שאלה
באיזה אופן ניתן לתת כשרות לחלב עכו"ם?
תשובה
אם אין דבר טמא – ומדיחים את הכלים לפני ששמים בו חלב, מטעמי בריאות וכדו' מותר, והוא שלא יודעים מתי המשגיח בא ומתי הוא הולך ולכמה זמן.
אם יש דבר טמא – ומדיחים את הכלים לפני מטעמי בריאות וכדו' – מותר בשני תנאים א. שיכול להפתיע אותם ולא ידעו מבאו, וצריך להפתיע אותם מספר פעמים ביום, בשעות משעות שונות, כדי שיהיה מירתת. ב. שיודעים שחלב עכו"ם אסור לנו.
אמנם כל זה מועיל בעדר קטן, אבל בעדרים גדולים הרי לא יכול להפתיע אותם כיון שרואים אותו בבואו מרחוק, וכמובאר בהלכות יין נסך.
וע"כ יש להתקין מצלמות במעגל סגור ויהיה לו שליטה על המצלמות וכאשר הם יודעים שאסור לנו חלב אחר מועיל ובתנאי ששוטפים את הכלים מטעמים הנ"ל ויש על כך פיקוח והם מייצרים לנו (וטוב שיבדוקם על כך).
מקורות
כתב מרן הרב בשו"ת מאמר מרדכי ח"א יו"ד ס"ד "נחלקו הפוסקים בגדר איסור חלב עכו"ם, האם האיסור שאסרו חז"ל הוא משום תקנה או משום גזרה (ונראה לקמן שיש אף צד לומר שיש בזה חשש איסור דאורייתא).
והנ"מ בזה הוא במקום שאין שום חלב טמא בנמצא וכל הבהמות כשרות. אם איסור חלב עכו"ם הוי מצד תקנה, אז בטל הטעם בטלה התקנה, ויהיה מותר חלב שחלבו גוי אף ללא פיקוח של ישראל. אבל אי נימא דהוי גזרה, לעולם תעמוד הגזרה, לפי שאין ב"ד מבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין.
ובאמת יש פוסקים שפסקו לגבי ארצות שקשה למצוא חלב ישראל, שאם אסור ע"פ החוק לערב סוגי חלב של בהמות שונות, חלבם מותר, ומסתמכים על הדעה שהאיסור הוא משום תקנה ולא משום גזרה.
והנה דעת מרן החיד"א (שו"ת יוסף אומץ סי' ס"ד) שאיסור חלב עכו"ם הוא משום גזירה, וז"ל: "עוד מילתא בפומא פה צדיק יהגה חכמה, אברהם רחימא חתן שלם נר"ו, רמי ומקשה על תשובת הרדב"ז ז"ל שהבאתי אנכי איש צעיר שם (שו"ת חיים שאל ח"א סי' מג), דהרב ז"ל קאי על יגורט"י ומביא ראיה מן הגבינה, ומאי קאמר, עכ"ד. ולי הדל נראה כוונת הרדב"ז, דהרב ז"ל סובר דגזירת שלא ליקח חלב שאין ישראל רואהו נאסרה במנין ואסרו אף אם העמידה בשרף כי שרפים עומדים, וא"כ כ"ש ביגורט"י. וגדול אדונינו הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית שער השישי סובר דכל מידי דשנו חכמים בלשון המשנה פרק אין מעמידים, יחד כולם נאסרו במנין, ע"ש. ופוק חזי מאי דכתיבנא בעניותין בקונטריס טוב עין דף ו' ע"ב ודוק" עכ"ל.
ועיין בשו"ת מהר"י ברונא (סי' ע"ח) שכתב שם: "שגזרו ע"ז במנין, בין איכא דבר טמא בעדר או לא, ופורץ גדר ישכנו נח"ש".
וכן משמע בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' רמ"ח) וז"ל: "יש טועים לומר דוקא בגוים דאית להו בנים ובנות, אבל פת כומרים שרי. וטעות גדול הוא בידם, ולא חילקו חכמים בגזירתן בין הגוי שיש לו בנים או אין לו".
וכתב עוד: "ועוד תדע, שאותן שבמשנת אין מעמידין גזרות קבועות היו, יין, שלקות שלהן, גבינות, אף על פי שבטל טעם הגזרה לא בטלה, שהיין – אף על פי שבטל טעם, הגזרה לא בטלה, שהיין – אף על פי שאין מנסכים עכשיו, אסור אפילו בהנאה. ותינוק נכרי עושה יין נסך אף על פי שאינו יודע בטיב עבודה זרה ואין לו בנים. וגבינה אפילו במקום שאין מעמידים בעור קיבה אלא בפרחים. וכן כולם", עיין שם.
[לגבי הדין שתינוק עושה יין נסך, עיין בגמ' כתובות (דף י"א ע"א) ברש"י (ד"ה על דעת ב"ד) ובתוס' רי"ד שם].
אמנם דעת התשב"ץ (ח"ד טור א' סי' ל"ב, ומובא בכה"ח סי' קט"ו אות ט"ו) שעיר שאין מצוי בה חלב טמא כלל, מותר לקנות חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו.
וכן דעת הפרי חדש (שם אות ו') וז"ל: "ונמצינו למדים שדינו ממש כדין מורייס של גויים שאסרוהו משום תערובת יין, ואם היין ביוקר שרי, ה"נ אם חלב טמא אינו נמצא במקום אחד או שנמצא אלא שהוא יותר ביוקר מחלב טהור, אין לאסור שם חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, אלא מותר לילך ולקנות מהגויים חלב שלהם. וכן מצאתי להרדב"ז בתשובה (ח"ד סי' ע"ד) כדברי וז"ל: עוד שאלת, חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואה ואין במקום דבר טמא, או כגון שהיה העדר בתוך הדיר ובדק ולא היה שם דבר טמא ויצא והביא לו הנכרי חלב מאותו הדיר אבל לא היה יכול לראותו חולב כלל, אם גזרת החלב הוי כגזירת הגבינות או לא. תשובה: הדבר ברור כי הגבינה נאסרה במנין, אבל לא כן בחלב שחלבו גוי שאסרו אותו משום חשש דבר טמא" עכ"ל.
אך כמבואר לעיל רבו החולקים עליהם וסוברים דאיסור חלב עכו"ם הוא משום דבר שבמנין, ואף שבטלה הטעם לא נשתנה הדין.
ובחת"ס מבואר אף יותר מזה, שאיסור חלב עכו"ם קרוב לאיסור דאורייתא, והביאו הפת"ש (סי' קט"ו אות ג') וז"ל: "עיין בשו"ת חוט המשולש ח"ד מספר התשב"ץ מטור הראשון (סי' ל"ב), ועיין בתשובת חתם סופר (סי' ק"ז) שהאריך להביא ראיות דחלב נאסר במנין כיין נסך וכו', ומש"ה גם במקומות דאין שום חשש חלב טמא, כל שאין ישראל רואהו אסור, ודלא כהרדב"ז ופר"ח. ואף אם לו יהא הלכה כהרדב"ז, כבר קבלו אבותינו עליהם כאותה דעה דמחמיר ואסור על בני אשכנז ואין לו התרה, וקרוב בעיני לנדר דאורייתא, והיינו אם הלכה כרדב"ז להקל, אך אם עיקר הדין לאסור, איננו נדר אלא העובר הוא עבריין באיסור דרבנן, נמצא חומרו קולו".
והזבחי צדק (אות י"ב), אחר שהביא את דעות האוסרים והמתירים, כתב: "ולעניין הלכה אנו אין לנו אלא דברי גאון עוזינו רבינו חיד"א ז"ל, שכתב בשיורי ברכה אות א' דבעיר שלא מצא בה חלב טמא, אם נהגו לקנות מן הגוי כך בהדיא, מותר ואין למחות בידם, מאחר שנהגו אותם גדולים שמתירים, אבל בעיר חדשה שאין בה מנהג, יש להחמיר ולאסור חלב של גויים ואין ישראל רואהו, עי"ש בסוף אות א'. ועירנו זאת בגדד יע"א נהגו כסברת המחמירין, הגם שאין מצוי למכור חלב טמא, אפ"ה נהגו לאסור בפומבי ואין פוצה פה ומצפצף".
ובספר ערוך השולחן (סי' קט"ו סעי' ה') הביא שרב אחד רצה להקל בחלב עכו"ם וכתב ע"ז: "והנה עכ"פ נתבאר שלפי טעם כל רבותינו שהבאנו, אפילו במקומות שלא שכיח כלל דבר טמא בעיר, באופן שאין חשש לתערובת חלב טמא, מ"מ אסור כשהישראל לא עומד עכ"פ מבחוץ בשעת החליבה, או שיהא יוצא ונכנס, ודי אפי' בקטן וקטנה וכו'. ודלא כאחד מגדולי האחרונים שהאריך בזה להקל לשתות חלב שלהם במקום שאין שם דבר טמא, או שהוא רחוק המציאות שיחלבו את הטמא, או שחלב טמא ביוקר, והביא ראיה מאיזה גדולים שהיקלו בכהאי גוונא. ומסיבה זו יש הרבה מתפרצים באיסור זה בדורינו בעוונותינו הרבים, כאשר ראינו ושמענו, ותולים את עצמם באיזה ת"ח שעשה כן, ולא ידעו ולא יבינו שחמורים דברי סופרים מדברי תורה, והת"ח שעשה כן עוונו ישא. וכיון שנפסקה לאיסור בטור ובשו"ע ובכל גדולי האחרונים, מי יכול להעיז פניו ולמלאת תאוות נפשו, ושומר נפשו ירחק את עצמו מזה" עכ"ל.
גם מדבריו רואים שאין שום מקום להקל גם במקום שאין חששות, או שזקוקים לקולות מכח המציאות שבאותו מקום.
[ועיין שם בסעי' ו' שהביא עובדות מזעזעות על שסמכו על המקילים ולבסוף התברר להם שהיה שם שומן חזיר (וז"ל וליתר שאת אברר לך איך שכל דברי רבותינו הקדושים הם כגחלי אש מה שהתוודה לפני בלב נשבר בהיותי יושב על כסא הוראה בעיר פלונית שאחד מהבע"ב החשובים דשם היה נוהג היתר בדבר בהיותו חוץ לביתו בעיר הגדולה במדינה וישב תדיר בשם לעסקיו והוא ועוד אורחים בשתותם חמים בבוקר בבוקר היו קונים חלב שמן שקורין סמאנ"ט אצל חנוני אינו יהודי שכנגד אכסניא שלהם ופעם אחת התחילו לחקור ביניהם מאין לוקח החנוני הקטן זה כל כך חלב שמן והלך הוא להחנוני ושאלו וא"ל החנוני אני קונה באיטליז של בשר הרבה מוח של הבהמות וממחה אותם עם הרבה חלב ומבשלם ביחד וזה הוא השמנונית אז נפלו כולם על פניהם על חטאם הגדול שאכלו טרפות ובשר בחלב והבעה"ב התודה לפני וצעק בקול כמה גדולים דברי חכמים ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ד' וישולם גמולו בזה ובבא)].
א
דעת השו"ע
כתב מרן בשולחן ערוך (יו"ד סי' קט"ו סעי' א'): "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור, שמא עירב בו חלב טמא. היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב".
וכתב הט"ז בס"ק ב' "אבל עכ"פ בעינן שישב מבחוץ בצד עדרו והכי מוכח בגמרא דאיתא בברייתא ישראל יושב בצד עדרו של עובד כוכבים ועובד כוכבים חולב לו ומביאו לו היכי דמי אי דליכא דבר טמא בעדרו פשיטא ואי דאיכא דבר טמא בעדרו אמאי לעולם דאיכא דבר טמא וכי קאי חזי ליה כו' וכתב המרדכי י"א דאם ברור לנו דאין בהמה טמאה בעדרו מותר ליקח מאותו עובד כוכבים אפילו אין ישראל רואהו וטעות הוא דא"כ הוה ליה להקשות אי דליכא דבר טמא בעדרו למה לי ישראל יושב בעדרו ורואה אלא ה"פ אי דליכא וכו' פשיטא דביושב בצד עדרו סגי עכ"ל וכתב ב"י שכן דעת הר"פ שצריך לישראל להיות שם בתחילת החליבה פן יערב או ישים העובד כוכבים חלב טמא בכלי קודם שיבוא ישראל אפי' אין דבר טמא בעדרו משמע שצריך ראייה אפילו באין דבר טמא ולא סגי ביושב לחוד מדזכר המרדכי לשון ראייה וקשה מאי פריך אי דאיכא דבר טמא אמאי דהא יש ראייה וצריך לומר דגם המקשן ידע דבשעת ישיבה אין יכול לראות אלא דלא ידע סברא דמרתת וע"כ פריך אמאי מהני יושב כיון דבאותו פעם אינו רואה ומשני דמ"מ כיון שיכול לראות כשעומד מרתת אבל הטור כתב בהדיא כמו הש"ע כאן שאין יכול לראותו וכן הוא בת"ה הארוך וצ"ל דהם מתרצים קושית המרדכי דבאין טמא כו' צריך עכ"פ להיות יושב מבחוץ לעדרו והיינו שיראה שלא יכניס שם דבר טמא בשעת חליבה ומו"ח ז"ל השוה דעת המרדכי עם דעת הטור ולא נהירא". (והביאו הכה"ח בס"ק ה'). וכתב בס"ק ו' "ודוקא כשישראל יושב בחוץ אבל אם אינו יושב שם בכל יום בעת החליבה אפי' אין דבר טמא בעדרו אסור הרשד"ם ואם יוצא ונוכס הישראל אע"פ שאינו בקבע מותר". וכתב בס"ק י"א שמכ"ש אם יוצא ונכנס למקום החלב.
ב
וכתב השו"ע "היה לו דבר טמא בעדרו, והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל, אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב, אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר, שירא שמא יעמוד ויראהו, והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל".
וכתב הש"ך ס"ק ג "אבל (אם הגוי חולב) לצורך עצמו צריך לראות ממש בשעה שהוא חולב שלא יערב בו דבר טמא כיון שיש דבר טמא עמו בעדרו".
וכתב הפר"ח ס"ק ב "אבל כשיש לו דבר טמא בעדרו אז שייך לחלק בהכי, שאם חולב לצורך ישראל כל שיכול לראותו כשהוא עומד מותר אף שלא ראה כלל משום דמירתת העכו"ם שמא יראנו, אבל אם חולב לצורך עצמו צריך לראות לגמרי כל החליבה שלא יערב חלב טמא דהא השתא לא מירתת כיון שחולב לצרכו וזה ברור, וכן כתב הש"ך [ס"ק ג]".
ג
וכתב הט"ז ס"ק ג "נראה דכ"ש דמהני כשהוא יוצא ונכנס דהא אפילו גבי שחיטת כותי מהני כשישראל יוצא ונכנס כדאיתא בפרק קמא דחולין דף ג' וכ"כ בדרישה".
וכתב הש"ך בס"ק ד' "ולפ"ז נראה דאפילו יוצא ונכנס מותר כיון דטעמא הוא משום דמירתת והכי אמרינן לקמן סי' קי"ח ור"ס קכ"ט דהמניח עובד כוכבים אצל דברים שאם הוחלפו יש בהם איסור תורה מותר ביוצא ונכנס מטעמא דמירתת וכ"כ בפרישה ס"ג והוסיף דה"ה אפילו אינו יושב תמיד אלא יוצא ונכנס ויושב שרי וכ"ש יוצא ונכנס למקום החלב". וכן כתב הפר"ח בס"ק ג' והביאו בכה"ח בס"ק י"א.
ד
כתוב בגמ' חולין דף ג עמוד א " והתנן: המניח עובד כוכבים בחנותו וישראל יוצא ונכנס – מותר! התם מי קתני מניח? המניח קתני, דיעבד. אלא מהכא: אין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אלא אף על פי שיוצא ונכנס – מותר! אלא אמר רבא, הכי קתני: הכל שוחטין ואפי' כותי, בד"א – כשישראל יוצא ונכנס, אבל בא ומצאו ששחט – חותך כזית בשר ונותן לו, אכלו – מותר לאכול משחיטתו, לא אכלו – אסור לאכול משחיטתו, חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא, שמא ישהו, ושמא ידרסו, ושמא יחלידו".
וכתב השו"ע בסי' קכ"ט סעי' א' "המניח עובד כוכבים בחנותו ויצא, או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם העובד כוכבים והלך לו לבית (הכנסת) או לבית המרחץ, או שהיה עובד כוכבים מעביר לו חביות יין ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא, (לכתחלה לא יניח אדם בביתו יין או חומץ אצל עובד כוכבים לבד כלל, אבל בדיעבד מותר) (מרדכי פ' ר"י בשם ראב"ן) אפילו שהה זמן רב, מפני שהוא ירא בכל שעה עתה יבא ויראני. והוא שלא נודע שסגר העובד כוכבים החנות, או שהרחיק הקרון והספינה בענין שאין יכולים לראותו. ( ואפילו סגר החנות כל זמן שיש שם סדק או חור שיכולים לראות בתוכו חשוב כפתוח) (שם במרדכי ובסמ"ג). בד"א, שיש דרך עקלתון שיכול לבא עליו פתאום, שלא יראנו, וכן כשהלך לבית המרחץ הלך דרך עקלתון בענין שלא ידע העובד כוכבים שהלך לבית המרחץ. אבל אם ראה שהלך ליכנס לבית המרחץ, יודע שלא ימהר לבא. וכן אם אמר לעובד כוכבים שהניח בחנות: שמור לי, יודע שנסתלק משמירתו. וכן אם אמר לעובד כוכבים המעביר החביות: לך, ואני אבא אחריך; או שהודיעו שהוא מפליג, אם החביות פתוחות, כיון שנעלמו מעיניו, אסורות. ואם הם סתומות, אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופות החבית כולן, בין שהיא של טיט בין שהיא של סיד, ולהחזירה ותנגב, אסור".
ד ב
וכתב הש"ך בס"ק א' "והניחו לבדו עם היין ויצא. אף על פי שבכל אלו יש לעובד כוכבים שייכות ביין מותר אפי' שהה כו', לשון הטור וכתב הפרישה ס"ב הטעם כיון שהעובד כוכבים ידע שהישראל יודע שהוא שם אצל היין מירתת וסבור השתא יזכור הישראל יינו ויבא ויראנו וכדלעיל סי' קכ"ח ס"ב".
ד ג
וכתב הט"ז בס"ק ב' "בגמ' אמרי' זה על מעביר יינו והוא הדין השלישי שזכר הטור והש"ע ריש הסימן וכתב ב"י בשם הר"ן דדוקא במעביר אמרי' כן אבל במניח עובד כוכבים בחנות וישראל יוצא ונכנס לא בעינן דרך עקלתון דכל שעה מסתפי מיניה דלמא השתא אתי וחזי ישראל שהוא מתקרב לחבית והרשב"א כתב בקרון וספינה דבעינן דרך עקלתון כמו שהעתקתי לעיל וכתב ב"י דגם הר"ן מודה בזה ולא קא ממעט אלא מניח עובד כוכבים בחנות דסתמא יכול ישראל לבוא שם פתאום ומיהו אם א"א לישראל לבא פתאום לחנות כגון שיש חלון על הפתח שיכול העובד כוכבים לראות ממנו אם בא הישראל משמע דאסור משום דתו לא מסתפי עכ"ל ותמוהין לי דברי הרב במ"ש דאם יש חלון כו' דאסור דאדרבה כיון דיש חלון מרתת העובד כוכבים שיבא הישראל ויראה דרך אותו החלון כמ"ש בש"ע סי' קכ"ח ס"ג ואפי' את"ל דהיין אינו מונח נגד החלון כאן מ"מ קשה דהא לעיל בסי' קכ"ח ס"ג כתב באם יש נקבים בדלת ואין ישראל יכול לראות דמותר שהרי אין איסור רק אם סגר הדלת במנעול מבפנים אבל אם אין מנעול סגור מותר כל היין שבבית דמרתת ואין שם איסור מחמת שהעובד כוכבים יכול לראות דרך הנקבים ומ"ט יהיה אסור כאן כשיש חלון אם לא מבורר שסגר העובד כוכבים החנות הא ודאי ממש הדין דלעיל ונראה לתת טעם למה באמת אמרו דוקא במעביר ובספינה שצריך דרך עקלתון לפי שהם בשדה מקום פנוי ומ"ה כל שאין שם אלא דרך א' מצי עובד כוכבי' להזהר כל שרואה שהולך מרחוק וא"א שיבא בקרוב כ"כ אבל בבית או חנות אפשר שהלך בדרך קרוב מאד לאחד מן הבתים ובמהרה כהרף עין יבא ויראנו ומרתת ע"כ אין צריכין כאן דרך עקלתון רק בהנך תרתי דהיינו קרון וספינה ומעביר יינו אבל ברישא דמניח בחנות לא. ונ"ל פשוט דגם במעביר יין בין הבתים הוה הדין כן ולא שייך שם דרך עקלתון ותמיד מרתת העובד כוכבים שפתאום יבוא עליו ולא החמירו אלא במקום שהוא פנוי מבתים ואין שם אלא דרך אחד כן נראה לע"ד פשוט אף על פי שבפרישה כתב דלא קאי רק אבבא שלישית לחוד שהוא מעביר מ"מ נראה כמ"ש דקאי גם אמציעתא מאחר שהרשב"א כתב כן בפי' וחד טעמא אית לתרווייהו".
וכתב הש"ך בס"ק ח' "שיש דרך עקלתון. והר"ן כתב הא דבעינן דרך עקלתון דוקא כשהעובד כוכבים אוחז החבית בידו או על כתפו אבל בהניח וישראל יוצא ונכנס לא בעינן דרך עקלתון דכל שעה מתירא ממנו דילמא השתא אתי ישראל ויראהו מתקרב לחבית עכ"ל, ובב"ח תמה על הר"ן דהא בדליכא דרך עקלתון אף בחנותו איכא למיחש דמניח פתח החנות פתוחה ורואה מרחוק אם יבא ישראל או לא ולא מירתת וכן דעת הטור והכי נקטינן עכ"ל, ולחנם תמה דהא כב"י וד"מ דגם הר"ן מודה לזה ולא הוציא אלא בענין שאין העובד כוכבים יכול לראות אם בא הישראל ע"ש ואפ"ה באוחז החבית בידו בעי דרך עקלתון דאל"כ א"א שלא יראהו כשהוא בסמוך לו ויסלק ידו מיד אבל להתרחק מן החבית א"א לעשות כן מיד ודו"ק"
ה
דעת הרמ"א
כתב הרמ"א שם "ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחלת החליבה ויראה בכלי שלא יהיה בכלי שחולבין בו דבר טמא ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו, שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובד כוכבים (שם). מיהו בדיעבד אין לחוש לכל זה".
וביאר הש"ך בס"ק ה' "קאי אפילו ארישא אאין דבר טמא בעדרו וכן הוא בפוסקים ובד"מ ות"ח כלל פ"א דין ו' ופשוט הוא". וכן כתב הפר"ח בס"ק ד', וכתב בביאור הגר"א ס"ק ד' שהטעם כיון שאינו מקפיד אם ישאר דבר טמא בכלים. וכן כתב הט"ז בס"ק ד'.
ו
וכתב הש"ך ס"ק ז "נהגו להחמיר כו'. אפילו רואה בתחלה בכלי שאין בו שום דבר טמא דחיישינן שמא נשארו בו צחצוחי חלב ולא ירגיש בו הישראל. או"ה". וכתב הפר"ח ס"ק ה "ולפי זה כל שמדיחו אפילו לכתחילה שרי". והביאו הכה"ח בס"ק י"ג.
ז
וכתב הט"ז חלק על הרמ"א וכתב "ולענין הלכה נראה דיש להחמיר ולאסור אפילו דיעבד כל שאין רואה הישראל תחילת החליבה אפילו באין שם דבר טמא".
וכתב הש"ך ס"ק ח "כלומר דא"צ לחוש שיהיה כל זה רק סגי בשהיה שם בתחלת החליבה אפילו לא ראה בכלי והוא ע"פ מ"ש בד"מ ובת"ח שם בשם או"ה דבדיעבד אם לא ראה בכלי רק ראה תחלת החליבה מותר עכ"ל וכ"פ בסימנים שם אבל צ"ע דבאו"ה ריש כלל מ"ה משמע להדיא איפכא וז"ל צריך שיהא שם הישראל בשעה שהעובד כוכבים מתחיל לחלוב ויראה שאין בכלי שום חלב מתחלה ושאין דבר טמא בעדרו ומה"ט נוהגין בכמה מקומות ומנהג כשר הוא שלא להניח העובד כוכבים לחלוב בכלי שקורין געל"ט בל"א אף על פי שהוא מיוחד להחליבה והוא דבר צונן ואינו חריף כלל דיש לחוש שמא יהא בו מתחלה מעט חלב טמא ולא ירגיש בו הישראל ובדיעבד מיהו מותר החלב אף אם החליב העובד כוכבים באותו כלי שלו רק שראה הישראל מתחלה בכלי ואח"כ אפילו יצא ונכנס עכ"ל אלמא דאפילו דיעבד בעינן שראה ישראל מתחלה בכלי וכן משמע בסמ"ק (דף קי"ב ע"ב) ושאר פוסקים להדיא ע"ש וכן בדין דכיון דחלב שחלבו עובד כוכבים אסור משום שמא עירב בו חלב טמא א"כ מה בכך שראה תחלת החליבה אם לא ראה בכלי שמא יש שם חלב טמא בכלי קודם התחלת החליבה שיתערב אח"כ בשאר החלב".
וכתב בביאור הגר"א ס"ק ו "ר"ל אפי' לא ראה בכלי וכן שחלבו בכלי שדרכו כו' אבל לא ראה בתחלת החליבה אף בדיעבד אסור כמ"ש בד"מ ובת"ח וכמ"ש בגמ' וש"ע כנ"ל ועש"ך דאף לראות בכלי אף דיעבד אסור כמ"ש סמ"ק ומרדכי שמזה הטעם צריך להיות ישראל יושב כנ"ל ושכ"כ באו"ה דלא כמ"ש בד"מ בשמו".
וכתב הפרי חדש ס"ק ו "הכלל העולה דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא או שהוא יותר ביוקר מחלב טהור מותר לקנות מהעכו"ם חלב שחלבו בלא ראיית ישראל כלל. וכן מצאתי המנהג פשוט פה אמשטירדאם וכן נהגתי אני ג"כ זולת קצת יחידים הנזהרים בזה. אבל בעיר שנמצא שם חלב טמא אף שאין לאותו עכו"ם שקונה ממנו דבר טמא בעדרו, מכל מקום צריך לראות קודם החליבה בכלי אולי הניח שם חלב טמא, וגם צריך לראות כל החליבה מתחילה ועד סוף או ביוצא ונכנס או בעומד שם בצד העדר באופן שלא יוכל לילך למקום אחר להביא חלב טמא לערבו עם זה, הא לאו הכי אפילו בדיעבד אסיר ודלא כמור"ם בתורת חטאת [כלל פא דין ו]. והכי מסיק הש"ך [ס"ק ח] וכן באיסור והיתר הארוך מבואר הפך מה שכתב התורת חטאת בשמו וכמו שכתבתי לעיל [ד"ה מיהו], באופן שבעל תורת חטאת לא כיון יפה, אמנם אנו העמדנו הדינים על אמיתותן ובוריין בס"ד".
וכתב ה כה"ח בס"ק י"ד בשם מנחת יעקב וחכמת אדם שאם אין דבר טמא בעדרו בשעת הדחק אפי' לא ראה הכלי בהתחלה כשר.
ח
וכתב הש"ך ס"ק ח "ונראה דגם הט"ו שכתבו ישראל יושב מבחוץ כוונתם שהוא בענין שאין לחוש בו שיתערב בו מתחלה דבר טמא והיינו שראה מתחלה בכלי" וכן כתב הכה"ח בס"ק י"ב וכתב דלפעמים סומך על הב"י ואין ראיה מכך שלא הביא דין זה בשו"ע.
וכתב עוד הש"ך שם "ומ"ש האו"ה דסגי ביוצא ונכנס אחר כך כן הוא בסמ"ק שם ומשמע דאפילו חלבו העובד כוכבים לצרכו סגי ביוצא ונכנס דטעמא דיוצא ונכנס לא הוי משום מירתת לחוד אלא משום דכיון דידע שאין דבר טמא בעדרו אף על גב שאין יכול לראותו בשעה שהוא חולב ליכא למיחש לשום זיוף אלא שיצא העובד כוכבים מעדר ויזייף וכיון שיוצא ונכנס ורואה שאין העובד כוכבים יוצא מהעדר סגי וכן מוכח בש"ס בעבודת כוכבי' (דף ל"ט ע"ב) דבדליכא דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ אפילו אינו יכול לראותו כלל בשעה שהוא חולב מותר מטעמא דכיון דישב מבחוץ הרי רואה שאי אפשר לזייף וכן משמע מדברי הטור ודלא כהפרישה ס"ב שכתב טעמא דבעינן ישראל יושב מבחוץ משום מירתת".
ט
וכתב מרן הרב שם "כיום מצלמים את החליבה במערכת של מעגל סגור, וניתן לראות את החליבה גם אם לא עומדים סמוך לגוי ממש. ודבר זה מצוי במקומות שבהם יש עדרים גדולים עד אלפי ראשי בקר שחולבים, וא"א במציאות לעמוד שם בשעת החליבה, ובפרט שהחליבה נעשית באמצעות מכונות ורבים נחלבים בו זמנית, וע"כ מתקינים את מערכת הצילום במעגל סגור. ולדינא אופן זה של צילום במעגל סגור מהני, כיון שיכול לראות את החליבה בשעת חליבתה, ובלבד שהגוי החולב ידע שיש צילום במעגל סגור, וכן צריך לידע שחלב טמא אסור לישראל ומרתת.
לסיכום – בחליבה בעדרים גדולים מועיל פיקוח ע"י מערכת צילום במעגל סגור באופן שהמשגיח יכול לראות את החליבה בשעת חליבתה, ובלבד שידע הגוי שיש מערכת צילום ושהמשגיח יכול לראות את החליבה וכן שידע הגוי שחלב טמא אסור לישראל". וטעם שלא צריך בדיקת כלי י"ל משום שחולבים רק ליהודים ועוד שכיום מחויבים לשטוף את הכלים מטעמי בריאות.
העולה
אם אין דבר טמא – ומדיחים את הכלים לפני ששמים בו חלב, מטעמי בריאות וכדו' מותר, והוא שלא יודעים מתי המשגיח בא ומתי הוא הולך ולכמה זמן.
אם יש דבר טמא – ומדיחים את הכלים לפני מטעמי בריאות וכדו' – מותר בשני תנאים א. שיכול להפתיע אותם ולא ידעו מבאו, וצריך להפתיע אותם מספר פעמים ביום, בשעות משעות שונות, כדי שיהיה מירתת. ב. שיודעים שחלב עכו"ם אסור לנו.
אמנם כל זה מועיל בעדר קטן, אבל בעדרים גדולים הרי לא יכול להפתיע אותם כיון שרואים אותו בבואו מרחוק, וכמובאר בהלכות יין נסך.
וע"כ יש להתקין מצלמות במעגל סגור ויהיה לו שליטה על המצלמות וכאשר הם יודעים שאסור לנו חלב אחר מועיל ובתנאי ששוטפים את הכלים מטעמים הנ"ל ויש על כך פיקוח והם מייצרים לנו (וטוב שיבדוקם על כך).