תשובה:
●אסור להסתכל בקשת שלא לצורך הברכה.
●לעניין צילום קשת יש להימנע.
●על אף שיש מחמירים שלא להסתכל על תמונה של קשת, נראה שאפשר להקל בזה שרבו המקילים
בדבר.
●להראות תמונה של קשת לאחר יש מקום להחמיר.
מקורות ועיונים:
עניין הקשת ואיסור ההסתכלות בה
כתוב בתורה (בראשית ט' ט"ז) 'והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם
בין אלוהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ.' ומביא רש"י דברי המדרש,
וז"ל, 'כשיבוא מדת הדין לקטרג עליכם, אני רואה את הקשת ונזכר.'
נמצא שראיית הקשת מזכיר לנו שיש קטרוג בעולם, ושמחמת הברית שה' עשה עם נח אין
ה' מאבד את העולם. וכותב הח"א (ס"ג ד') ומובא במ"ב (רכ"ט
א') שאין להגיד לחבירו שיש קשת ע"פ הפסוק 'ומוציא דיבה הוא כסיל', ומבאר
הגמ' בפסחים ע"פ פסוק זה שאין כדאי שאדם יבשר בשורות רעות.
והנה, כותב הגמ' בחגיגה ט"ז שכוונת המשנה בתחילת הפרק, 'כל שאינו חס על
כבוד קונו רתוי [ראוי] לו שלא בא לעולם', שהכוונה הוא על מי שמסתכל בקשת.
דהיינו, שיש דמות כבוד ה' שרואים בקשת ולכן אינו מכבוד השכינה להסתכל בו.
ומביא הב"י מהרא"ש שמותר להסתכל בו כדי לברך ברכת 'נאמן בבריתו' אבל
אין להסתכל בה יותר מזה. ומבואר בכמה מקומות בש"ס והלכה החילוק הזה בין
ראייה והסתכלות. וכן יש להבין מלשון הטור 'ואסור להסתכל בו הרבה', ולשון
השו"ע 'ואסור להסתכל בו ביותר', שמכוונים לדברי הרא"ש הזה.
להסתכל בתמונה
הגר"ח פלאג'י בספרו רוח חיים (ס"ק ב') מסתפק האם מותר להסתכל בבבואה
של קשת במים. וכן ילקוט גרשוני אוסר הסתכלות בקשת בבבואה. (הוא משתמש שם במילה
בלעזית, וכוונתו על זה.) אולם הר"י זילברשטיין (חשוקי חמד חגיגה עמ'
שכ"ז) מביא בשם הגרח"ק שמותר להסתכל בתמונה של קשת כיוון שאינו חד כמו
באמיתי. וכן ראיתי מביאים מהרי"ח סופר (כרם יעקב סו"ס ה') שפשוט שיש
להקל. שהלא כתוב איסור להסתכל בקשת ולא בבבואה שלו. ואולי יש לדון, שאף אם נחמיר
בבבואה שהוא 'תמונה חיה' של הקשת שעומד על גביו, לומר שזה נכלל באיסור הסתכלות
בקשת, אולי ב'תמונה מתה' שאינה השתקפות עכשווית למאורע שקורא כאן ועכשיו גם
הגר"ח פלאג'י יודה להקל.
להראות התמונה לאחרים
וכן יש לדון לעניין להראות את תמונת הקשת לאחרים, שהנה, הבאנו למעלה שיש
האוסרים להגיד לאחרים שיש קשת מדין מוציא דיבה – לבשר בשורות רעות. ויש לדון אם
זה גם שייך בתמונה, או שכיוון שהוא דבר שכבר היה, ואינו מראה חרון אף ה' עכשיו
אין בזה חשש. ונראה שזה צד חזק להקל, שתמונה זו יכול להיות מלפני חמישים שנה,
ואין בראייתה הוכחה שיש בשורה רעה. (ומה גם שיש כמה אחרונים שחולקים על
הח"א בדין שלו, וסוברים שאין מניעה מלהגיד לאחר שיש קשת. וגם הח"א
עצמו מביא דין זה מ'ספר אחד שמו נעלם ממני', ואינו ברור שפוסק כמותו. ולשון
המ"ב הוא 'אינו כדאי'. ועי' בספר ברית כהונה או"ח ק' אות ג',
וע"ע בספר ברכת השם ח"ד עמ' שי"ג בזה.)
לצלם קשת
והנה, עד כה דיברנו על הסתכלות בתמונת קשת, אבל מה הדין לצלם קשת?
מצאתי שמביאים מהגר"ח קנייבסקי (עזרת אלעזר בראשית עמ' 42) שאסר. וכן
מצאתי בגליון אליבא דהלכתא (ל"ח הע' 67) שאין הדבר ראוי כיוון שיש איסור
להסתכל בו. וכן מסתבר, שאם זה פגיעה בכבוד השכינה להסתכל בו, מובן שלצלם אותו
הוא גם פגיעה בכבוד השכינה. וכן ראיתי מביאים מהגאון הרב"צ מוצפי
שליט"א.
איסור ציור דמות השמש והירח וכוכבים
כתוב בתורה 'לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב'. ודורש הגמ' בר"ה כ"ד:
מהמלה 'איתי', שלא תעשו כדמות משמשים לפני במרום. וכן נפסק להלכה ביו"ד
קמ"א שאסור לעשות תבנית שמש, ירח וכוכבים. ויש לעיין אם גם קשת נכלל בכלל
זה? מסתימת הפוסקים שאינם כוללים את הקשת ברשימת ה'משמשים לפני' משמע שמותר מצד
זה. וכן ראיתי בגליון אליבא דהלכתא הנ"ל שכותבים כדבר פשוט שאין איסור של
ציור 'משמשין לפני' בקשת.