בשר בתשעת הימים בסעודת מצווה שאלה: האם מותר לצלם בברית מילה לאכול בשר בתשעת הימים? מקור הדין באכילת בשר בתשעת הימים הטור (או"ח סימן תקנ"א סעיף ט') מביא בשם הירושלמי שיש הנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש שמחמירים עוד יותר ונמנעים מר"ח אב. וכן פסק בשולחן ערוך, שם הובאו שלושה מנהגים: להימנע רק בשבוע שחל בו, מר"ח אב, ואף מי"ז בתמוז. המנהגים למעשה: המשנה ברורה (ס"ק נ"ח) כותב שמנהג בני אשכנז להחמיר מר"ח אב, וכן כתב בשער הציון שזו גם דעת החיי אדם והדגול מרבבה. לעומת זאת, כה"ח (ס"ק קכ"ה-קכ"ו) מביא בארוכה את מנהג בני ספרד להקל ולאסור רק בשבוע שחל בו  –כך כתבו הכנה"ג, החיד"א, הבן איש חי, ועוד. כך פסק גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי למועדים וימים פרק כ"ה אות ל"ו). מקור דין סעודת מצווה בדרכי משה (ס"ק י') כתב בשם מנהגי מהרא"ק, מהרי"ל, ומהר"א טירנא, שבסעודת מצווה כגון מילה, פדיון הבן, אירוסין או סיום מסכת – מותר לאכול בשר ולשתות יין, אף בתשעת הימים, ובלבד שהאכילה מוגבלת למניין מצומצם. ולכן לפי הדרכי משה: • בערב תשעה באב  – מותר רק למניין מצומצם. • בשבוע שחל בו –  מחלוקת האם מותר גם לרעים וקרובים או רק למניין. • מר"ח אב עד שבוע שחל בו  – מותר לכל הקרובים ורעיו של בעל השמחה להשתתף. פסיקת ההלכה בזה הרמ"א (סעיף י') פוסק כדעת המחמירים: • בשבוע שחל בו  – מותר רק למניין מצומצם. • מר"ח אב –  מותר לכל הקרובים והידידים. מחלוקת אחרונים: • מגן אברהם (ס"ק ל"ד): מפרש שברמ"א – "מניין מצומצם" כולל גם את הקרובים. • הט"ז (ס"ק י"ב): סבור ש"מניין" זה מעבר לקרובים, כלומר מותר לצרף עוד עשרה. • הלבוש : פוסק שתמיד מותר לצרף עשרה אנשים חוץ מהקרובים. להלכה: • משנה ברורה (ס"ק ע"ז) נוקט להקל כדעת הט"ז – שמותר לצרף עשרה רעים בנוסף לקרובים, אך מציין שהחיי אדם החמיר כדעת הלבוש. • כה"ח (ס"ק קע"ה) מביא את החיי אדם, קצשו"ע וכנה"ג – שפוסקים להחמיר כהלבוש. • גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל פסק כך: מותר קרובים ועוד עשרה רעים. מיהם "רעיו" שמותר להזמין? הט"ז (שם) מביא בשם מהרי"ל שהכוונה אנשים שגם בזמן אחר הוא מזמין לשמחותיו. כך כתב במפורש החיי אדם (כלל קל"ג אות ט"ז) וכן פסק הרב מרדכי אליהו זצ"ל: מותר רק למי שבעל השמחה מזמינו תמיד, ולא משום אינטרס או מטרה אחרת. דין הצלם? יש צד לדון על פי הביאור הלכה (סי' תקנ"א סעיף י' ד"ה "וסיום מסכת") שם נאמר: "אם אותם הבאים מסייעים בעשיית הסעודה – ודאי שמותר, דהוא בכלל 'תיתי לי דכי הוו מסיימי רבנן עבידנא יומא טבא לרבנן'". אבל הביאור הלכה מתכוון לאנשים הבאים לעזור בהכנת הסעודה, ולא לבאים לצורך פרנסה כמו צלם מקצועי. לכן, צלם שמגיע בתשלום – אין להחשיבו כ"מסייע" והוא אינו בכלל ההיתר. סיכום ישנו מנהג לאסור לאכול בשר בתשעת הימים. אבל לגבי סעודת מצווה: דעת מרן הרב זצ"ל כדעת הבן איש חי שכתב מנהג בגדד לאכול דגים בסעודת מצוה אך אם נוהגים לאכול בשר בסעודת מצוה יש הגבלה • מותר לבני המשפחה הקרובים. • מותר לעוד עשרה רעים קבועים (שבעל השמחה היה מזמינם גם בזמנים רגילים). • לא ניתן להזמין אנשים נוספים שלא עונים על הקריטריונים לעיל. העולה למעשה לעניין הצלם: לפי פסיקת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל: • אם הצלם אינו מוזמן מחמת רעות אלא לצורך מקצועי – אין להתיר לו לאכול בשר בסעודת הברית. • אם היה מזמינו גם ללא קשר לעבודה, או שהוא מסייע בהתנדבות לכבוד השמחה   יש מקום להקל.