בס"ד שאלה: אדם שמתארח עם כל משפחתו במלון בחו"ל בחנוכה כיצד ידליק את הנרות חנוכה? הנהלת המלון כידוע אוסרת להדליק נרות בחדרים. וכן אין אפשרות להדליק בלובי של המלון היות והמקום של גויים. אני מדגיש שהוא נמצא עם כל משפחתו. אז צריך פתרון עבור כל המשפחה. תשובה בהרחבה: אדם היוצא מביתו בימי החנוכה ישנם כמה נידונים לגבי הצורה בה הוא יוצא ידי חובה בהדלקת נרות חנוכה: א. מקום החייב בהדלקה הגמ' שבת (כ"א ע"ב) "תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין – נר לכל אחד ואחד". והיינו שמי שאין לו בית ואינו מתארח – אינו צריך להדליק נר חנוכה (תוס' רא"ש, ותוס' ר"פ), ולקמן נרחיב שבמקרה כזה יש לו לברך את ברכת הרואה. אמנם אדם ששוכר מקום ולן שם, פשוט בפוסקים שחל עליו חיוב הדלקת נרות חנוכה במקום בו הוא ישן, ולכן משפחה הנוסעת מביתם בימי החנוכה ולא נשאר איש מבני המשפחה בביתם אינם צריכים למנות שליח שידליק בביתם משום שאין זה מקום החיוב שלהם, כל עוד לא חוזרים לישון בבית, אלא צריכים להדליק או לצאת ידי חובה במקום שמתארחים. אמנם אם אחד מבני הבית נמצא בבית והוא בר חיוב כגון האשה או ילד מעל גיל מצוות, בהדלקה שלו הוא פוטר את כולם והם אינם צריכים להדליק נרות או להשתתף בפרוטה. [אלא אם כן הם נמצאים במקום שאין יהודים כלל, ולא ראו נר חנוכה שאז ידליקו בלא ברכה (כך פסק מו"ר מרן הרב זצ"ל)]. ב. מקום הנחת הנרות בהמשך הגמ' הנ"ל -"תנו רבנן, נר חנוכה – מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר, ובשעת הסכנה – מניחה על שולחנו ודיו". ונחלקו רש"י ותוס' במקום ההנחה כשיש חצר הפתוחה לרשות הרבים לפני הבית, שיטת רש"י – שמדליק בפתח הבית, ושיטת תוס' – שמדליק בפתח החצר. השו"ע (או"ח סי' תרע"א סעי' ה') פסק כתוס', וז"ל "ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר". ולגבי שעת הסכנה ישנם כמה פירושים בראשונים מהו שעת הסכנה, והריטב"א כתב "ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו. פי' לא סכנת נפשות ממש, דא"כ פשיטא דעל מצות עשה לא יהרג… אלא אפי' סכנת צער או איבה כמו בצרפת…" ופסק השו"ע "ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים את המצוה מניחו על שולחנו ודיו". מו"ר מרן הרב זצ"ל (מאמר מרדכי חנוכה פרק ו' ס"ק י') פוסק "ולכן לכתחילה יש להדליק בפתח החצר מבחוץ". עוד בגמ' " נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה (9.6 מטר) פסולה, כסוכה וכמבוי" וכך פסק השו"ע. והטעם – כיון שלא שלטא עינא מעל עשרים אמה וליכא פרסומי ניסא.  מו"ר מרן הרב זצ"ל (שם ס"ק י"ג) הביא מחלוקת האחרונים במקרה שמדליק בבית, האם עדיף בחלון, או עדיף בפתח הבית, דעת הפמ"ג (משב"ז ס"ק ה') שעדיף בחלון, כיון שמ"מ יש היכר קצת לבני רה"ר. אך הפר"ח (סי' תרע"א) פסק להניחה על פתח ביתו וכן פסקו המחה"ש, הח"א, הכה"ח והשעה"צ. אך הוסיף מו"ר מרן הרב זצ"ל שהמחמיר להדליק גם בחלון, תע"ב. שיטת מו"ר מרן הרב זצ"ל שדין זה אמור גם במקרה שמול החלון יש חלונות מבניינים אחרים, שלמרות זה עדיף להדליק בפתח הבית. (הדבר שנוי במחלוקת, ויש שסוברים שבכה"ג עדיף להדליק בחלון אפי' שהוא מעל עשרים אמה). מרפסת וחלון דינם שוה דהיינו שאם המרפסת מתחת לעשרים אמה והיא פונה לרה"ר יכול להדליק שם. ג. ברכת הרואה הגמ' שבת (כ"ג ע"א) "ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה – צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון הרואה מברך שתיים, ומדליק מברך שלוש". ופי' רש"י "הרואה מברך שתיים: שעשה נסים ושהחיינו, שאין עליו לברך להדליק, דהא לא אדליק איהו". ונחלקו הראשונים, באיזה אופן יכול או צריך לברך ברכת הרואה, האם דוקא שלא הדליק אפי' שעתיד להדליק, או דוקא בלא עתיד להדליק, או  דוקא שגם לא עתידים להדליק עליו. ואכמ"ל. ופסק בשו"ע (סי' תרע"ו סעי' ג') "מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה נר חנוכה – מברך". וכתב מו"ר מרן הרב זצ"ל (שם פרק י' סעי' ד') "הרואה את הנרות לאחר חצי שעה מזמן ההדלקה – אינו מברך על הראייה". ד. הדלקה בחשמל הכה"ח (סי' תרע"ג ס"ק י"ט) ועוד מן האחרונים דנו לגבי הדלקת נרות חנוכה בחשמל, וחלקם פסקו לאסור משום שאין זה דומה למנורת ביהמ"ק מכמה טעמים: א. הנס היה על ידי הדלקת שמן ופתילה, ובאור החשמל אין את זה. ב. דהוי כמדורה שאינה עולה אפילו לנר אחד (שו"ע סי' תרע"א סעי' ד'). ג. הדלקת המנורה בביהמ"ק הייתה על ידי אדם, וחשמל הוא על ידי המכונה בתחנת הכוח [טעם זה אינו שייך בפנס על סוללות]. ד. בשעת ההדלקה בחשמל אין שיעור הדלקת חצי שעה, כיון שזרם החשמל נוצר כל רגע מחדש. אמנם בפנס עם בטרייה לא שייך טעם זה. אך הגרש"ז אויערבך זצוק"ל (הליכות שלמה עמ' רפ"ג) ועוד (האול"צ, והגרי"ש אלישיב) כתבו שבשעת הדחק אפשר להדליק בפנס בברכה, בתנאי: שיש בו כדי לדלוק חצי שעה, ניכר שהוא לשם נר חנוכה, ושהוא נורת להט ולא לד. שיטת מו"ר מרן הרב זצ"ל: (שם פרק י"ב סעי' ל"ה) שאין לברך על חנוכיה של נורות חשמל ולא יוצאים בה ידי חובה, ומ"מ פסק (סעי' ל"ו) "הנמצא במקום שאסור להדליק בו נרות, ואינו רואה נרות, ואינו עתיד להגיע למקום שיוכל להדליק או לראות נרות – ידליק נרות חנוכה בפנס עם סוללה או בחשמל, זכר לנס ולפרסומי ניסא, אך לא יברך". העולה מן האמור: משפחה שהולכת לבית מלון ולא מדליקים עליהם בביתם, חייבים להדליק נרות חנוכה בבית המלון. מיקום ההדלקה הוא לפי הסדר דלהלן: מרפסת החדר – אם קיימת מרפסת בחדר, הכי טוב להדליק בה כיון שעל ידי כך יש פרסום הנס גם לבני המשפחה וגם לבני רה"ר. ולמרות שהנהלת המלון אוסרת להדליק אש בחדרים מ"מ הרבה פעמים אין קפידא על המרפסת. וגם אם המרפסת בגובה של יותר מ- 20 אמה מ"מ יש פרסומי ניסא ליושבי החדר. פתח חצר המלון – כשאין מרפסת או שהנהלת המלון אוסרת להדליק בה, יש להדליק בפתח חצר המלון באופן שניכר שהפתח הוא של המלון. אם גם פתרון זה אינו מעשי, יש להדליק ללא ברכה, נורות חשמל ועדיף שיהיו להט על סוללות (קשה למצוא, אך קיים). אך במקרה כזה תחול חובת ברכת הרואה על המשפחה, וכשיראו נרות חנוכה בתוך זמן ההדלקה (חצי שעה כדלעיל) יברכו בלילה הראשון שהחיינו ושעשה ניסים, ומיום שני והלאה יברכו רק שעשה ניסים. העולה למעשה: אדם שמתארח עם כל משפחתו במלון בחנוכה אם יכול להדליק במרפסת החדר או בפתח חצר בית המלון ידליק בברכה.  אך כפי שנראה מדברי השואל, כשאין אפשרות להדליק בשטח המלון כלל, אם רואים נרות חנוכה בתוך זמן ההדלקה יברכו את ברכת הרואה, וכן ידליקו בחדרם נורות חשמל ללא ברכה.