].
ועיין בס' "שיעורין של תורה" (עמ' ס"ג), שלדעתו, שיעורו אמה (לחזו"א – 52 על 52) מלפניו ואמה מלאחריו מלבד נקב בית הצואר. ועי' בחזו"א(או"ח סי' ג'). ועיין בכה"ח(סי' ט"ז ס"ק ב'[3]), ששיעור טלית קטן הוא אמה על אמה (48 ס"מ על 48 ס"מ). והביא שם את סברת הנחפה בכסף[4], שהשיעור הוא אמה על חצי אמה. ועיי"ש כיצד מודדים את השיעור של טלית קטן וטלית גדול.
שיעורו של קשר גודל הוא כ-3.5 ס"מ עד 6 ס"מ[5].
מקורות:
[1]כתב השו"ע (או"ח ציצית סימן ט"ז סעי' א'): "שיעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו. הגה: ואז חייב בציצית. ודוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק (ב"י בשם בן חביב ובשם מהרי"ח)".וכתב הבא"ח (ש"רפרשת לך לך סעי' י"א): "שיעור הטלית גדול הוא כדי שיקיף כל ראשו וכל גופו עד החזה פנים ואחור, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בספר הכונות. וחז"ל אמרו כדי שיכסה ראשו ורובו של קטן. ובסה"קמקבציאל הבאתי דברי רבינו האר"י ז"ל מ"ש בס' הכונותומ"ש בעולת תמיד ומ"ש בנהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל, והשויתי דברי רבינו האר"י ז"ל עם דברי חז"ל, כי שיעור זה דנקטי חז"ל בקטן דבעו רוב גופו הוא שוה עם שיעור דנקיט רבינו האר"י ז"ל בגדול עד החזה ולא נקיט רוב גופו, ושם נסתפקתי אם זה השיעור דבעינן בגדול עד החזה אם אדם ארוך הרבה יוכל ללבוש טלית המגיע באדם בינוני עד החזה אף על פי שאיליו אינו מגיע עד החזה, והעלתידאזלינןלחומרא ובעינן שיגיע לזה הארוך עד החזה, כי מסתימות דברי רבינו האר"י ז"ל נראה יותר שצריך לשער כל אחד כפי מידתו, מיהו לקולא לא עבדינן, שאם יש קצר קומה הרבה שהוא גדול בשנים ורק קומתו קצרה כמדת קטן בן ט' שנים – אינו יכול ללבוש טלית שיגיע אליו עד החזה, כיון שזה הטלית אינו מגיע בגדול עד החזה". וראה עוד בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' ו'). וראה מאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' ע"ז).
[2]כתב הבא"ח (ש"רפרשת לך לךסעי' י"ב): "בשיעור טלית קטן שלובשין תחת הבגדים, בסה"קמקבציאל הבאתי דברי האחרונים ז"ל בזה, ושם הבאתי מה שהעלה הרה"ג הרח"ף ז"ל בלב חיים סי' צ"ט דהנכון לצאת י"ח לכ"ע לשער בטלית קטן שיהיה אמה וחצי שהם ל"ו גודלים באורך ואמה וחצי ברוחב, ומה גם לסברת רבינו האר"י ז"ל דצריך לכסות גופו פנים ואחור, עכ"ד ע"ש. והרואה יראה בדברי רבינו האר"י ז"ל שלא אמר על ט"ק שיכסה פנים ואחור אלא אמר שיעור שיעטף את הגוף מלבד הזרועות. ובזה נראה דאין צריך שיהיה הרוחב אמה וחצי שהוא ל"ו גודלים, אך באורך מודינא ליה דשפיר הורה כן לסברת הטור ודעימיהדצריך לעשות ארכו אמה וחצי שהוא ל"ו גודלים. והנה פה עירנו בגדא"דיע"א מנהגם לעשות הטלית קטן ארכו אמה ורביע באמת המדינה שעולה האורך בזה יותר מארבעים גודלים, אך הרוחב עושים אותו שלשה רביעי אמה שעולה יותר מכ"ד גודלים. ובתשובה לעיר אחרת הוריתי לשואל לעשות הרוחב כ"ד גודלים והאורך ל"ו גודלים". וראה עוד בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' ב'). וראה במאמר מרדכי לימות החול (פ"ז סעי' ע"ח): "שיעור טלית קטן הוא לפחות ברוחב כ"ד גודלים (שהם 48 ס"מ) והאורך ל"ו גודלים (שהם 72 ס"מ), ויש אומרים ל"ו על ל"ו גודלים (72/72 ס"מ), ויש אומרים אורך מ' גודלים (80 ס"מ) ורוחב יותר מכ"ד גודלים (יותר מ-48 ס"מ). ויש להסתפק אם מצטרף אורך לרוחב. ונוהגים כסברא ראשונה (היינו 72\48 ס"מ)".
[3]וז"ל כה"ח שם: "הנה בענין מדת שיעור הטלית שחייב בציצית ומדת שיעור טלית קטן וגדול נחלקו בו הפוסקים, שהרב פרי הארץ חלק אורח חיים סימן א' כתב בשם ספר דרך חכמה ששיעור טלית קטן ג' רביעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב ושיעור טלית גדול שיכסה ראשו ורובו בעטיפה ויגיע עד החזה, והוא ז"ל כתב שאין חילוק בין טלית קטן לטלית גדול והשיעור השוה בשניהם הוא אמה על אמה יעו"ש, והביאו יד אהרן בהגהות הטור ושלמי צבור דף כ"ו ע"ב, וכן כתב הכנסת הגדולה בהגהות הטור בשם ספר הזכרונות דף ט"ז דלענין שיעור אין חילוק בין טלית קטן לטלית גדול עכ"ל, וכן כתב בספר בני חיי סימן ט"ו דשיעור הטלית הוא אמה על אמה, ולזה נטה הרב בית דוד סימן ח', וכן הסכים הרב פרי האדמה חלק א' דף כ"ג ע"א שצריך אמה על אמה והאמה בת ו' טפחים והטפח ד' גודליןמדודין ברוחב הגודל בפרק אמצעי שבגודל נמצא האמה כ"ד גודליןיעו"ש, ועיין ברכי יוסף אות א', שלמי צבור שם, זכור לאברהם חלק א' אות ט', סידור בית עובד בדיני טלית קטן אות ג'. וכתב שם הזכור לאברהם דהרב נחפה בכסף דף ו' ע"ב שיער בקטן בן ט' אמה אורך וחצי אמה רוחב יעו"ש. והחסד לאלפים כתב, וז"ל: והסכמת רוב הפוסקים דשיעור טלית קטן הוא אמה על אמה בת ה' טפחים,ובבציר מהכי – לא יברך עליו ולא יצא בו בשבת לרשות הרבים, ועל כל פנים אם אין לו אלא קטן מזה – מוטב שילבשנו בלא ברכה ולא ילך כל היום בלא ציצית וכשמברך בבקר על טלית גדול יכוין לפטור את הקטן עכ"ל. ועיין מגן אברהם על ריש הסימן ומחצית השקל. ועוד עיין מה שכתבנו בסימן ח' סוף אות כ"ז בשם החסד לאלפים, והעיקר מה שכתבנו כאן בסוף אות זה אבל שם לחומרא בעלמא".
ועוד כתב שם (סי' ח' ס"ק כ"ז): "ירא שמים הרוצה לקיים מצות טלית קטן כתיקונה -יקח טלית של צמר גדול קצת כדי שיתכסה ראשו ורובו ויברך להתעטף בציצית ויתעטף בו כדי הילוך ד' אמות ויפשטנו על אחוריו כמו שעושה בטלית גדול ממש ושוב יניחנו על צוארו כמנהג, ואם אינו גדול כשיעור זה או אינו של צמר – לא יברך עליו, כי ברכות אינן מעכבין, ואף שניתנה רשות לברך אפילו בקטן מזה ואפילו אינו של צמר, ויכול לברך על מצות ציצית אפילו אינו מתעטף שכן פשט המנהג וגדול כח המנהג, מכל מקום ירא שמים יחוש לעצמו ולא יברך במידי דתלי בפלוגתא, שב ואל תעשה עדיף. חסד לאלפים אות ה', והביאו פני יצחק נר"ו מערכת הטי"ת אות קכ"ז. ועיין לקמן סימן ט"ז אות ב' כי שם נתבאר עיקר דין שיעור הטלית יעו"ש".
[4](ח"א או"ח סי' א' דף ו' ע"ב).
[5]כתב השו"ע(סי' י"א סעי' ט'): "יעשה נקב באורך הטלית, לא למעלה מג' אצבעות (היינו גודלין) (כל בו סימן כ"ב ומיימוני והגהות סמ"ק סימן ל"א), מפני שאינו נקרא כנף, ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן, משום שנאמר: על הכנף (במדבר טו, לח) ואם היו למטה ממלא קשר גודל, היה תחת הכנף. הגה: ומודדין זה ביושר, ולא באלכסון מן הקרן". וביאר המשנ"בשם (ס"ק מ"א): "דלא מיקרי כנף הבגד, אלא בגד, והתורה כתבה: על כנפי בגדיהם. ועיין בב"י שכתב דג' אצבעות בצמצום מותר להרחיק ולעשות אח"כ הנקב שם. והרבה פוסקים חולקים ע"ז וס"לדמכיון דהוי ג' אצבעות תו בגד מיקרי ולא כנף, וע"כ יש לזהר לעשות שיתחיל הנקב תוך ג' אצבעות. כתב המ"א: אם עשה הנקב למעלה מג' אף על פי שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתקפלוהכנפות והוא למטה מג' – פסול, דהרי עכ"פ יש בהכנף שיעור בגד. וכן אם עשה הנקב למעלה מקשר אגודל, וע"י הקשירה נתקפל הבגד עד שהוא פחות מקשר אגודל – כשר, כיון שיש עכ"פ השיעור בהכנף". וכ"כ כה"חשם (ס"ק כ"ה).
לגבי השיעור כתב הביאור הלכה שם (ד"ה "היינו גודלין"): "עיין בט"ז שכתב במקום רוחב הגודל, ועיין בפמ"ג שכתב דקי"ל כן להלכה,והח"א העתיק ג"כ כן. ומ"מ לפי מה שכתבנו קודם דיש ליזהר לעשות הנקב דוקא תוך אצבע הג' קודם השלמתו, ע"כ אם ירצה יכול למדוד הג' אצבעות באמה קמיצה וזרת הסמוכין זה לזה כמ"ש בשם האר"י ז"ל, ולעשות אח"כ הנקב,ואידיואידי חד שיעורא הוא. וכעין זה כתב ג"כ בשע"תעי"ש, אלא דהוא כתב דטעם האר"י ז"ל אפשר משום דס"ל כספיקת התוספות דמדידת הגודל הוא במקום הקצר, וטעמא דידן הוא דאפשרדוקא בציצית, משום דחשש האר"י ז"ל לסברת הרוקח והר"י ב"ח ומהרי"אדס"לדוקא תוך ג'. ולצאת ידי כל החששות (היינו חששת התוספות וסברת הר"י ב"ח), יותר טוב שיעשה הנקב תוך ג' אצבעות אלו. וכן מצאתי אח"כ בארה"ח שטוב למדוד הג' אצבעות באלו הג' הסמוכין זה לזה. אמנם אם שאל טלית מאחר לצאת בו ידי ציצית ונקב הציצית הוא בתוך ג' גודלין, נראה דיכול לברך עליו,דלדינאקי"ל כדעת המרדכידהמדידה הוא במקום הרחב כמ"ש הפמ"ג".
וכתב כה"חשם (ס"ק כ"ז): "הברכי יוסף בשיורי ברכה אות ב' הביא משם רבינו ישעיה ז"ל דג' אצבעות ומלא קשר גודל חדא היא וקשר גודל הוי קשר שני של גודל והוא שיעור מכוון תחת שלוש, וסיים עלה הרב ז"ל דכפי זה יש להחמיר שלא יהא רחוק למעלה מג' אצבעות פשוטים ולא גודלין. ובמחזיק ברכה הביא משם האר"י ז"ל בספר הכוונות שאלו הג' אצבעות הם אמה קמיצה זרת, וחיזק דברי האר"י ז"ל מסברת רבינו ישעיה ז"ל שהביא בשיורי ברכה דג' אצבעות הם פשוטים, וכתב: אך רבינו ישעיה סבירא ליה דמלא קשר גודל הוא קשר שני, ומהאר"י ז"ל לא משמע כן, וכבר כתבתי בשיורי ברכה דיש להחמיר כדעת רבינו ישעיה ומה גם עתה שראיתי שהאר"י ז"ל סבר נמי שאינם גודלין, עכ"ל. וה"ר אברהם חאיון בספר שלמי צבור דף כ"ז תמה על דברי הברכי יוסף הנ"ל שכתב בשם רבינו ישעיה ז"ל, ועיין שם מה שהאריך בזה, וסיים וז"ל: המורם מכל האמור הלכה למעשה כי אף על גב שהמרדכיסבירא ליה דמשערינן במקום הרחב של גודל, כעת לא מצינו אחרים כוותיה שיאמרו כן בפירוש, זולתי דברי הרמב"ם ז"ל בספר תורה שמטין לסברת המרדכי, ואדרבא התוספות ז"ל נסתפקו בדבר ודי בזה למיחש לספק ביטול מצות ציצית וגם ליכנס בספק ברכה לבטלה, כל שכן לפי מה שהוכחנו וביררנו שרבינו ישעיה והכלבוומהר"י בן חביב ורבינו האר"י ז"ל כולם שוים לשער בצד הקצר, ועל הרוב כך הם מטים גם כן דברי החינוך, ומעתה קם דינא דיש ליזהר שלא להרחיק יותר מג' אצבעות שהם אמה קמיצה זרת וכדברי האר"י ז"ל, וכן היא הסכמת גאון עוזנו בספר מחזיק ברכה ובקונטריס אחרון שיורי ברכה וכן כתב בספר מאמר מרדכי עכ"ל. וכן כתב יד אפרים, שערי תשובה אות י"ב, קמח סלת בציצית, קיצור שלחן ערוך סימן ט' אות ג'".
וראה בחזו"א (או"ח קונטרס השיעורים סי' ל"ט סעי' ז'). וע"ע בשיעורין של תורה (סי' א', שער ו' וסי' ג' ס"ק ג'). וראה במאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' פ"ז): "שיעור של שלוש אצבעות נמדדים באצבעות אמה, קמיצה וזרת. ושיעור קשר גודל נמדד בפרק העליון של הבוהן היינו אותו שיש בו ציפורן. דהיינו שיהיה לא פחות מ-3.5 ס"מ ולא יותר מ-6 ס"מ משפת הבגד".