שאלה: באופן שלא הספיקו לייבש את הכביסה קודם החג, וכן באופנים המותרים בכיבוס בחג, או כשנרטבו הבגדים בחול המועד. האם מותר לייבשם במכונת כביסה? תשובה: איסור כיבוס במועד השו"ע או"ח סי' תקלד סעיף א' עפ"י המשנה במועד קטן י"ג: "אין מכבסין במועד. ואלו שמכבסין, הבא ממדינת הים, והיוצא מבית השביה ומבית האסורין, ומנודה… ומטפחות הידיים… ובגדי קטנים.." ואופנים נוספים שהתירו בהם, יעויי"ש. הסיבה שחז"ל אסרו לכבס במועד מבוארת במשנ"ב בס"ק א': "אין מכבסין במועד – אפילו לצורך המועד. והטעם, כדי שיכבס מערב יום טוב לצורך יו"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול." אמנם באופנים שלא הייתה לאדם אפשרות לכבס קודם המועד, כגון שהיה בבית האסורים, או בבגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כגון מגבות או בגדי ילדים, שאז גם אם נערך בהתאם וכיבסם קודם המועד, מ"מ יש עדיין צורך בכיבוס במועד ולכן בכה"ג הותר הכיבוס במועד. באופנים שהותר הכיבוס, האם יש לעשות זאת בצינעא? השו"ע שם בהמשך דבריו: "וכולם (היינו כל אלו שהתירו בהם הכיבוס) מכבסין כדרכן, אפי' בנתר וחול." הרמ"א שם ממשיך: "והא דמותר לכבס בפרהסיא היינו דוקא כשרוחץ על גב הנהר משום דמתכבס יותר יפה על גב הנהר, אבל אם אינו כובסו על גבי נהר, לא יכבס רק בצינעא ולא בפרהסיא, כן נראה לי." [יתכן שגם השו"ע מודה לדברי הרמ"א כיון שמקור דברי השו"ע הם עפ"י המרדכי, והוא עצמו כ' דההיתר לכבס ע"ג הנהר משום שמתכבס יותר טוב, ומשמע שבל"ה עדיף לכבס בצינעא. יעויין בב"י ובד"מ ואכמ"ל.] למעשה במאמר מרדכי (למרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל) מועדים וימים פרק יט סעיף כד פסק כדברי הרמ"א שיש לכבס בצינעא. האם יש איסור לייבש בגדים בחוה"מ? באופנים שהותר בהם הכיבוס, כגון היוצא מבית האסורים או בגדי קטנים, פשוט שהותר גם הייבוש, דהרי המטרה שיהיה אפשר ללובשם. אלא שיש לדון באדם שלא הספיק לייבש את הכביסה קודם החג, או אדם שבגדיו נרטבו במועד, האם מותר לו לייבשם בחוה"מ? בגמרא בסוכה י: מובא מעשה במנימין עבדו של רב אשי שנשרתה כותנתו במים ותלאה לייבוש על הסוכה, ואמר לו רב אשי להסירה כדי שלא יאמרו שמסכך בדבר המקבל טומאה. וכתב המאירי (שם עמוד א') שמדובר בחול המועד. ממעשה זה מוכיח בס' עמק הלכה (סי' קמו) שאין איסור בייבוש בגדים בחוה"מ, שהרי כל מה שהגמ' דנה שם זה מצד שלא יאמרו שמסכך בדבר המקבל טומאה, ומשמע שבלא זה אין איסור בעצם הייבוש. אלא שעדיין יש לומר שכמו שבכיבוס המותר בחוה"מ כתב הרמ"א שאם אין לו צורך לכבס בנהר, עדיף לכבס בצינעא מפני מראית העין, ה"ה גם בייבוש שאם אין צורך מיוחד לייבש בחוץ, עדיף שייבש הבגדים בצינעא (כגון במייבש כביסה) דהרי גם בזה יש מראית עין שיאמרו שכיבס במועד.  אומנם אם הבגדים מתייבשים בצורה טובה יותר בחוץ, בכה"ג הדבר מותר – כמו שמותר לכבס בגדים ע"ג הנהר אם מתכבסים טוב יותר. כך פסק בס' שמירת שבת כהילכתה פרק סו סעיף סט: "מותר לשטוח את הכבסים המכובסים בהיתר, וכנ"ל, בשמש כדי לייבשם, כיון שהכבסים מתייבשים יותר יפה בשמש (ובהע' רסה מציין לדברי הרמ"א לגבי כביסה ושהוא הדין לייבוש). ואומנם כבסים אשר מתייבשים לא פחות יפה במכונת ייבוש בצינעה מאשר בשמש בפרהסיא – עדיף לעשות כן בחוה"מ. (ובהע' רסה* כ': ויל"ע דהרי הוא מפסיד בזה את דמי השימוש בחשמל או בגז. ובאמת שמטעם זה של הוצאות החשמל, כ' הגר"מ מאזוז זצ"ל (חכו ממתקים עמ' צו) להתיר לתלות את הכבסים בשמש בכל אופן). וכן נפסק במאמר מרדכי למועדים וימים למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל פרק יט סעיף כד: "אם אין לו מה ללבוש – מותר לכבס ולייבש את בגדיו בצינעה. מסקנה העולה לדינא • באופנים שהותר לכבס בחול המועד, מותר לייבש את הכביסה. וכן באופן שאדם לא הספיק לייבש את הכביסה קודם החג, או אדם שנרטבו בגדיו בחוה"מ, מותר לו לייבשם. • עצם הייבוש אינו אסור במועד (כפי שהבאנו בגוף התשובה שיש להוכיח כן מהגמ'), מ"מ אם מתאפשר לאדם לייבש בצינעא בתוך ביתו, כגון במיתקן ביתי לייבוש כביסה, או במייבש כביסה, הדבר עדיף מאשר לייבש בחוץ, וזאת מפני מראית העין שלא יאמרו שכיבס באיסור. ואומנם אם הכביסה מתייבשת בצורה טובה/מהירה יותר בחום השמש, הדבר מותר. • דין זה נקטוהו הפוסקים עפ"י הרמ"א באו"ח סי' תקלד סעיף א' שפוסק שבאופנים שהותר לכבס יש לעשות זאת בצינעא, אא"כ יש תועלת יתרה בכיבוס על גב הנהר, וה"ה בייבוש הכביסה.