בדיקת חמץ לאור החשמל שאלה: אדם שאין לו נר או פנס האם יכול לבדוק לאור החשמל בברכה? תשובה: בדיקת חמץ לאור הנר מבואר בגמ' (פסחים ז) "תנו רבנן אין בודקים לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה" . ומקשה הגמ' בירושלמי (פ"א הלכה ה') "וכי יש חמה בלילה" הרי צריך לבדוק בליל י"ד? ומתרצת הגמ' שמדובר בשלא בדק בלילה שדינו לבדוק ביום י"ד, ובזה נאמר שגם ביום צריך לבדוק לאור הנר. וכן מבואר בגמ' (שם ח') "אמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת" ופירש רש"י (שם ד"ה לאורה נבדקת) "לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום", וכן מבואר שם בגמ' שבמקום החלונות דינם כאכסדרה. וכן נפסק להלכה בטוש"ע (אור"ח סימן תלג סעיף א) "הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה, ואם עבר ולא בדק ליל י"ד, כשבודק ביום י"ד לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר, ואכסדרה שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו, והוא הדין כנגד ארובה שבחדר". וביאר המשנ"ב (שם ס"ק א), שביום אין אור הנר מאיר כבלילה, וכן שעל ידי הנר יכול לבדוק בחורים וסדקים כמבואר בגמ' (שם). וכן כתב (שם ס"ק ז), שכל ההיתר לבדוק כנגד הארובה שבחדר בלא נר, זה דווקא נגד החלון ממש ששם האור שלו רב אבל בצדדים של החדר לא מועיל בלא נר (כמבואר בגמ' שם), ואפ' נגד החלון ממש זה דווקא כשאין בו זכוכית, אבל כשיש בו זכוכית דינו כצידי החלון, שצריך לבדוק שם רק עם נר. וכתבו הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה אורחות הלכה הערה 20), והגרי"ש אלישיב (הליכות והנהגות על הלכות פסח), ועוד, שמדובר בזכוכית עבה שמפריעה לכניסת האור, אבל אם זה זכוכית נקיה וצלולה מותר לבדוק לאורה. ובבית שיש בה הרבה חלונות, מבואר בשו"ע הרב (שם סל"ז), ובמשנ"ב (שם ס"ק מג), לעניין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיכול לכתחילה לבדוק ביום י"ד לאור החמה, היות והדרך להרבות בהם חלונות ודינם כאכסדרה, ובתנאי שאין בחלונות זכוכית, או שיפתח את החלון, שהזכוכית לא תסתיר את האור. אבל כתב בשער הציון (שם אות נד), שבחורים וסדקים שבבית הכנסת צריך לבדוק לאור הנר. בדיקת חמץ לאור פנס נחלקו האחרונים האם אפשר לבדוק לאור פנס: דעת הגר"מ פיינשטיין שעדיף פנס מנר, (עיין משנ"ב דרשו סימן תלא הערה 6), וכן כתב בשו"ת באר משה (ח"ו ס' ס"ג), שבמקום שחוששים להכניס נר משום חשש דליקה, יש להעדיף פנס שבזה יבדוק יפה ולא בנר שיחשוש לבדוק מחשש דליקה (כמבואר בשו"ע תל"ג סעיף ב' ובמשנ"ב שם ס"ק ח, שאין לבדוק לאור האבוקה מחשש דליקה). ודעת הגר"א קוטלר, הגר"ש אלישיב (שבות יצחק פסח פ"ד אות ג'), וכן בספר הליכות אבן ישראל ועוד, שמותר לבדוק אם האור שלו דק ומאיר בחורים וסדקים, וכן החז"א נהג לבדוק את ספריו לאור החשמל או לאור היום (שבות יצחק שם). ודעת הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"א), והגר"ש וואזנר (קובץ מבית הלוי ענייני חודש ניסן עמוד ל הערה ז), שלכתחילה אין ראוי לבדוק לאור פנס חשמלי ולשנות מהאופן בו תקנו חז"ל אך אם אינו יכול לבדוק לאור הנר יבדוק לאור הפנס. אמנם דעת האור לציון (ח"ג פ"ז תשובה ח), וכן דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ב ס"ק ד), שאין לבדוק לאור הפנס, ואם אין לו נר יבדוק עם פנס אבל לא יברך. דעת מרן הרב זצ"ל ולמעשה דעת מרן הרב זצ"ל (למועדים וימים פרק ו אות טו), שהיות ונחלקו האחרונים וכדי לצאת מהמחלוקת, לכן שידליק גפרור ויברך עליו ויתחיל לבדוק בו ולאחר מכן שימשיך עם פנס. וכן כתב (שם אות י"ז) שמומלץ שכל אדם יהיה לו בשעת בדיקת חמץ פנס (חוץ מהנר שבודק בו), כדי שיוכל לבדוק במקומות שיש בו רוחות, או במקומות שחושש להכניס נרות מחשש שריפה. אבל דעתו (שם אות ט"ז), שאין לבדוק עם מנורה המחוברת לחשמל אפ' שאפשר לטלטלה. מסקנת הדברים בשעת הדחק כשאין לו נר ופנס, אם אור החשמל חזק ויכול להאיר בחורים וסדקים, צריך לבדוק לאורו, אבל לא יברך על בדיקת חמץ.