בס"ד חימום אוכל במיקרוגל של חמץ שאלה: אדם שחימם בטעות אוכל במיקרוגל שלא הוכשר לפסח מה דין האוכל והכלים? תשובה: חומרא דחמץ לעניין חמץ מצאנו שהחמירו בכמה דברים יותר משאר איסורים, שמבואר בגמ' (פסחים ל) ונפסק להלכה בטוש"ע (או"ח סי' תמז, סעיף א) "חמץ בפסח אוסר תערובתו בין במינו ובין בשאינו מינו במשהו אפ' בהנאה" (מדרבנן). וכן מבואר בטשו"ע (שם סעיף י') "נותן טעם לפגם מותר גם בפסח", אבל הרמ"א (שם) כתב "ויש מחמירים, וכן נוהגים במדינות אלו, ובמקום שיש מנהג להחמיר אפילו משהו ונותן טעם לפגם אסור". אמנם לגבי הכלים שבשלו בהם חמץ, מבואר ברמ"א (שם סעיף א) "מיהו הכלים מותרים לאחר הפסח, ואין צריכים שבירה או הגעלה", וביאר המשנ"ב (שם ס"ק ד) משום שכל הכלים לאחר הפסח יהיה אינו בני יומן, ולא שייך לגזור אטו בני יומן, משום שהרי לאחר הפסח הכל מותר, ורק בפסח עצמו צריך לנקות את החמץ בעין, (ועיין עוד בפמ"ג סימן תנא א"א סק"א). אמנם כתב הפמ"ג (שם א"א סק"א) אבל אם נתבשל חמץ חריף יש להכשירו גם לאחר הפסח משום שאין בו את ההיתר של אינו בן יומו (כמבואר ברמ"א יור"ד צה סעיף ב, ועוד). אבל האוכל שבישל בכלי חמץ מבואר במשנ"ב (סי' תמב, ס"ק א) שיש לבערו מביתו. בליעות במיקרוגל לעניין המיקרוגל יש לדון בו משום "ריחא" ו"זיעה" של חמץ. בדין ריחא מבואר בגמ' (פסחים דף עו) שנחלקו רב ולוי האם ריחא מילתא ויש להיזהר מלצלות בשר כשר עם בשר של איסור או לאו מילתא היא ואין לחוש, ופסק רש"י (שם ד"ה אמר לך רב) כלוי שריחא לאו מילתא, אבל תוס' (שם ד"ה אסרה רבא) פסק כרב שריחא מילתא, אמנם הרי"ף (חולין פרק ז) הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק טו), ועוד, פסקו כלוי שריחא לאו מילתא, אמנם הם סוברים, שלוי התיר רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור לעשות כן. וכן נפסק להלכה בטשו"ע (יור"ד סימן קח סעיף א), להלכה שכתב, "אין צולין בשר כשרה עם בשר נבילה או של בהמה טמאה בתנור אחד ואף על פי שאין נוגעים זה בזה ואם צלאן הרי זה מותר ואפ' הייתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה, ואם אחד מכוסה בקערה או בצק וכיוצא בו מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום". וכתב הרמ"א (שם) "ונוהגין להחמיר לכתחילה אם' בתנור גדול, ובדיעבד להקל אפ' בתנור קטן", וכן כתב "יש אומרים (ארוך כלל ל"ט), דאין מתירים ריחא אפ' בדיעבד אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא, ובמקום הפסד אין להחמיר בדיעבד אפ' סתום לגמרי". וכן מבואר ברמ"א (שם) "ואם האיסור דבר חריף וכל שכן אם ההיתר חריף ריחא מילתא היא אפ' בדיעבד אסור אם שניהם מגולים, אבל אם אחד מהם מכוסה אפ' בבצק בעלמא מותר", ומבואר ברמ"א (יור"ד סימן צה ס"ב, ובשער הציון סימן תמז אות ו),שגדר דבר חריף הוא כשרוב התבשיל חריף. וכן מבואר ברמ"א (שם) בשם התשובות מיימוני  "אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת מגולין אסור אפ' בדיעבד וכו' אבל בזה אחר זה אין לחוש, אלא אם כן הזיע המחבת משניהם דאז אסור וכו' וביאר התשובות מיימוניות (הובא גם בש"ך שם ס"ק יב) שאינו נאסר משום "כי לא נמצא ריחא ופיטום לכלי שיחזור ויפלוט לאוכל ואפ' כלי בן יומו רק שלא יגע ממש". ונחלקו הראשונים האם בפסח מחמירים בדין "ריחא" יותר משאר איסורים או לאו, המרדכי (פרק כל שעה) סובר שבדין זה לא החמירו בפסח יותר משאר איסורים היות ואין בו ממשות, אבל הגהות סמ"ק ותוס' (ע"ז) סוברים שהיות ומשהוא חמץ עובר לאוכל לכן יש להחמיר בפסח גם באופן שבשאר איסורים מותר בפסח יהיה אסור. וכן הביאם להלכה הרמ"א (אור"ח סימן תמז סעיף א) "ובדין ריחא מלתא לענין התבשיל שיש בו חמץ עם שאר תבשילין, יש מקילים במקום דהיה מותר בשאר איסורים, ויש מחמירים דמשהו מיהו איכא, ודווקא במקום ששייך בו ריחא אלא דבשאר איסורים לאו מילתא וכמו שיתבאר ביור"ד סימן קח", ושם כתב הרמ"א שיש להקל במקום הפסד. וכן פסק המשנ"ב (שם ס"ק יג) כרוב האחרונים שיש להקל רק במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק כגון לצורך שמחת יו"ט, (ודלא כמג"א שסובר להחמיר בתנור קטן סתום אפ' בהפסד מרובה, ועיין עוד בביאור הלכה ד"ה "ויש מחמירים"), וכן כתב הכף החיים (שם) להחמיר שלא במקום הפסד. וכתב המשנ"ב (שם ס"ק צ"ט) בשם כמה אחרונים שאם הריחא הוא פגום בזה גם לרמ"א שמחמיר בפסח לענין נטל"פ, בריחא יש להקל לכ"ע. וא"כ בנידון דידן אם המאכל היה מכוסה היטב אפ' שהיה חמץ בעין במיקרוגל מותר כמבואר בשו"ע שם, אבל אם היה מגולה יש לאסור מדין ריחא, ויש להקל רק במקום הפסד מרובה, (וכן אם המאכל יבש כמו פת חמץ ומצה לא שייך בהם ריחא כמבואר במשנ"ב סימן תסא ס"ק כב). אמנם במיקרוגל יש גם "זיעה" של חמץ, שמבואר בטוש"ע (יור"ד סימן צב סעיף ח),"מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה". וכתב שם הרמ"א "ומיירי שהיד סולדת בזיעה אבל אם אין היד סולדת הכל מותר, וכן אם מכוסה הכל שרי", [ועיין בפת"ש שם ד"ה הזיעה עולה ונבלע, שדווקא זיעת משקין ולא אוכלין]. א"כ בנידון דידן אם לא היה מכוסה ויש זיעה של יד סולדת מהחמץ בעין הכל נאסר, וה"ה אם היה מכוסה והוא מונח על החמץ בעין נאסר כדין טיפה שנפלה על הקדירה מבחוץ המבואר בשו"ע (יור"ד צב סעיף ה'), שאוסר אם אין שישים, ובפסח הרי נאסר בכל שהוא, (עיין פמ"ג שם על סעיף ח). ואם המיקרוגל נקי היות והוא אינו בן יומו מחמץ, יהיה תלוי במחלוקת שו"ע ורמ"א לעיל האם אוסרים נטל"פ בפסח. מסקנת הדברים: אדם שהשתמש במיקרוגל שלא הוכשר לפסח, אם לא היה חמץ בעין במיקרוגל, והאוכל היה מכוסה היטב, האוכל מותר, אבל אם היה חמץ בעין במיקרוגל, הכל נאסר ויש לבער האוכל מביתו, והכלים צריך הכשרה להשתמש בהם בפסח, ולשנה הבאה מותרים בלא הכשרה אם האוכל לא היה חריף.