מזוזות קודם נדון לגבי המזוזות של הפרוזדור, וכדלהלן: איתא בגמ' מנחות ל"ד ע"א "אמר אמימר: האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא לית ליה פצימין! א"ל: עדי פצימי. רב פפא איקלע לבי מר שמואל, חזא ההוא פיתחא דלא הוה ליה אלא פצים אחד משמאלא ועבידא ליה מזוזה, א"ל: כמאן? כר"מ, אימר דאמר ר"מ – מימין. משמאל מי אמר? מאי היא? דתניא: ביתך – ביאתך מן הימין; אתה אומר: מן הימין, או אינו אלא משמאל? ת"ל: ביתך. מאי תלמודא? אמר רבה: דרך ביאתך מן הימין, דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר. רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר, מהכא: ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'. מאי ר"מ? דתניא: בית שאין לו אלא פצים אחד – ר"מ מחייב במזוזה, וחכמים פוטרין". ופרש"י "דאקרנא – בקרן זוית של בית. והא אין לה פצימין – מזוזות אלא ראשי הכתלים. עדי – הרי כלומר אלו ראשי הכתלים הן הן פצימין", כלומר שרש"י מפרש שעצם זה שנגמר הכותל שם זה פיצמי המזוזה וחייב במזוזה אמנם בד"ה פצים אחד כתב – "שהיה הפתח אצל הזוית וציר הפתח הוא הזוית ואין אצלו כלום ואין לו פצים אלא סף שסוגר בו". וכ"כ הנמק"י, וברש"י על הרי"ף מבואר שסף הסוגר אותו אינו דלת אלא "דף שסותם" והיינו שיש קרש שאיתו סותמים ואין לו פיצמים כלל [וראה בשו"ע סי' שי"ג]. ובגידולי הקודש סי' רפ"ז ס"ק ב' הקשה למה ראשי הכתלים לא הוי פיצמין ונחשב רק פיצמים אחד, וע"כ כתב לחלק שבפתחא אקרנא מדובר שהכתלים אינם מסתיימים בדיוק אחד מקביל לשני אלא באלכסון וא"כ בשני הצדדים השאיר רווח בשביל פתח ולכן נחשב כפתח שיש לו שני פצמין אבל בפצים אחד נעשה רק קיר ולא פתח. ודעה שניה שמצינו שהזכיר היא דעת הפסקי רי"ד שניתן לשלבם יחד "מאי ר' מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד, ר' מאיר מחייב במזוזה וחכמ' פוטרין, פי' פצים אחד כגון שסמך ביתו לבית חבירו ולא חיבר כותלו לכותל חבירו, ובין כותלו לכותל חבירו עשה פתח, כגון שכותלו היה מושך ובא מן המזרח למערב, וכותל בית חברו היה מן הצפון לדרום, ובכותלו עשה פצים שהוא סימן פתח, ובכותל חבירו אין שום סימן פתח". כלומר שלמד שדווקא היכא שיש ממש פיצמין אז נחשב לפתח אבל בלי צירים לא נחשב למקום הפתח. והוסיף נכדו הריא"ז שהואיל ולא נעשה לתיקון הפתח לא נחשב כפיצמים אבל אם יעשה לתיקון הפתח אע"פ שאין בו פיצמין יחשב כמזוזה. וכעין זה מצינו בשיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף ס"ק ב' "וכן ראוי לומר במי שסמך ראש פתחו ע"פ רחבו של כותל, אעפ"י שהיו פני הכותל שוין וחלקין, הואיל ולא נעשו לתיקון השתא אינו דומה לפצים, והרי הוא כפתח שאין לו אלא פס א' ופטו' ממזוזה. ופעמים שהבנין עשוי באבני גזית וא"צ לקבוע עמודים בצדי הפתח, אלא מצפין שם הבנין יפה מכאן ומכאן והכותלים שכאן וכאן במקום פצימין שבהם מעמדין הדלתות חייבין". כלומר שמשמע דווקא היכא שעושים לצורך כן. אמנם דעת הרא"ש אינה כן שכתב (מנחות) הלכות מזוזה סי' י"ד "אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה. אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין. א"ל עדי פצימין. פיתחא דאקרנא כגון שהפתח ממלא כל מזרח ומגיע מצפון לדרום. והא לית ליה פצימין אלא כותלי הבית של צפון ודרום. עדי פצימין באמת אף על פי שאין נראין כפצימין אלא כותלי הבית שנמשכין עד שם מכל מקום פצימין הן. רב מרי איקלע לבי מר שמואל חזא דליכא אלא חד פצימא משמאליה ועביד ליה מזוזה והיה כותל הבית לצד ימין הפתח עובר לה מן הפתח. (וזו צורתה) נמצא שלא היה לו פצימין אלא משמאל. וקבע בפצים המזוזה שבשמאל". כלומר שלמד שכאשר יש שני כתלים שמקבלים אחד לשני נחשב כשני מזוזות אע"פ שבאף אחת לא נחסר כלום אלא העדר קיר במזרח הוא הקובע שקירות הצפון והדרום הם הפתח, וכשביאר פצים אחד כתב שהפתח עובר הלאה ממנה ולכאורה היה יכול לומר שיש כותל במזרח רק שאינו סותם שם הכל וממילא הקיר משמש את הצפון אלא ע"כ דלא ס"ל זה, וזה ברור. כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "פתח שאין בו אלא מזוזה א' כגון שמצד האחד עובר הכותל להלאה מהפתח כזה אם המזוזה מצד ימיני חייב ואם היא מצד שמאלי פטור ואם הפתח ממלא כל הריוח כזה חייב שכותלי הבית שמן הצדדין חשובין כמזוזות". כלומר שנקט כדברי אביו הרא"ש. וכן כתב הב"י בביאור דברי הטור את דברי הרא"ש ועיי"ש שלא הביא דברי רש"י , והעלה "והרי"ף כתב כל סוגיא זו (הל' מזוזה ו.) ולא הכריע הלכה כדברי מי אבל הרמב"ם פסק הלכה כחכמים שכתב (שם ה"א) שאין הבית חייב במזוזה עד שיהיו לו שתי מזוזות והשמיט ההיא דפתחא דאקדנא ואפשר דטעמא משום דממילא משמע שראשי הכותלים הם חשובים מזוזות". ולמעשה כתב השו"ע ביו"ד סימן רפז סעי' א' "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", כלומר כדעת הרמב"ם. וכתב הש"ך ס"ק א' "ודעת הרא"ש וטור דאפי' אין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד אחד עובי הכותל להלאה מהפתח אם המזוזה מצד ימני חייב ואם מצד השמאל פטור וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כ"א ונראה דיקבענה בלא ברכה", כלומר שהבין דברי רבינו ירוחם כדברי הרא"ש וצ"ע כמבואר למעלה, וכן הט"ז ס"ק ב' הביא דברי הרא"ש. וכן כתב בקצו"ש סי' י"א י"א. וכ"כ הבא"ח ש"ש פרשת כי תבוא סעי' י"ב וז"ל "פתח שאין לו אלא מזוזה אחת, כגון שעומד בקרן זוית אצל הכותל שבזה נמצא מצד אחד אין בו מזוזה דהכותל עובר להלאה מן הפתח לצד חוץ, שורת הדין בזה הוא אם המזוזה ההיא של הפתח היא מצד ימין, ה"ז חייב, ואם מצד שמאל פטור, ומ"מ יקבע בה מזוזה בלא ברכה". וכתב מרן הרב " פתח שיש לו מזוזה אחת, כגון ומצד שני עובר הכותל, אם המזוזה מצד שמאל פטור, ואם המזוזה מצד ימין, יש ספק אם חייבת או לא, ויש לקבעה בלא ברכה, או שיקבענה לאחר שיקבע מזוזה בפתח אחר בו יש חובה לקבוע מזוזה, ויפטור גם את זאת", ועיי"ש הביא עוד תקנה שיהרהר שם ומלכות בלבו. ומה שיש להעיר דא"כ מה הבדל בין זה לאכסדרה השבנו במקום אחר. לסיכום דעת השו"ע שאין הפתח חייב במזוזה אל"כ יש לנו שני מזוזות וכדעת הרמב"ם אולם הרא"ש ס"ל שתלוי היכא שיש מזוזה מצד ימין חייב במזוזה ואם מצד שמאל פטור ממזוזה וכ פסק הש"ך והבא"ח ומרן הרב ומכל מקום לא מברך משום סב"ל. והנה מצד זה בבית הנ"ל היה צריך להניח מזוזה בלי ברכה, אמנם כתבנו לפטור משום צד אחר, וכדלהלן: משקוף כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החיוב אא"כ עשוי כתיקונו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור". וכתב הב"י "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החייב אלא אם כן עשוי כתקנו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. בפרק הקומץ (מנחות לג:) אמר רבא הני פתחא שימאי פטורים מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגו בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שיקפי ופירשו התוספות (ד"ה דלית) והרא"ש (הל' מזוזה סי' יא) דלית להו תקרה פירוש שהדלת שוקף בה מלמעלה אינו שוה אלא אבני הכיפה אחת נכנסת ואחת יוצאת ובענין זה דלית להו שיקפי אלא אבנים בולטות כמו שיני החומה. וסתם רבינו דבריו כדברי התוספות והרא"ש וה"ל לכתוב שרש"י והרמב"ם לא פירשו כן שרש"י פירש דלית ליה תקרה אסקופה עליונה שיקפי מזוזות. לשון אחר דלית להו תקרה שאין הבית מקורה. שקפי אסקופה עליונה. והרמב"ם (הל' מזוזה פ"ו ה"ה) כתב כפירוש אחרון. וכו' וכתבו הגהות מימון (שם אות א) ויהיה לו משקוף וכו' וכתב רא"מ (יראים סי' ת, ריט.) דעבדינן לחומרא ואי זה שיהיה חייב במזוזה אבל בספר המצוות (עשין כג, קו ע"ג) פסק כרבינו המחבר עכ"ל". כתב השו"ע ביו"ד סימן רפז סעי' א' "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", כלומר כדעת הרמב"ם. ולכן למעשה פרוזדור זה לא חייב במזוזה. העולה היות ואין משקוף לא חייב הפרוזדור במזוזה בברכה המרכז העולמי למענה הלכתי שע"י דרכי הוראה