האם יש בישול אחר בישול בלח במצטמק ורע לו, כגון שהרתיח מים קודם שבת והצטננו, ועכשיו רוצה שוב לחממם על הפלטה. תשובה: אסור לחמם מים על פלטה בשבת אחרי שהצטננו. מקורות ועיונים: בישול אחר בישול בלח איתא בגמ' שבת קמה: שדבר יבש שנתבשל, אין איסור בשבת לבשלו שוב. וז"ל המשנה 'כל שבא בחמין מלפני השבת, שורין אותו בחמין בשבת', ובגמ', 'כגון מאי? כגון תרנגולתא דר' אבא'. והיינו שמותר לבשל תרנגול קודם שבת, ואז להחזירו למים חמים בשבת. וכן נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' שי"ח סע' ד') 'אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש, מותר לשרותו בחמין בשבת.' ומקשים הראשונים מכמה גמ' שמבואר מהם שיש בישול אחר בישול, ומחלקים הרא"ש והטור, וכן מביאים מרש"י, בין בישול אחר בישול בדבר לח לבין בישול אחר בישול בדבר יבש. שאף שמותר לבשל שוב דבר יבש אחר שנתבשל כבר פעם אחת, מ"מ אסור לבשל דבר לח אף שכבר התבשלה קודם לכן. והנה הרמב"ם הרשב"א והר"ן חולקים על הראשונים הנ"ל, וסוברים שגם בדבר לח שנתבשל כבר אין איסור לבשלו שוב בשבת. אולם, השו"ע פוסק כדעה הראשונה ואוסר בישול אחר בישול בדבר לח. וז"ל (שם) תבשיל שנתבשל כל צרכו, יש בו משום בישול אם נצטנן. … והני מילי שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק'. בישול אחר בישול בדבר לח במצטמק ורע לו הב"י (שי"ח ד') מביא את דברי רבינו ירוחם וז"ל, 'כי כל דבר שנצטנן אפילו מבושל כל צרכו ויש בו רוטב, ומצטמק ויפה לו, יש בו משום בישול. ולפיכך אין מניחים אותו כל כך סמוך למדורה במקום שהיד סולדת בו.' וכותב על זה הב"י וז"ל, 'ולמדנו מדבריו דאם מצטמק ורע לו אף על פי שיש בו מרק אין בו משום בישול, ושרי ליתנו אצל המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו.' ומביא הרמ"א דין זה של רבינו ירוחם, שכותב על דברי השו"ע האוסר בישול אחר בישול בדבר לח וז"ל 'הגה וי"א דווקא אם מצטמק ויפה לו.' ואף שהשו"ע אינו מביא קולת רבינו ירוחם כאן בסע' ד', הוא כן מביאו לקמן בסע' ח'. ומקשה המג"א שם (ס"ק כ"ז) שדברי השו"ע נראים כסותרים, וכותב שאולי בסע' ד' לא כתבו כי סמך על דבריו בסע' ח'. ונרחיב במג"א זו בהמשך בחלק הפסק הלכה. אלא שדין זה קשה להבינו, שהנה, מה שמצאנו בגמ' חילוק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו הוא רק לעניין איסורי בישול דרבנן, דהיינו במקום שקיים חשש 'שמא יחתה'. ואז מובנת הסברא, שאין כל כך חשש שיבוא למהר בישולו באופן שיצטמק ורע לו. אבל לעניין בישול דאורייתא, למה שיהא חילוק? וז"ל הב"ח (סוס"ק ב' ומובא בט"ז ס"ק ד'), 'ותימא, דלענין מבשל שהוא אב מלאכה וחייב חטאת מה לי מצטמק ויפה לו מה לי מצטמק ורע לו? הלא לא חילקו בפ' כירה בין יפה לו לרע לו אלא לענין גזירת שמא יחתה, דביפה לו חיישינן שמא יחתה, וברע לו לא חיישינן, וכדלעיל בסימן רנ"ג. אבל לענין אב דמבשל דחייב חטאת, פשיטא דאף ברע לו חייב. וצ"ל דלא כתבו כן אלא היכא דליכא מבשל דבר תורה.' נמצא שהב"ח חולק בתוקף על סברא לחלק בדין תורה דבישול בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו, ומדחיק את דברי רבינו ירוחם כדי לפרש דבריו. מה החילוק בין דבר לח ויבש לעניין בישול אחר בישול כדי להבין את שיטת רבינו ירוחם, עלינו קודם להבין את סברת החילוק בין דבר לח – שיש בו בישול אחר בישול, ובין דבר יבש – שאין בו. מפורסם לומר, וכן כותב המ"ב (ס"ק כ"ט) ועוד, שהטעם שיש בישול אחר בישול בדבר לח הוא 'כיוון שאזל חמימותו ונצטנן, בטל ממנו שם בישולו הראשון.' דהיינו, שאף שדבר המבושל כבר אין בו בישול שוב, זהו רק בדבר שניכר עליו בישולו הראשון, אבל דבר לח כיוון שנצטנן, כבר אין עליו בישולו הראשון – שמה שהבישול פעל, החימום, כבר אינו כאן. ואם זהו הסברא מאוד קשה להבין הטעם שמצטמק ורע לו קיל יותר. ולכאורה מבואר בט"ז (ס"ק ד') שהבין אחרת בטעם איסור בא"ב בדבר לח. שאחר שמביא את דברי הב"ח מפרש שהא שיש בא"ב אין החיוב על החימום (כי הרי הוא כבר התחמם ואין בא"ב) אלא על הצימוק, דהיינו שמה שתבשיל מצטמק יותר עכשיו ממה שהצטמק בבישול הראשון הוא הטעם שיש בא"ב. (וצריך עיון בזה, שגם דבר יבש מצטמק אחרי שמבשלים אותו פעם שנית. וצ"ל שדבר לח בדרך כלל מצטמק כשמחממים אותו, ודבר יבש אינו מצטמק תמיד. ובאמת, אם דבר גוש הוא מצטמק ויפה לו אסור לבשלו.) החזו"א (סי' ל"ז אות י"ג) משמע שמפרש באופן קצת שונה מהט"ז. וצריכים להעמיק בדבריו. אבל זה ברור שההיתר מבוסס על הבנה אחרת בסיבת יש ב"אב בדבר לח – ולא כטעמו הפשוט, שבטל ממנו שם בישול. הלכה למעשה בבישול אחר בישול בדבר לח שמצטמק ויפה לו המ"ב בסע' ד' (ס"ק כ"ה) ובסע' ח' (ס"ק ס"ב) פוסק שאין הלכה כרבינו ירוחם. ומוסיף, שייתכן שגם מרן שהביא דבריו בסע' ח' אינו סובר כמותו אלא כמו שסותם הוא עצמו בסע' ד', ומביא כן מבתו"ש. וכמו שהבאנו גם הב"ח פוסק לחומרא בזה. (ועי' בביאור הגר"א (ס"ק י"ג) שמשמע לי שמביא ראיה מסי' רנ"ז שמרן מחמיר נגד רבינו ירוחם, אבל לא זכיתי להבין ראייתו על בוריו.) ועי' גם בפמ"ג (א"א ס"ק י"ג וכ"ז) שכותב שהראיה מסע' ח' שכתב מרן שרק במצטמק ויפה לו מותר, שממנו דייק המג"א שסובר כשיטת רבינו ירוחם, אינו מוכרח שי"ל שבמצטמק ויפה לו לכ"ע מותר ובמצטמק ורע לו יש מחלוקת, ובסע' ד' הכריע לחומרא. ויש להוסיף שאף הט"ז שבא להגן בעד שיטת הרמ"א המביא את דינו של רבינו ירוחם כותב שההיתר הוא רק סמוך למדורה ולא ע"ג הכירה, וא"כ ע"ג הפלטה צ"ע אם יהא מותר. ומרן הרב מרדכי אליהו זצוקלל"ה לא מצאתי שהזכיר היתר זה בספריו, ומשמע לי שאינו סובר שנוקטים כהיתר זה. וכמו שכתבנו מאוד קשה להבין סברת רבינו יוחם בזה, ולכן אין להקל כדבריו לדינא. דיני חזרה ויש להוסיף, שחוץ מאיסור בישול יש ליזהר גם לא להיכשל באיסור חזרה, שנוקטים כדעת הפוסקים שגם בפלטה שייכים דיני חזרה. ועי' בדברי הרב זצוקלל"ה במאמר מרדכי חלק ג' ריש פרק נ"א. העולה לדינא: • אין בישול אחר בישול בדבר יבש, ויש בישול אחר בישול בדבר לח. • לדינא, אפילו בדבר שמצטמק ורע לו קיים כלל הנ"ל.