שאלה: האם ערי הפרזות צריכים לומר תחנון בטז' באדר בשנה של פורים משולש? תשובה: המקור בגמ' להספד ותענית וממילא תחנון ראשית יש להסביר למה לא אומרים תחנון בכל שנה בירושלים ביד' אדר ובפרזים בטו' אדר, ומקור הדברים זה גמ' מגילה דף ה: ששם הגמ' מביאה ממגילת תענית שאסור להספיד בין ביד' בין בטו' והגמ' מסבירה שהכוונה לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה [כי אחרת זה פשיטא כי מפורש במגילה שאסור בהספד ותענית – רש"י] וזה המקור להספד. והמקור שאין אומרים בהם תחנון מובא בטור בסי' תרצג' ס"ג בשם תשובה לגאון שלא אומרים תחנון בפורים ובב"י שם הוא מביא מהארחות חיים הל' פורים אות לב' שבשתי הימים לא אומרים תחנון. ההסבר בלאסור את של זה בזה ובעצם הטעם שאסור זה בזה עיין בהתעוררות תשובה ח"ב סי' מח' שהאריך בזה האם זה בגלל שבעצם מדברי קבלה יש דין שמחה בשתי הימים ולכן שתיהם אסורים בהספד או שזה דין של מגילת תענית שחידשה דין זה. והוא תולה את זה במחלוקת ראשונים שמהר"ם מרוטנבורג מובא בב"י סי' תרצו' ס"ד כותב שאבל לא צריך להתאבל בפורים בשתי הימים והוא מביא את הגמ' הזאת לאסור את של זה בזה אז רואים שלפי דעתו זה גם לקולא לפטור מאבלות מכיון שבאמת חייבים בשמחה בשתיהם בין הפרוזין בין המוקפין אבל מאידך הוא מביא את דעת הבעה"מ שזה רק דין דרבנן לגבי הספד ותענית בשביל לעשות חיזוק לדרבנן של שמחת פורים. בירושלים בפורים משולש בטז' האם זה יו"ט או רק תשלום סעודה האם בטז' באדר בירושלים בפורים משולש אסור בהספד ותענית או לא ונסביר את הספק שהרי בסי' תרפח' ס"ו הב"י מביא מהירושלמי שהסבה שעושים סעודה ביום ראשון זה בגלל שא"א לעשות סעודה בשבת זה בגלל ששבת עשוי לדברים ששמחתם תלויה בידי שמים ולא בידי אדם ממילא משלימים את הסעודה ביום ראשון אבל עדיין כלל לא מוכרח שלגבי דיני הספד ותענית כך יהיה הדין. אמנם למעשה בספר חוג הארץ [אלגאזי נדפס בשנת תרע'] סעיף יא' וכן בספר פורים משולש [מהדו"ח] לרב דבילצקי פ"ח הע' לה' נקטו שאסור בהספד ביום זה כי למעשה יש לזה דין של פורים גם לגבי זה וכן פסק מרן הגר"מ אליהו זצ"ל בספרו מאמר מרדכי על המועדים פרק סה' ס"כ ואף פסק לא להתאבל בו. וממילא גם פוסקים הפוסקים שאין אומרים בירושלים בטז' תחנון כ"כ בספר פרי האדמה ח"ד דף א' וכ"כ הכה"ח סי' תרפח' ס"ק מז' וגם בכה"ח סי' קלא' ס"ק קב'. ומעתה יש לדון לגבי בני הפרזים בטז' האם הם צריכים לומר תחנון או לא שלכאורה יש לדון פה מצד האם יש דין שאוסרים את של זה בזה גם ביום טז' או לא. הצדדים לגבי תחנון בפרזים לכאורה לפי מה שהבאנו שבירושלים לא עושים בזה הספד ותענית רואים שיש בירושלים דין פורים אז אולי נאמר שגם מחוץ לירושלים אוסרים את של זה בזה. אמנם באמת לכאורה זה אמור להיות תלוי בצדדים שמעלה ההתעוררות תשובה שלפי הצד שזה בגלל שצריך לשמוח בשתיהם אז אולי גם השנה כך אמור להיות הדין וכבר נסביר למה מסתבר כך אבל לפי דברי הבעה"מ שזה רק משום שזה יום אחרי פורים השנה למעשה זה לא יום אחרי פורים דפרזים. ונראה שלפי הצד הראשון של ההתעוררות תשובה באמת מסתבר לא לומר תחנון שהרי הדרכי משה סי' תרצה' ס"ק ד' מהמנהגים שחייבים במשתה ושמחה בשני הימים והמקור שלו זה מה שכתוב במגילה פ"ט פסוק כז' "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם" הרי שמפורש שכולם קיבלו עליהם לעשות את שתי הימים האלה. וכדברי המנהגים פוסק הרמ"א בסי' תרצה' ס"ב שחייב אדם במשתה ושמחה קצת בשני הימים וממילא השנה שזה [יום ט"ו] חל בשבת הרי הם לא יכלו לעשות סעודה ושמחה בטו' מהטעם שהבאנו לעיל בשם הירושלמי מכיון שזה דברים ששמחתם תלויים בבני אדם וממילא גם לבני יד' המצוות שמחה עוברת לטז' וכך מפורש בנימוקי אורח חיים סי' תרפח' ס"ו בשם שו"ת עולת שמואל סי' קי' שחייבים להרבות בסעודה גם לבני הפרזים בפורים המשולש בטז' וא"כ נראה שגם לנו יש דיני שמחה כמו לבני הכרכים וכך היה נראה לכאורה. דעות הפוסקים בזה וכדברינו מפורש בזה השלחן ח"א סי' קלא' אות ו' [הרב שריה דבילצקי] שמכיון שיש דין לאסור את של זה בזה והשנה טז' למוקפין זה כמו טו' בשנה רגילה ממילא השנה אין לומר תחנון בטז' גם בפרזים וכך כותב בהליכות שלמה פרק יא' ס"ה בשם הגרש"ז אויערבך. מצד שני בספר פורים משולש פ"ז הע' ה' הרב דבילצקי חזר בו והוא כותב שאת הדין המיוחד של לאסור את של זה בזה אין בטז' ונ"ל שטעמו הוא משום שלמרות שהטעם שאוסרים את זה בזה זה בגלל שיש חיוב שמחה שני ימים אבל הטעם שיש מצוות שמחה בשני הימים זה בגלל שהם קיבלו עליהם להיות כהמוקפין אבל זה רק מתי שזה פורים גמור שלהם ולא כמו השנה שזה רק חצי פורים בטו'. אבל אחר"ז בהערה ו' הוא שוב חוזר בו ואומר שאולי אין לומר תחנון וזה ע"פ השבלי הלקט סי' קצד' שכותב שאין לומר תחנון בפרזים בטו' משום כבוד יו"ט של הכרכים ומכיון שלמעשה השנה היו"ט של הכרכים זה בטז' אז אין ליפול על פניהם גם בפרזים. ולמעשה הוא פוסק בהלכה פ"ז ה"א שיש לנהוג ע"פ מנהג החזן בזה. ובספר לקט הלכות [מהרב דינר] על פורים בעמוד 96 הוא מביא מהגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ כן לומר תחנון בפרזים בטז'. ובספר מאמר מרדכי לימות החול פרק כב' הלכה נב כתב מרן הרב זצ"ל פורים המשולש אין אומרים תחנון ביום ראשון שהוא ט"ז אדר בין בערים המוקפות ובין בפרזים. אומנם מרן הרב זצ"ל (בשו"ת קול האמת) שרק בירושלים לא אומרים תחנון אך בשאר ערי הארץ אומרים תחנון.