שאלה: הגר בבית שיש לפניו חצר משותפת עם שני שכנים האם עדיף להדליק ביציאה מן החצר הפונה לרשות הרבים שיש שם יותר פרסום הנס או מספיק להדליק בחלון ביתו שאולי ואולי אחד השכנים יראה? [הבהרה: נראה מלשון השאלה שמדובר בבתים פרטיים הפונים לחצר, ולא לבניין מגורים עם כמה שכנים, ונתייחס בס"ד לנידון זה.] תשובה: מקום הדלקת נר חנוכה ז"ל הגמ' בשבת כא: "ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ואם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לר"ה". באופן שהבית פונה לרה"ר פשוט עפ"י הברייתא שיש להניח בפתח הבית, השאלה מה הדין כאשר לפני הבית יש חצר שפתוחה לרה"ר?  ובכן דעת רש"י (ד"ה "מבחוץ") שגם בכה"ג יש להדליק בפתח הבית (הפונה לחצר). ואילו דעת תוספות (ד"ה מצוה להניחה") שבכה"ג יש להדליק בפתח החצר. השו"ע או"ח סי' תרעא סעיף ה' פוסק כדעת התוספות, וז"ל: "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעליה, שאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו." חצר בזמננו עפ"י הנ"ל הרי שאדם שיש לו בית הפתוח לחצר שפונה לרה"ר עליו להדליק בפתח החצר, כן דעת הגרי"ז סולאויצ'יק (שבות יצחק חנוכה עמ' ו' ז'), הגרש"ז אויערבך (מעדני שלמה עמוד קח) והגרי"ש אלישיב (פניני חנוכה פ"ד עמ' נט – ס). מאידך דעת החזו"א (ראה במאמר מרדכי חנוכה למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל פרק ו' הע' 17 שהביא באריכות את דברי החזו"א מכמה מקומות – גם לגבי עירובין) שדוקא בזמנם שהיו החצירות עיקר תשמיש הבית שהיו משתמשין בו בטחינה ובאפיה ובשטיחת פירי ושאר צרכים ופעמים אוכלים וישנים כדרך החקלאים בימים ההם, אבל אצלנו אין החצירות רק לאוויר (לשון החזו"א יו"ד סי' קס"ח ס"ק ו') ולכן אין להן דין חצר לעניין הדלקה. במאמר מרדכי למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל (שם) נראה שנוקט כדעת החזו"א. השלכה לנידון דידן במקרה שלפנינו – כמה בתים הפונים לחצר והחצר פונה לרה"ר – נחלקו רש"י ותוס', וכאמור הלכה נפסקה כדעת התוס' שיש להדליק בפתח החצר הפונה לרה"ר, ולדעת כמה מהפוסקים הלכה זו שרירה אף בימינו. אלא שכאמור לדעת החזו"א ומו"ר הרב אליהו זצ"ל, הרי שזה רק כאשר משתמשים בחצר בשימושים כעין בית, ובדר"כ אין הדבר כן, (כפי שהבאנו את לשון החזו"א, שבעבר היו אף ישנים בחצר) ונמצא  שמי שידליק בפתח החצר הרי שכאילו מדליק באמצע רה"ר כיון שהחצר לא משתייכת לבית. ולכן לדעת מו"ר הדבר הנכון לעשות הוא להדליק חנוכיה בברכה בפתח הבית ולגשת מיד ולהדליק חנוכייה נוספת בחלון הפונה לרה"ר. ביאור העניין: הנה ראינו לגבי הדר בעלייה שאין לו פתח ולכן מדליק בחלון הפונה לרה"ר, וה"ה בענייננו שאין אפשרות להדליק בפתח החצר כפי שנתבאר, ולכן ידליק בחלון. ומדוע להדליק בפתח? ראשית יתכן שמרוויחים בכך את דעת רש"י שיש להדליק בפתח הבית הפונה לחצר. שנית: יש עניין להדליק בפתח הבית כדי שיהא מסובב במצוות. (מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, כמבואר בשו"ע שם בסעיף ז') ובפרט לפי רבותינו המקובלים יש בזה עניין גדול, כמבואר בשער הכוונות דף קח ע"ג ובפרי עץ חיים שער יט פ"ד. ונעתיק את לשון הבא"ח וישב ס"ד: "והרי שלשה מצוות ביחד, כי האדם הנכנס ולובש ציצית שהוא טלית קטן שעליו, ור"ת שלהם צמ"ח: ציצית מזוזה חנוכה, ובזכות זה יבא משיח צדקינו צמ"ח שמו, ויתקיים: 'פתחו שערים ויבא גוי צדיק', 'כי ימין ושמאל תפרוצי'". בליקוטי מהרי"ח (סדר דיני חנוכה): "אך ראיתי לגאונים וקדושים שאף שהיה להם חלון לרשות הרבים – מכל מקום הדליקו בטפח הסמוך לפתח. אמנם נראה מלשון השאלה שבמקרה שלפנינו, החלון אינו נראה כלל לבני רה"ר אלא רק לדרי החצר, וא"כ אין עניין להדליק בחלון אם משאיר את הדלת פתוחה ובני החצר רואים את הנרות. ועיין בהרחבה במאמר מרדכי חנוכה למו"ר הרב מרדכי אליהו פרק ו' ששם נתבארו בארוכה דינים אלו. הדין למעשה בקצרה בתים הפונים לחצר שפתוחה לרה"ר: בעבר היו צריכים להדליק בפתח החצר הפונה לרה"ר, אלא שבזמנינו שאין רגילים להשתמש בחצר כבעבר, הרי שנשתנה הדין ויש להדליק בברכה בפתח הבית הפונה לחצר, וחנוכייה נוספת בחלון הפונה לרה"ר. באופן שהחלון נראה רק לבני החצר ולא לבני רה"ר, הרי שדי בהדלקת הנרות בפתח הבית ויש להשאיר את הפתח פתוח לפחות בחצי השעה הראשונה כדי שיהיה היכר גם לבני החצר.