שאלה: האם מותר להשתמש עם מכונת ברד בשבת או בחג? אם כן, האם יהיה מותר לכבות ע"י שעון שבת ולהוסיף פטל בזמן שהמכשיר מכובה? תשובה: מכונת ברד הפועלת מערב שבת או יו"ט (כשנכתוב "שבת" בתשובה הכוונה גם ליו"ט, אא"כ נציין אחרת). מכונת ברד שהכניס לתוכה פטל והפעילה מערב שבת, בעיקרון אין איסור במה שמשתמש בה במהלך השבת – וזאת במידה והמכונה היא מכנית, (ומסתמא שזו המציאות) היינו שהברזל שבתוכה מסתובב באופן קבוע, ואין נורות או פעולה חשמלית נוספת בעת הוצאת הברד. בנוגע למנוע שאחראי על הקפאת הנוזל, מסתמא שפועל ע"י תרמוסטט, (הרי אם לא, הנוזל יקפא) והדבר דומה למקררים הישנים שהורו הפוסקים שלכתחילה יש לפותחם בעת ששומעים שהמנוע פועל. (יעויין בזה במאמר מרדכי למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל פרק קי"ח הערה 16). ובנוגע ל"זילותא דשבתא" – יתבאר בהמשך התשובה. מכונת ברד שעתידה להידלק ע"י שעון שבת, ורוצה להוסיף לתוכה פטל במהלך השבת – קודם שתידלק איסור ריסוק קרח בשבת השו"ע או"ח סימן שכ סעיף ט' פוסק שאסור לרסק שלג וקרח בשבת, אבל מותר ליתנו כנגד המדורה ע"מ שיופשר מאליו. דעת רש"י שהאיסור משום דדמי למלאכה שבורא המים, דעת הרמב"ם שזו גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקין. השו"ע נקט כאלו הטעמים ולכן לשיטתו האיסור הוא רק כשעושה הריסוק בידיים. (משנ"ב ס"ק לג ולד). אומנם דעת הרמ"א (באו"ח סי' שיח סעיף טז) כס' התרומה שהאיסור משום "נולד" ולכן גם אם לא עושה הריסוק בידיים הדבר אסור. במכונת ברד, בעצם נעשית פעולה הפוכה – המים הופכים לקרח. בשו"ת דובב מישרים (ח"א סי' נה) סובר שגם בזה יש איסור נולד, מאידך דעת הגרש"ז ריגר ראב"ד בריסק  (שש"כ פ"י הע' יד) שאין בזה משום נולד וכן צידד הגרש"ז אויערבך (שם) וביאר שרק קרח שנעשה מים שהוא שינוי למעליותא, נחשב נולד, אבל מים שנעשו קרח הרי זה שינוי לגריעותא, וא"ז נחשב נולד. במאמר מרדכי למו"ר פרק צז סעיף א' נראה שנקט כדעה זו. (שם סתם שמותר להקפיא מים, ולא כ' שההיתר הוא רק לבני ספרד) אומנם יתכן לומר שבהפיכת מים לברד טעים, כ"ע יודו שיש בזה משום נולד – עפ"י הסברה דלעיל של הגרש"ז אוערבך, דבאופן זה מסתבר שנחשב הדבר כשינוי למעליותא. אף שהדבר נעשה בדרך גרמא, (שהרי אנו דנים על מכונה כבויה העתידה לידלק) וגרמא בדרבנן מותרת כדמוכח במשנ"ב סימן רסה ס"ק ו', מ"מ בפשטות איסור נולד הוא משום מוקצה וא"כ ס"ס הברד יהיה מוקצה. (אומנם א"ז פשוט כלל, יעויין בס' ארחות שבת פ"ד הע' סד שהביאו כמה דעות בהבנת ס' התרומה ושי"א שהמשקה אינו מוקצה.) לגבי יו"ט מבואר בשש"כ פי"ב הערה לא בשם הגרש"ז אויערבך שנולד כזה (שאינו יצירת יש מאין כמו מי מזגן) לא נאסר לצורך אוכל נפש. אומנם יש פוסקים הסוברים שאין הבדל בין יו"ט לשבת באיסור זה של מוליד ונולד והדבר אסור אף לצורך אוכל נפש. (יעויין בס' פסקי תשובות סימן תצה הע' 47) כל הנידון דלעיל הוא רק לבני אשכנז, דאילו לבני ספרד הרי אין איסור נולד וכיון שלא יוצר את הברד בידיים הדבר מותר. (אף שמכניס למכונה, הדבר דומה לנתינת הקרח כנגד האש שמותר לשו"ע.) אלא שעדיין יש לדון שהרי בהכנסת הפטל למכונה, הוא גורם שמנוע הקירור יפעל כשהשעון ידליק את המכונה (וללא הכנסת הנוזל, יתכן שמנוע הקירור לא היה פועל דאין לו את מה לקרר. ורק הברזל היה מסתובב) והרי גרמא הותרה רק במקום הפסד – כמבואר ברמ"א או"ח סי' שלד סעיף כב. אלא שביו"ט הותר גרמא אף שלא במקום הפסד. (כמבואר בשעה"צ בסימן תקיד אות לא) ונמצא לפי"ז שהדבר יהיה מותר רק ביו"ט ורק לבני ספרד. (דלבני אשכנז כאמור יש לחשוש לנולד.) זילותא דשבת הרמ"א או"ח סימן רנב סעיף ה' :"ויש אוסרים בריחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול… ומותר להעמיד .. זייגער (שעון) אע"פ שמשמיע קול, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול". במאמר מרדכי למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל פרק ז' סעיף ב' ז"ל: "אסור להפעיל מכונת כביסה בערב שבת כך שתמשיך פעולתה בשבת, מכמה טעמים: א. משום שהיא משמיעה קול ויש בזה "זילותא דשבת". ב. משום שהשומעים עלולים לחשוד שהפעילו את המכונה בשבת. ג. יש חשש שמתוך כך שהאדם רגיל לבדוק את מצב המכונה תוך כדי פעולתה, ויש חשש שישכח שהיום שבת ויפעילה או ישנה את פעולתה בשבת.". שאלתי את מו"ר ראש הכולל הרה"ג יוסף אליהו שליט"א האם יש בעיה של "זילותא" בהפעלת מכונת הברד קודם השבת ע"מ להשתמש בה בשבת, ואמר לי שכן. (לכאורה שייך כאן הטעם השני ואולי גם השלישי שהבאנו מס' מאמר מרדכי). ועוד אמר מו"ר הג"ר יוסף שליט"א, שאם מפעילים את המכונה ע"י שעון שבת יש בכך בעיה נוספת – שאין להשתמש בשעון שבת אלא לדברים שהורגלו להשתמש בהם כגון תאורה או מזגן. (וסיפר שמו"ר אביו זצ"ל לא השתמש בשעון שבת למזגן, ורק חמש שנים קודם פטירתו כשראה שרגילים להפעיל מזגנים ע"י שעון, התחיל להשתמש כך גם בביתו.) יעויין במאמ"ר שם סעיף ז' שאסור לכוון שעון שבת להפעיל ממטרה בגינה פרטית. העולה להלכה (ולא למעשה) מעיקר הדין אפשר להפעיל קודם שבת או חג מכונת ברד ולהשתמש בה בשבת. לכתחילה יש להוציא את הברד מהמכשיר רק כאשר מנוע הקירור פועל. אם רוצים לכוון שעון שבת ולמלאות את המכונה במהלך השבת, לבני ספרד אין בעיה של מוליד או נולד, ולבני אשכנז יש מקום לחשוש לאיסור נולד. אמנם יש בכך בעיה שהרי הוא גורם להפעלת מנוע הקירור כאשר השעון יפעיל את המכונה. ביום טוב הדבר מותר משום שגרמא מותרת לכתחילה ביום טוב. אבל למעשה אין להשתמש כלל במכונת ברד בשבת או חג משום "זילותא דשבת" – כך הורה מו"ר ראש הכולל שליט"א. (הארכנו בהיבט ההלכתי דבמקרים חריגים יתכן ואפשר להקל בדבר זה, כעין המבואר במאמר מרדכי פרק קיח סעיף יא לגבי מוסד שאינו שומר שבת שיש להורות להם שיפעילו את המדיח כלים ע"י שעון שבת.)