שאלה

מה דין תיקון חצות בשעות היום בראש חודש אב?

תשובה

בראש חודש אב ביום – לא אומרים תיקון חצות כלל.
בלילה – אומרים רק תיקון לאה.

מקורות

הגמרא במסכת ברכות (דף ג' ע"א) ביררה כמה משמרות יש בלילה, וכתבה שיש שלוש משמרות, "ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם".
וגם רבי יוסי שמע בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: "אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי וגו'".
והרא"ש (ברכות פ"א סי' ב') פסק על פי גמרא זו: "וראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה, ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש, כמו שנאמר (איכה ב', י"ט): 'קומי רוני בלילה לראש אשמרות'".
ועוד כתוב בזוהר הק' (פרשת ויחי דף רמ"ג ע"ב), וז"ל: "א"ר חזקיה: האי דאמרינן לעולם יסדר בר נש שבחא דמריה ולבתר יצלי צלותיה, האי מאן דלביה טריד ובעי לצלאה צלותיה ואיהו בעקו דלא יכיל לסדרא שבחא דמריה כדקא יסעי', מאי הוא? א"ל רבי יוסי: אף על גב דלא יכיל לכוונא ליבא ורעותא סדורא ושבחא דמריה אמאי גרע, אלא יסדר שבחא דמריה אף על גב דלא יכיל לכוונא ויצלי צלותיה, הה"ד: תפלה לדוד שמעה ה' צדק הקשיבה רנתי, שמעה ה' צדק – בקדמיתא בגין דאיהו סידורא דשבחא דמריה ולבתר – הקשיבה רנתי האזינה תפלתי. מאן דיכיל לסדרא שבחא דמריה ולא עביד, עליה כתיב: גם כי תרבו תפלה אינני שומע" וכו'.
וכתב השו"ע (או"ח סי' א' סעי' ב'-ג'), וז"ל: "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה. ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".
וראה מה שכתב הרב בא"ח על שאלה זו בשו"ת רב פעלים (ח"א סי' א') ובעוד יוסף חי (וישלח סעי' א') ובשו"ת תורה לשמה (סי' ט"ז-י"ז), ובמאמר מרדכי (לימות החול פ"א סעי' כ"ז): "יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המחשבה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אבל אינן מעכבות. ומאידך כוונה לקיום המצוות וטהרת המחשבה בלי שום מעשה – אין בהן שום תועלת. וכו' לכן צריך להתפלל את כל התפילות אפילו כשלא יכול לכוון, וגם יאמר תיקון חצות אעפ"י שאינו מצטער ובוכה ממש על חורבן בית המקדש ושריפת התורה. ולכן טוב שיכוון לפני התפילה ותיקון חצות שהוא מתפלל על דעת רשב"י ז"ל ורבינו האר"י ז"ל".
זמן שאין אומרים תיקון חצות
כתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וישלח ה "אין אומרין תיקון רחל בימי העומר וכן בעי"ת בחול. ומנהג החסידים בעה"ק ת"ו דאין אומרים תיקון רחל אחר המולד קודם ר"ח ואף על פי שמתוודים בו ביום, וכן עשינו המנהג פה עירינו יע"א".
וכתב עוד בבן איש חי שנה שניה פרשת ויקרא סעיף ד "ואם המולד ליל ער"ח נהגו המקובלים שלא לומר בליל ער"ח תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד", כלומר משמע שראש חודש מצד עצמו לא אומרים כיון שלא אומרים בו תחנון, ומלבד זה כאשר חל המולד לא אומרים.
וכתב בפרשת וישלח סעי' ז' "תיקון לאה אין אומרים בליל שבת ור"ה וכפור ופסח ושבועות וסוכות וש"ע, וכן אין אומרים בחול המועד של פסח, אבל בחול המועד של סוכות אומרים תיקון לאה".
וכן כתב הכה"ח סי' א' ס"ק י"א "בעשרת ימי תשובה בחול אין אומרים תיקון רחל וכן בכל ימי העומר. אמת ליעקב בקונטריס שפת אמת אות ג'. וכתב הרה"ג בן איש חי שם אות ה' דמנהג החסידים בעיר הקודש ת"ו דאין אומרים תיקון רחל אחר המולד קודם ראש חודש ואף על פי שמתוודים בו ביום וכן עשה מנהג בגדאד יע"א. וכתב עוד שם בשם כף החיים סימן ג' אות ל"ה דאין אומרים תיקון רחל בבית האבל ולא בבית החתן, ובתשובתו רב פעלים העלה דגם היחיד בינו לבין עצמו לא יאמר תיקון רחל בבית החתן, מיהו בליל המילה היחיד יאמר בצנעה ובלחש, אבל אבי הבן עצמו לא יאמר דיום טוב שלו הוא".
ובס"ק י"ג "תיקון לאה אין אומרים בליל שבת וראש השנה וכפור ופסח ושבועות וסוכות ושמיני עצרת וכן אין אומרים בחול המועד של פסח אבל בחול המועד של סוכות אומרים תיקון לאה. אמת ליעקב שם באות ג', בן איש חי שם אות ז'".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"א סעי' ל"ב "בימים אלו אין אומרים בהם תיקון חצות כלל: ליל שבת, ליל יו"ט, דהיינו יום טוב ראשון של פסח ויום שביעי של פסח, שבועות, יום א' של סוכות, שמחת תורה, ר"ה, יוה"כ וכן לילי חול המועד של פסח".
ובסעי' ל" כתב "ימים שאומרים בהם תיקון לאה בלבד – בימים אלו אין אומרים בהם תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד: הימים שאין אומרים בהם וידוי, לילי חוה"מ סוכות, עשרת ימי תשובה, כל ימי העומר שהם מפסח עד שבועות, בשנת השמיטה בארץ ישראל , בבית אבל, בבית חתן, וכן אבי הבן בליל המילה, בלילי ר"ח, וכן אם כבר היה מולד הלבנה אפילו שהוא קודם ר"ח", ולכן ביום שאומרים רק תיקון רחל לא יאמר בראש חודש.
ראש חודש אב
כתב באגרות הרמ"ז סוף סי' י"ז "ובראש חודש אב אין נוהגין בארץ ישראל לומר תיקון חצות לילה ולא שום קינה, וכן בכל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים שום דבר ולא הוידוי", וכן כתב הפמ"ג בא"א ס"ק מ"ה "ויתאבל חצי שעה אחר חצי היום, היינו מיד אחר נטיית השמש בחצי היום, עיין סימן א'. וכמדומה נוהגין בערב שבת אחר חצות אין עושין חצות, וכל שכן בראש חודש אב. וערב ט' באב נמי אין עושין חצות אחר חצי היום".
וכן כתב במועד לכל חי סימן ט אות ז "כתב בספר מעשה הצדקה דף ק"ל סוף ע"א אות מ"ח וזה לשונו, ובקונטרס מגן דוד הנזכר בדרוש בין המצרים כתב, דנרמז בפסוק ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, דשם רמז אל עשרים ואחד יום שיש בין י"ז בתמוז לט' באב, בהוציא שלשה שבתות וראש חדש ישארו טו"ב יום כנגד תיבת הי"א, וזהו ועת צרה הי"א ליעקב, וממנ"ה אותיות המ"ן שהוא מ"ן דמנצפ"ך יושע על ידי שיאמרו תיקון רחל מחצי היום עד שעת מנחה כמו שכתב הרב האר"י זיע"א, ומה טוב ומה נעים ליתן באותה שעה פרוטה לצדקה שהוא טוב מעט בצדקה להמתיק הטוב של ימי הדין דאין הדין נמתק אלא בשורשו, ואותיות צר"ה נעשה רצון וזהו ואני תפילתי לך ה' עת רצון, ועל ידי זה נזכה ונראה בבנין בית מקדשינו בזוכרינו את ציון, ציון הי"א דורש ה"ן לה בעגלא ובזמן קריב במהרה בימינו, עכ"ד, (ועיין במורה באצבע אות ר"ל)".
ובערוך השולחן סעיף לט "ודע דרבים נהגו ע"פ האריז"ל לומר תקון חצות בין המצרים לאחר חצות היום לבד ערב שבת וערב ראש חודש וראש חודש וערב תשעה באב".
וכן כתב במנהגי ארץ ישראל געליס עמ' קנו סעי' ב' שלא אומרים בערב ראש חודש אב ובראש חודש אב, וכתב בשערי רוקח אות ו' ואות ט שה"ה לערבג ראש חודש שאין לומר תיקון חצות.
[והביאם (רמ"ז ופמ"ג) הכה"ח סי' תקנ"א ס"ק רכ"ג וכתב "כתב עליו בספר יוסף אומץ שם דעמו הסליחה דשאני ראש חודש וערב שבת אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל מה שאין כן בערב תשעה באב יעו"ש. והביא דבריו עיקרי הד"ט סימן כ"ח אות כ"ג. וכן כתב הרוח חיים אות ו' על דברי האשל אברהם הנז' דאינו נראה וכמו שכתב בספר יוסף אומץ יעו"ש. וכן הוא המנהג לומר בערב תשעה באב אחר חצות תיקון רחל כמו שאר הימים של בין המצרים"].
העולה
בראש חודש אב ביום – לא אומרים תיקון חצות כלל.
בלילה – אומרים רק תיקון לאה.