שאלה: רציתי לשאול בעניין פתיחת אריזות וקופסאות בשבת: האם פתיחת קופסת טחינה או מסטיק (שיש להם חוט פלסטיק מסביב שצריך למשוך על מנת לפתוח) זה אותו הנידון של פתיחת בקבוק עם פקק פלסטיק – שהמתרים יתירו גם כאן. או כאן שמוציאים ישירות את החוט, יותר חמור? הקדמה נקדים שאלתו כפי שהיא מוצגת ששאלתו היא לפי השיטות שמתירים לפתוח בקבוק פלסטיק בשבת ולכן עיקר נדונינו יהיה לדעת הגרש"ז אויערבך שהוא היה העמוד של השיטה שהתירה בבקבוקי פלסטיק. עוד יש לדעת שיש גם שיטות האוסרות בקבוק פלסטיק ויש שיטות המתירות אפילו בקבוק מתכת וכן אחז הרב מרדכי אליהו בשו"ת קול אליהו (פרק יח' שאלה ד') ונציג את הסברות בעיקר של הגרש"ז בשביל להגיע לתשובה לשאלתו. דעת הגרש"ז בפקקי מתכת המקום הראשון שהגרש"ז דן בנושא הזה זה בשו"ת מנחת שלמה (מהדו"ק סי' צא' אות יב') שם הוא דן לגבי פתיחת בקבוקי מתכת והגרש"ז כותב שברור הדבר שיש בזה משום מכה בפטיש ובהסבר הדברים כותב הגרש"ז שמכיון שאחרי ששמים את הפקק על הבקבוק לוחצים עליו ואז הוא נהיה סוגר לבקבוק וכרגע אי אפשר להשתמש בו בתור חפץ שאפשר לפתוח ולסגור איתו את הבקבוק אז הוא מאבד את השם כלי שלו ואח"כ כאשר הוא שובר את הפקק מהטבעת של המתכת הוא מייצר כלי עוד פעם מחדש. דעת הגרש"ז בפקקי בירה והסברא לחלק ועפ"ז דן הגרש"ז מדוע שיהיה מותר לפתוח בקבוק בירה הרי גם שם סוגרים את הפקק על הבקבוק בצורה שלוחצים את הפקק לבקבוק. והגרש"ז כותב שהטעם הוא בגלל שלגבי בקבוק בירה זה אף פעם לא מאבד שם כלי גם מתי שזה על הבקבוק מכיון שאם תוציא את הזכוכית מאיפה שהפקק של הבקבוק תוכל לקחת את הפקק הזה ולהשים אותו על בקבוק אחר באותו גודל נכון שהיה צריך ללחוץ קצת יותר בכח לעשות זאת אבל זה אפשרי משא"כ בפקק מתכת אם תוציא את הזכוכית מהבקבוק לא תוכל לכסות עם זה בקבוק בגודל כזה רק קטן יותר וזה נקרא תיקון כלי והוא מדמה את זה לאחד שיש לו קיסם והוא יתקן את זה בצורה שיהא אפשר לנקר איתו בחורים וסדקים שברור הדבר שהוא יהיה חייב בכה"ג מכיון שהוא מתקן את זה לעוד משהו ממילא גם כאן כשהוא מוריד את הטבעת הוא מתקן את הפקק גם לבקבוקים יותר גדולים וממילא חייב. החילוק בין פקק מתכת לפלסטיק לדעת הגרש"ז ועתה נביא כמה סברות שכתב הגרש"ז לחלק בין בקבוק מתכת לבקבוק פלסטיק ובסוף נדון לפי סברות הגרש"ז מה יהיה בנדון דידן ונעתיק את לשונו של הגרש"ז בשו"ת מנחת שלמה (תנינא סי' לב' אות ב') וגם במאור השבת ח"א מכתבי הגרש"ז פרק מכתב ו' אות ד'. "מה שכתבתי בפשיטות לאסור פתיחת פקק הברגה הוא רק כשהטבעת הנלחצת היא ממש חלק בלתי נפרד מגוף הפקק ולכן אף אם קלקולו הוא רק בגלל ההידוק מכל מקום יש לראותו כפקק מקולקל אשר רק ע"י הניתוק מהטבעת הוא שוב חוזר להיות פקק יותר קצר ומתוקן מה שאין כן סוג פקק של נידון דידן הרי גם לפני שהרכיבו אותו על הבקבוק הרי הטבעת הזאת נפרדת ברובה מהפקק עצמו וניכר לכל אדם שהטבעת הזאת היא מיועדת רק להידוק הפקק על הצואר והיא גם יותר דק מהפקק ולכן אף שגם טבעת זו מחוברת בחלקה עם הפקק מכל מקום ניכר ממש שהוא דבר נפרד ורואים שהפקק הוא העיקר והטבעת היא כמו עור או שעוה שמסביב למכסה ולכן הרי הם כשני דברים נפרדים ואין דעתי נוחה מזה שאוסר בשמירת שבת כהלכתה פרק ט' אות י"ח להסיר בשבת את המכסה ממכסה של קופת קוואקער אם הפס הזה הוא ניכר ונראה כנפרד מעיקר הקופסא ולכן נראה לענ"ד לענין נידון דידן דשפיר שרי להסיר אותו בשבת". ויסוד דברי הגרש"ז שהמכסה לא מאבד את השם כלי שלו בגלל שהוא מחובר עם הטבעת לגבי טבעת פלסטיק מכיון שזה אף פעם לא נהיה חלק מהפקק אז זה לא נחשבת שתיקנתי את הפקק כי זה כמו להוריד מכסה שמחובר בשעוה או טיט שמותר כי זה אף פעם לא נהיה דבר אחד. ובהסברו למה זה לא דבר אחד הוא כותב שתי סברות אחד שזה רק מחובר קצת וזה ניכר לכל שזה שתי דברים ועוד בגלל שזה יותר דק מהפקק ולכן רואים שזה שתי דברים שונים. בשש"כ פ"ט הע' עג' הוא מסביר את הדברים ביותר שמכיון שבעצם כל מה שהכתר הזה עושה הוא שאנשים ישימו לב האם פתחו את זה לפנ"ז בחנות וגם שיהא סגירה יותר חזקה אבל זה לא בא לשמש את הפקק באיזה שהוא כיוון לכן זה לא מאבד את השם כלי מזה. סברת הרב ידלר לחלק ביניהם הרב ידלר עצמו רוצה לומר עוד סברא בדברים וזה במאור השבת ח"א מכתבי הגרש"ז מכתב ו' אות ה' שהוא טוען שבמציאות בפקקי פלסטיק בעיקרון גם עם הטבעת אפשר להבריג את זה לעוד בקבוקים והסבה היחידה שהפלסטיק נשבר שפותחים אותו זה בגלל שיש איזה שהוא בליטה שמונעת מזה להיפתח עם הכתר וממילא זה נופל וממילא אומר הרב ידלר שזה בדיוק סברת הגרש"ז שהבאנו בהתחלת דברינו לגבי בקבוק בירה שמכיון שאם תוציא את הזכוכית יהיה אפשר לכסות עם זה עוד בקבוק אז זה אף פעם לא מאבד את השם כלי ממנו וממילא הוא לא חייב אז גם כאן גם עכשיו אם תוציא את הפלסטיק מאיפה שהפקק תוכל להשתמש בפקק הזה לבקבוק אחר ממילא אין בזה עשיית כלי כי כל הזמן יש ע"ז שם כלי. סברת ר' ישראל יעקב פישר להתיר כל פתיחת בקבוקים באבן ישראל ח"ט סי' כא' הוא גם מתיר לפתוח בקבוקים ואפילו מתכת וטעמו הוא ע"פ הסוגיא בסוכה לג. שהגמ' שם אומרת שמותר לפי שיטה אחת למעט ענבי הדס ביו"ט שפוסלים את ההדס והגמ' שואלת והא קמתקן מנא והגמ' אומרת שמדובר שהוא מלקט את זה לאכילה ודבר שאין מתכוין מותר והגמ' שואלת שהרי זה פסיק רישיה וזה אסור גם לפי ר"ש והגמ' מתרצת שיש לו עוד הדס. והתוס' בכתובות ו. אומרים שמפה למד הערוך שפ"ר דלא ניח"ל מותר ותוס' דוחים בתרוץ השני שמכיון שיש לו עוד הושענא אז יכול להיות שהוא לא יצטרך להדס וממילא זה כלל לא תיקון כלי וממילא זה דבר שאין מתכוין וזה מותר משא"כ לדעת ר"י דבר מכיון שיכול להיות שהוא יצטרך את ההדס אז זה דבר שאין מתכוין ואסור. וברא"ש בשבת פרק יב' אות א' מפורש שלדעת ר"י מדובר על איסור דאורייתא אם הוא יתקן את ההדס וכך גם מפורש בעוד כמה ראשונים כפי שמביא שם האבן ישראל וממילא הוא אומר שהיום שלאנשים יש עוד פקק בבית לא יהיה בזה איסור של תיקון כלי ודאי לא לדעת ר"ש שקיי"ל כוותיה וגם לפי ר"י לא מסתבר שהוא יצטרך דוקא את הפקק הזה וממילא מותר ועיין גם בשש"כ פ"ט הע' סו' שגם קצת מצדד לסברא זו. סיכום לסיכום יש לנו שלש סברות עיקריות להקל בזה: • שהפקק אף פעם לא מאבד את השם כלי שלו ע"י החיבור לכתר • שאפשר עדיין להשתמש בו בעוד שזה מחובר לכתר • שיש לו עוד פקק כזה בבית. נדון דידן ועתה נבחן למה המקרה של פקק המסטיק דומה לפי הסברא הראשונה והעיקרית של הגרש"ז יש לדון בזה הרבה כי פה זה ממש מחובר ונראה כדבר אחד משא"כ בפקק פלסטיק והרי זה היה לשונו של הגרש"ז שהוא בא להתיר את זה ונעתיק קצת מלשונו "הרי הטבעת הזאת נפרדת ברובה מהפקק עצמו וניכר לכל אדם שהטבעת הזאת היא מיועדת רק להידוק הפקק על הצואר והיא גם יותר דק מהפקק" ולכאורה סברא זו לא שייכת בענינינו. והסברא השנייה של הרב ידלר אני חושב שזה מאד תלוי במוצר הנ"ל שבמסטיק כן המציאות שייכת שאם קצת ידחפו את זה עם החוט הפלסטיק עדיין אפשר להשים את זה על דברים אחרים אבל בשמן אינני בטוח שתמיד המציאות כך אבל כל דבר תלוי לגופו. [וממש כדברים אלו כתב הרב ידלר בעצמו מאור השבת ח"ב עמוד תרכא' סוף הע' קפח'] והסברא השלישים ודאי שלא שייכת שהרי רוב האנשים לא שומרים בבית פקקים של חבילות מסטיקים. אמנם למעשה דברינו לכאורה לא נכונים שהרי הגרש"ז להדיא כתב במכתב מאור השבת (ח"ב מכתבי הגרש"ז מכתב לב' אות ז') מתיר גם בבקבוקי שמן ולכאורה הוא אחז שגם זה ניכר שזה נפרד וכך כותב גם הארחות שבת (ח"א פרק יב' הל' כ'). העולה העולה שהגרש"ז עצמו במכתב דימה את פקק שיש בו חוט (כמו שיש על חבילת מסטיק) לפקק פלסטיק רגיל וממילא כן עיקר להלכה – שלדעת הגרש"ז מותר לפתוח שניהם בשבת.