שאלה אדם שמסיבה כל שהיא, לא בדק בכל המקומות הטעונים בדיקה בליל י"ד ניסן [או השנה בליל יג ניסן], ובא כעת בחול המועד להשלים הבדיקה, האם עליו לברך על הבדיקה ? תשובה בדיקת חמץ, זמנה, ומקומות הטעונים בדיקה במשנה ריש פסחים: "בתחילת ליל י"ד (ובשנה זו שער"פ חל בשבת, הבדיקה בליל י"ג כמבואר בשו"ע בסי' תמד) בניסן בודקין את החמץ…". ודין זה נפסק בשו"ע או"ח סי' תלא. ותקנו הבדיקה דווקא בליל יד כמבואר במשנ"ב ס"ק א'. בסי' תלג, השו"ע מבאר המקומות הטעונים בדיקה, ובפרט בסעיף ג' :"בודק כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ.." עיי"ש. ולכן אדם שיש לו משרד וכדו' ויודע שאמור לשהות בו בחול המועד, הרי שצריך בליל יד, אחר שבדק את ביתו, להמשיך למשרד ולבצע גם שם בדיקת חמץ. (יעויין במשנ"ב בסי תלב ס"ק ז' שדן האם ההליכה מביתו לחנות מהווה הפסק לעניין הברכה.) אמנם באופן שאמור להיכנס למשרד לזמן קצר ולצאת, אין מחויב בבדיקת חמץ. (הליכות מועד פסח עמ' ריט, ודייק זאת מהמשנ"ב בסי' תלה ס"ק ג' שהצריך בדיקה באופן שמשתמש בחדר, משמע דאם רק נכנס לשם באקראי, לא מחויב בבדיקה. וכ"ה בס' פסקי תשובות סי' תלה סעיף ג'.) באופן שאדם לא יכול לבדוק בעצמו בליל יד, עליו למנות שליח שיבדוק. (סי' תלב במשנ"ב ס"'ק י' וסי' תלד במשנ"ב ס"ק יז) אדם שלא בדק בליל י"ד השו"ע בסי' תלה – עפ"י המשנה בפסחים י' וכפרוש התוספות, וז"ל: "לא בדק בליל י"ד, יבדוק ביום י"ד… לא בדק כל יום יד, יבדוק בתוך הפסח, לא בדק בתוך הפסח יבדוק לאחר הפסח, כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה. ועל הבדיקה שלאחר הפסח לא יברך." הרי לנו לכאורה תשובה ברורה, שאדם שלא בדק בליל י"ד, הרי שמחויב לבדוק בברכה בחול המועד. (מזה שהשו"ע הדגיש שרק על הבדיקה שלאחר הפסח לא יברך, משמע שעל הבדיקה שבתוך פסח יברך וכ"ה במשנ"ב שם בס"ק ה') אלא שהדבר לא "חלק" שיכול לברך, ונבאר. א. באופן שקיים הבדיקה בליל י"ד, ושכח לבדוק חדר מסויים או חנות שבבעלותו: מתבאר עפ"י דברי השו"ע הרב (סי' תמו סעיף א') שבאופן כזה אינו מברך שוב בפסח, דכיון שעדיין לא גמר את מצוות ביעור חמץ במה שהיה מוטל עליו בער"פ, אזי הברכה שבירך באור לי"ד עדיין היא בתוקף – גם לבדיקה שאותה הוא משלים בתוך הפסח. אומנם מסתימות הפוסקים נראה שלא סברו כן, אלא כיון שהסיח דעתו ועבר זמן, צריך לברך שוב. (יעויין בס' פסקי תשובות סי' תלב אות ג' ובסימן תלה הע' 6 שהאריך בזה.) ב. באופן שלא בדק כלל בליל יד: גם באופן הזה לא פשוט שיכול לברך, וזאת עפ"י מש"כ הדברי גאונים (דין קכח) בשם הסמא דחיי (כת"י) שבזמנינו שבשטר מכירת החמץ לנכרי נכלל כל חמצו, הרי שאין לברך על הבדיקה בימי הפסח, שהרי החמץ שייך לנכרי. ג. אם בודק אחר ביטול: השעה"צ באות יא מבאר עפ"י כמה אחרונים הסוברים שיש לברך על הבדיקה שבתוך הפסח. ומסיים – "דלא כט"ז". – הט"ז בס"ק ב' מסתפק האם יש לברך על הבדיקה הנעשית אחר הביטול, דאפשר דכיון שאינו עובר על החמץ בבל יראה ובל ימצא, שהרי ביטלו, ואינו בודק אלא משום שמא יבוא לאוכלו, אין לו לברך. או דס"ס כיון שמחויב לבדוק מדבריהם, עליו לברך. ומסיק דסב"ל ולא יברך. במאמר מרדכי מועדים וימים למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, פרק ו' סעיף נד :"לא בדק קודם פסח – יבדוק בפסח. ועל בדיקה לאחר ביטול יש ספק אם יברך.." (לא מצוין שם מראה מקום, אך לכאו' הכוונה לדברי הט"ז הנ"ל.) מסקנה העולה לדינא • אדם שלא בדק כלל בליל י"ד, או שלא בדק חדר מסויים או משרד וכדו' ששוהה בו בחול המועד, או שעובר במהלך חוה"מ לגור בבית שלא נבדק מחמץ. עליו לבדוק בחול המועד. • בפשטות דברי השו"ע, וכ"ה רהיטת הפוסקים, במקרה זה יעשה הבדיקה בברכה. • אלא שאין הדבר "חלק" לכל השיטות, דיש כמה סברות שיקיים הבדיקה ללא ברכה – וכפי שהובאו הדברים בגוף התשובה, ובפרט אם כבר ביטל חמצו, וע"כ ספק ברכות להקל, ולא יברך.