שאלה: האם מותר להשתמש בתנור בשבת ולהוציא ממנו אוכל? תשובה: אסור לפתוח תנור דלוק בשבת, שגורם שינוי גדול לחום התנור שגורם לתרמוסטט להפעיל את התנור. אבל מותר לפתוח דלת של תנור מכובה, אף שהוא עדיין חם מאוד, כדי להוציא ממנו אוכל. אם האוכל אינם מבושל קודם שבת, להפוסקים כדעת שו"ע יש איסור של שהייה, וצריכים לוודא שהאוכל מבושל כל צרכו (ושמצטמק ורע לו) קודם שבת. מקורות: אב מלאכה של הבערה, ואיסור הפעלת תנור בשבת כתוב בתורה 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' ולמדינו חז"ל שהבערת אש הוא אחד מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת (שבת עג.). ואף שמלאכת הבערה הבסיסית הוא הדלקת אש ממש, כותב הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת ה"ו) שחימום מתכת לשיעור שהוא מאדם גם נכלל באיסור הבערת אש. חומו של תנור דלוק מנוהל ע"י תרמוסטט שמוודא שהחום בתוך התנור הוא כפי איך שהגדירו המשתמש. ולכן גוף החימום שבתנור דלוק עד עת הגיע התנור לחום הרצוי, שאז גוף החימום נכבה עד שהחום יורד למטה מהשיעור שהגדירו המשתמש, שאז גוף החימום נדלק שוב, וכן הלאה כל עת היות התנור דלוק. והנה, כשפותחים את דלת התנור ונכנס פנימה זרם אוויר קר התנור מתקרר וגורם לגוף החימום להידלק – במידה ואינו כבר מודלק. ומכיוון שמעשה פתיחת התנור גורם באופן וודאי לגוף החימום לחמם מיד, הווה פסיק רישא (דניחא ליה), ויש בזה איסור דאורייתא של הבערת אש. אבל במידה שגוף החימום דלוק בעת פתיחת דלת התנור, אז אין פתיחת הדלת גורם לגוף החימום להידלק, שהרי הוא כבר דלוק, ורק גורם לו להישאר דלוק ליותר זמן. ויש לומר שאין בזה איסור הבערה ושהוא רק איסור גרמא. אולם אף אם נאמר כן, מ"מ קיימים תנורים שבפתיחת דלת התנור עצם פתיחת הדלת מפעיל מתג, שגורם לכל מיני פעולות, ויש גם שמגבירים את עוצמת גוף החימום ע"י פתיחת הדלת. ואף אם ידוע שתנור זו אינו מפעיל שום דבר על ידי פתיחת הדלת, מכיוון שגוף החימום כבר דלוק, מ"מ אין לפותחו בשבת מחשש כבד לטעיות בדבר ותקלות באיסורי תורה בשבת. וכן פסק מרן הרב זצ"ל בספרו מאמר מרדכי שבת (חלק ג' פרק מ"ט אות י"ד). ומצאנו בכמה מקומות בש"ס ובשו"ע איסור לגרום לאש לכבות או לבעור ביתר עוצמה. עי' שבת קכ:, ס"ז:, ובאו"ח סי' רע"ז, וע"ע בסו"ס רנ"ט, ובסי' רנ"ג סוס"ע א', ובסי' שי"ג מ"ב ס"ק כ', ועוד. איסור שהייה גם באופן שאין איסור בפתיחת דלת התנור (כגון שהוא מכובה) קיים עוד חשש בשימוש בתנור, והוא, איסור שהייה. איתא במשנה ריש פרק ג' דשבת (לו:) תנור שהיסיקוה בקש וגבבא, לא יתן עליה תבשיל וכו' ונחלקו בגמ' בפירוש מילות 'לא יתן' שחנניא סובר שהכוונה לאיסור חזרה, ורבנן סוברים שהכוונה לאיסור שהייה. ונחלקו  האמוראים ואחריהם הראשונים בפסק הלכה, שהרי"ף והרמב"ם ועוד, פסקו להחמיר ולאסור שהייה אף אם התבשיל מבושל כבר כמאכל בן דרוסאי, עד שיתבשל כשיעור שאם יצטמק יותר יהא רע להתבשיל. ורש"י ותוס' ועוד, פסקו כחנניא שכל שהתבשיל מבושל כמאכל בן דרוסאי אין בו איסור שהייה. ובשו"ע מביא שתי שיטות האלו, שיטה המחמירה בסתם, ושיטה המקילה ב'יש'. וברמ"א פוסק כשיטה המקילה. ובבה"ל מביא שיש מקום להחמיר כשיטת המחמירים. ונהגו בני אשכנז להקל כפסק הרמ"א ולשהות אוכל שמבושל כמאכל בן דרוסאי. ולעניין פסק הלכה לבני עדות מזרח, אף שבכללי פסקי מרן מצאנו שב'סתם ויש' הלכה כסתם, דהיינו שכאן יהא הדין לחומרא, יש מרבני ספרד שכתבו להקל כשיטת חנניא והפוסקים כוותיה, אבל לדינא יש להחמיר רק לשהות תבשיל שמבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו. (מאמר מרדכי חלק ג' פרק מ"ט אות ד', ע"ש.) (ונחלקו הראשונים בשיעור מאכל בן דרוסאי, אם זה חצי בישולו (רש"י שבת כ.) או שליש בישולו (רמב"ם פ"ט מהל' שבת ה"ה). ובשו"ע בהל' שבת (סי' רנ"ד סע' ב') פוסק להחמיר שצריך חצי בישולו, וביו"ד (סי' קי"ג סע' ח') פוסק להקל שדי בשליש בישולו. וכותב המג"א (סי' רנ"ד ס"ק ח') שמשום חומרא דשבת החמיר השו"ע לעניין שבת. ולעניין דינא מביא מרן הרב זצ"ל לפסק הלכה (שם, הע' ד')  שבדיעד אפשר להקל בשליש בישולו אבל לכתחילה יחמיר לשיעור חצי בישולו.) האם דלת תנור הוא מוקצה עוד נידון אחד שיש לדון בה בשימוש בתנור בשבת באופן שאין בו שום חשש איסור של שהייה או של הבערה הוא האם דלת תנור הוא מוקצה שהרי תנור הוא כלי שמלאכתו לאיסור – שמטרת תנור הוא לבישול והבערה שהם דברים של איסור. אלא שפשוט שאין בזה איסור שהרי מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, וכדי להגיע להאוכל שבתוך התנור נחשב דלת התנור כ'צורך למקומו' ולכן מותר לפתוח התנור. העולה: – לפתוח דלת של תנור דלוק בשבת אסור, וזה בין אם גוף החימום פועל באותו רגע או לא. – מותר לפתוח דלת של תנור מכובה בשבת כדי להוציא ממנו אוכל, ואין בו איסור מוקצה. – מדין איסור שהייה – לבני ספרד אסור לשים אוכל שאינו מבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו בתנור דלוק בע"ש כדי שיתבשל בשבת. – לבני אשכנז, אין איסור שהייה בדבר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי, ששיעורו לכתחילה חצי בישולו.