המדליק נרות חנוכה
פחות מחצי שעה קודם עלות השחר
שאלה
המדליק נרות חנוכה פחות מחצי שעה קודם עלות השחר האם יברך על
הדלקה זו?
תשובה
בס"ד
בעניין ברכה למדליק נרות חנוכה סמוך לעלות השחר
שאלה
המדליק נרות חנוכה פחות מחצי שעה קודם עלות השחר האם יברך על הדלקה זו?
תשובה
• אם מדליק בפתח ביתו או בחלון (בתוך כ' אמה), ויש שם אפ' אדם אחד ברשות
הרבים, צריך לברך.
• וכן אם מדליק בתוך ביתו ויש אחד מבני הבית שהוא ער, צריך לברך.
מקורות
זמן ההדלקה בדיעבד
מבואר בגמ' (שבת דף כא), "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מהשוק".
ומבואר בגמ' שם שני תירוצים בביאור הגמ':
א'. שרק עד זמן זה יש לו להדליק אם לא הדליק
ב'. שצריך לתת בשמן שיעור כזה שידלק עד זמן זה
ונחלקו הראשונים האם שני התירוצים חולקים עד מתי זמן ההדלקה ומה השיעור הדלקה,
שלתירוץ הראשון זמן ההדלקה הוא רק בתוך החצי שעה, אבל אין שיעור לכמות השמן,
ולתרוץ השני יכול להדליק כל הלילה אבל צריך שיעור לשמן, או שלא נחלקו רק כל אחד
ביאר אחרת את הגמ' אבל לדינא לא נחלקו.
הרמב"ם (הלכות חנוכה פרק ד הלכה ה), כתב "אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע
החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה
מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה עבר זמן זה אינו
מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתיהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק".
וכתבו המגיד משנה (שם), והגהות מימוניות (שם אות ב), שסובר הרמב"ם ששני תרוצי
הגמ' לא נחלקו אלא שניהם באים לבאר את הגמ' ושנהם נפסקו להלכה, ולכן אין להדליק
לאחר חצי שעה, וכן צריך כמות שמן של חצי שעה לכ"ע.
אמנם בתוס' (שם ד"ה דאי לא אדליק מדליק),כתב "אבל מכאן ואילך (לאחר חצי
שעה), עבר הזמן, ואומר הר"י פורת דיש להזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר
מדאי, ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא, ולר"י נראה דעתה אין
לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים".
ומבואר מדברי התוס' שסובר ששני התירוצים נחלקו האם יכול להדליק לאחר זמן ולכן
לכתחילה ידליק בזמן ובדיעבד יכול להדליק לאחר הזמן מספק כתרוץ השני.
[אבל בדעת ר"י כתב ההגהות מימוניות (שם),שסובר כתרוץ הראשון אבל סובר שלא
נאמר זמן קבוע אלא זה זמן לבני רשות הרבים אבל מי שמדליק בפנים יכול לאחר].
וכן כתב הרא"ש (שם סימן ג), "אבל מכאן ואילך עבר הזמן, הילכך אף על פי שמתרץ
תירוץ אחר ראוי להחמיר ולהדליק נר חנוכה בתחילת הלילה".
וכתב הטור (אור"ח סימן תרעב), שדעת הרא"ש שלא כהרמב"ם שיכול להדליק רק תוך
חצי שעה, אלא יכול להדליק כל הלילה, וכתב הב"י (שם), שהוא מספק שמא כתרוץ השני
בגמ' שם, [אמנם ברשב"א (הובא במגיד משנה שם), כתב שיכול להדליק מדין ודאי].
וכתב הראבי"ה (הלכות חנוכה סימן תתמג), בשם ר"ת שהיות וזה דרבנן הולכים לפי
שני התרוצים להקל גם בזמן וגם בשיעור, וכן כתב הב"ח (שם), אמנם להלכה כתב הב"ח
שצריך שיעור לשמן.
ולמעשה כתב השו"ע (תרעב סעיף ב), "שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה
מדליק ואולך עד שתכלה רגל מהשוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא
פרסומי ניסא, הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור וכו' ומיהו הני מילי לכתחילה אבל
אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה".
וכתב המג"א (שם ס"ק ו), "בב"י כתב דהוי ספיקא דדינא ואם כן משמע דאין
לברך, אבל מדסתם בשו"ע משמע שדעתו שיברך, ורש"ל כתב דוקא עד חצות וא"כ לאחר
חצות אין לברך, ובהג"מ כתב כל זמן שבני הבית נעורים אפילו עד עמוד השחר עכ"ל,
וכן נראה לי להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם".
וכן כתב במשנ"ב (שם ס"ק יא), שמדליק עד עלות השחר, אבל רק אם בני הבית לא
ישנים, אבל אם ישנים נכון שיקיצם, אמנם בשער הציון (ס"ק יז), הביא בשם החמד
משה, שיכול לברך גם לבדו, וכמו שאדם הנמצא לבדו או בין גוים מבואר בריא"ז שצריך
להדליק ומשמע שבברכה, ה"ה כאן יכול לברך גם לבדו, אבל למעשה כתב השער הציון
שסב"ל ולא יברך, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כמהו אין מוחים בידו.
וכן כתב הכף החיים (ס"ק כו), שמדליק עד עלות השחר, (ועיין בספר מעשה ניסים
כדורי, שהסתפק האם צריך שהיו שני בני הבית, או אחד מספיק, והאם צריך שנים מלבדו
או איתו יחד, עיין שם שהביא שיטות בזה).
וכתב הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק עמ' פד), שמי שדינו להדליק בחוץ ואין בזמן זה
עוברים ושבים, אינו יכול להדליק בפנים ולברך אלא ידליק בחוץ בלא ברכה.
האם מברך כשמדליק בזמן זה
כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ח סימן קנו אות ב), "ומה ששאל במי שבא עשרים דקות
לפני עמוד השחר מאמריקא אם יכול להדליק בברכה כיון שלא נישאר לו חצי שעה עד
עה"ש, לדידי פשוט דידליק בברכה כלשון השו"ע דידליק כל הלילה וזה כולל כל הלילה
ממש עד ממש לפני עה"ש וכמבואר כמג"א שם וכן מבואר במנ"ב שם בברכה וכן
מסתבר".
אמנם דעת הגר"נ קרליץ (בספר חוט שני חנוכה עמ' שטו),כתב שאם מדליק סמוך לעלות
השחר לכו"ע לא יצא, משום שגם לפי תרוץ השני בגמ' הרי צריך שיעור ולכן אם מדליק
סמוך לעלות השחר לא יצא שהרי אין לו שיעור חצי שעה, וכ"ש לפי התרוץ הראשון
שצריך להדליק רק בתוך החצי שעה.
אמנם יש לעיין בדעתו שבספר (לקט דיני חנוכה עמ' לב ס"ו) כתב בשמו שיכול לברך.
ולמעשה נראה ממה שכתב מרן הרב זצ"ל (מאמר מרדכי חנוכה פרק ח אות ח הערה יג),
שיכול לברך עד עלות השחר ממש, ובתנאי שיש אחד מבני הבית שהוא ער, או אחד
מהעוברים ושבים אם מדליק בחוץ.
[ויש לדון איזה עה"ש של 72 דק' קודם הנץ או של 90 דק', ומסתבר להחמיר כזמן
הראשון משום סב"ל, ובפרט שמרן הרב הביא בלוחתיו רק את הזמן של 90 דק' קודם
הנץ].
והטעם שלא חששים לסב"ל (כתוב שם בהערה יא), שאולי כך היה המנהג, או שהברכה זה
חלק מפרסום הנס, כמו שכתב המור וקציעה (סימן תרעב), שאם לא מברך הראוה חושב
שמדליק לצרכו וזה הטעם גם שמברכים בבית הכנסת.
האם צריך לתת שיעור שמן של חצי שעה כשמדליק בזמן זה
כתב המג"א (שם ס"ק ב), שמשמע מהשו"ע שאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה אין
צריך ליתן שמן כ"כ, רק ייתן כשיעור שתכלה רגל מן השוק, וכן כתב המשנ"ב (שם
ס"ק ה), ומפשטות דבריהם משמע שמברך על זה, (עיין במשנ"ב דרשו הערה 33 שכן
הביאו בשם הר"נ קפשיץ).
אמנם בביאור הלכה (ד"ה כזה השיעור), כתב בשם הפמ"ג שאדם שאין לו שמן כשיעור
לא יברך, וצריך לחלק בין אם מדליק בזמן שבזה צריך שיעור ואם אין לו שיעור לא
יברך, לבין אם מדליק לאחר הזמן שבזה אין צריך שיעור ויכול לברך, א"כ לכא' לפ"ז
אין צריך שמן חצי שעה אלא רק עד עלות השחר שאז זה יום אחר, וכן משום ששרגא
בטיהרה מאי מהני.
אמנם מרן הרב זצ"ל כתב שם (אות ח בהערה) שצריך ליתן שמן בשיעור של חצי שעה
לפי התרוץ השני בגמ' שם, [וכן נראה משו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן קי"ט),
שכתב שמסתבר שכ"ז שהאור הנר מאיר אפילו אחר עלות השחר יש בו פרסומי ניסא בהכי].
