בס"ד משלוח מנות לאבל שאלה: האם מותר לאבל לקבל משלוח מנות בפורים? תשובה: נחלקו הראשונים האם נוהג אבלות בפורים הרמב"ם (הלכות אבל פרק יא ה"ג) כתב ש"כל דברי אבלות נוהגים בחנוכה ופורים". אמנם הרא"ש (מועד קטן ס' פה) הביא את ספר המקצועות ובעל השאילתות שכתבו שאין לנהוג בו אבלות, משום שצריך לנהוג בפורים שמחה שכתוב בפסוק (אסתר ט יז יח) "ועשה אותו יום משתה ושמחה" ויהיה דינו כשלוש רגלים שמפסיקים את האבלות ואינם עולים למניין אבלות אבל אם כבר התחיל אבלות לפני פורים כשיגיע ימי הפורים מבטלים ממנו את השבעה. אבל המהר"ם מרוטנבורק (הובא ברא"ש שם) סובר שיש לנהוג בפורים רק דברים שבצנעה ומ"מ זה עולה לו לימי אבלות כמו בשבת, וכן פסק הרא"ש להלכה. למעשה השו"ע (אור"ח סימן תרצ"ז סעיף ד) פסק כרמב"ם, ש"כל דיני אבלות נוהגים בחנוכה ופורים" וכן פסקו המהרש"ל ועוד (הובא בב"ח ובדרישה יור"ד סימן תא). אמנם השו"ע (יור"ד סימן תא בב"י ובשו"ע שם סעיף ז) פסק כמהר"ם מרוטנבורק שנוהג רק דברים שבצנעה וכמו שביאר בב"י, משום שרבים חולקים על הרמב"ם, וכן הם בתראי, וכן משום שהלכה כדברי המקל באבל, [הדרישה שם רצה לחלק שהשו"ע באור"ח מדבר שמת לו מת ביום פורים ובזה יש לנהוג אבלות, אבל ביור"ד מדובר באבל בתוך ימי אבלות, אבל הש"ך שם כתב שדוחק לחלק כן]. וכן פסקו הרמ"א (אור"ח שם) המשנ"ב (שם ס"ק י"ב) הגשר החיים (פרק כג סעיף ג) וכן פסק למעשה מרן הרב זצ"ל (צרור החיים סימן רלו), אמנם מנהג בני תימן כהרמב"ם (באר לחי רואי סימן קנז). אבל לעניין משלוח מנות כתב המהר"ם מרוטנבורק (שם) שאבל חייב במשלוח מנות כמו שחייב בכל המצוות האמורות בתורה וכן נפסק להלכה בשו"ע (אור"ח שם סעיף ו וביור"ד שם). וכתב המשנ"ב (שם ס"ק י"ז) שאבל גם בתוך שבעה חייב במשלוח מנות כמו שחייב בכל המצוות וכל שכן שחייב במתנות לאביונים. וכתב הגשר החיים (חלק א, פרק כא סז, אות י) שאפילו שיש נוהגים שלא לקחת שום דבר מבית האבל תוך שבעה, בכל אופן משלוח מנות מותר כיון שהוא דבר מצוה, וכן יש להתיר משום שפורים דומה לשבת ובשבת לא הקפידו על כך. וכתב הבן איש חי (פרשת תצוה, שנה ראשנה, אות יח) שאבל יקיים מצות משלוח מנות רק לאדם אחד ולא ישלחו לו [להאבל] אחרים כלל, וכן כתב הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש חלק ג, פרק מז, אות ג) שראוי שאבל ישלח מנות רק לאדם אחד ולא יותר, אמנם בספר דברי סופרים (סי' שפה, עמק דבר, ס"ק נג) הביא מכמה ראשונים שמותר לו לשלוח "לשנים או שלושה בני אדם". אבל לשלוח לאבל מבואר בגמ' (מועד קטן טו) שדורשים מהפסוק ביחזקאל (כד יז) "שכתוב "האנק דום" שאבל אסור בשאלת שלום. ומבואר בגמ' (שם) ונפסק להלכה בטוש"ע (יור"ד סימן שפה סעיף א) "כיצד שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו צריך להודיעם שהוא אבל ולא ישיבם, משלושה עד שבעה אינו שואל ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו משיב להם, משבעה עד שלושים הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויים בשלום והם (אחרים) שואלים בשלומו וכל שכן שמשיב למי ששאל בשלומו, לאחר שלושים הרי הוא ככל אדם, במה דברים אמורים בשאר קרובים, אבל על אביו ואימו שואל בשלום אחרים אחר שבעה ואין אחרים שואלים בשלומו עד שנים עשר חודש". וכתב הרמ"א (שם) "ומאחר שאסור בשאילת שלום כל שכן שאסור להרבות בדברים, ואם עושה לכבוד רבים כגון שרבים באים לנחמו מותר לומר להם לכו לבתיכם לשלום ולכבוד רבים שרי, ויש מקילים האידנא בשאילת שלום האבל לאחר שלושים ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שזה מה שנהגו לא מקרי שאילת שלום שבימיהם". ודחה הש"ך (שם ס"ק ב) וכתב "ובאמת אין זה טעם נכון דא"כ תוך שלושים נמי שרי ולא מצינו לשום פוסק שחילק בכך", וכן דחה המג"א (אור"ח סי' תקנד, ס"ק כא) מנהג זה וכתב "וצ"ע שבטור שם מביא ירושלמי (מועד קטן פרק ג, הלכה ה) שכתב בהדיא שלום עליכם, וגם בגמ' (נזיר כ) אמרינן כדי שאילת תלמיד, שלום עליך רבי, ולכן אין להקל". ומובא בירושלמי (פרק ב דברכות, הלכה ו) וכן פסק השו"ע (שם סעיף ג') "מקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבלים בשבת שואלים, וכתב הרמב"ם שאבל נותן שלום לכל אדם בשבת שהוא בכלל דברים שבפרהסיה". וכתב הרמ"א (שם בשם המהרי"ל) "ואסור לשלוח מנות לאבל על אביו ואימו כל י"ב חודש ואפילו בשבת במקום שנהגו שלא לשאול בשלומו בשבת, אבל במקום שנהגו לשאול בשלומו בשבת גם זה שרי". וכן כתב הרמ"א (אור"ח סימן תרצו סעיף ו) "אבל אין שולחים לאבל כל שנים עשר חודש, ואם לא היה בעיר אלא האבל עם אחר חייב לשלוח לאבל כדי לקיים משלוח מנות, אלא א"כ מוחל האבל על מנתו", וכתב המשנ"ב (שם ס"ק כ) שהוא הדין לשאר קרובים תוך שלושים יום אין שולחים . וכן כתב המג"א (שם ס"ק יא בשם המהרי"ל הלכות פורים) שאין לשלוח [האבל] כל דבר שמחה ולא ישלחו לו, וכן כתב בספר חסידים (ס' תשיג) "מי שמת אביו בפורים לשנה הבאה (יארצייט) ישלח מנות, ובאותו שנה ישלח מעות או בשר לעניים רק לא תפנוקים העשויים לשמחה וכל דבר שמחה לא ישלח ולא ישלחו לו", וכתב הלבושי שרד (שם ס"ק ו) שאפילו שכתב הרמ"א (יור"ד סי' שצה, ס"ק ג) שיש לנהוג דיני אבילות גם ביארצייט, מכל מקום לענין משלוח מנות אין להחמיר. אבל במטה משה (סי' תתריח הובא במג"א שם) כתב שהמנהג שאין שולחים לאבל אפילו דבר שאינו עשוי לשמוח, וכן כתבו האליה רבה, וחיי אדם, וכן מוכח מהרמ"א והובא במשנ"ב (שם ס"ק יט) שאין לשלוח לאבל אפילו דבר שאין בו שמחה. אבל כתב הרמ"א (אור"ח ס' תרצו סעיף ו) "שאין שולחין לאבל כל י"ב חודש וכמו שהתבאר ביור"ד סימן שפה". וביאר הט"ז (שם ס"ק ג) שכוונתו שבמקום שנוהגים להקל בשאילת שלום לאחר שלושים אפילו ביום חול כמבואר ברמ"א (שם סעיף א) הוא הדין שמותר במשלוח מנות, אבל כתב שאין לסמוך ע"ז אם לא שהאבל עני. אבל המג"א (שם ס"ק יב) ביאר שכוונתו לרמ"א (יור"ד ס' שפה סעיף ג) שכתב שבמקום שנהגו להקל לשאול בשלום האבלים בשבת הוא הדין שיהיה מותר לשלוח להם מנות גם בתוך הי"ב חודש מכיוון שבפורים לא נוהג אבלות כמו בשבת, וכן כתב המשנ"ב (שם ס"ק כא) והוסיף בשם הדרך החיים "אבל לא בתוך שלושים", וכמו שכתב  הפמ"ג (שם א"א ס"ק יב) שאפילו למקילים לשאול בשלום בשבת זה רק לאחר שלושים. וכן כתב בגשר החיים (ח"א פכ"א ס"ז אות י) שרבים נוהגים להקל לשלוח מנות לאבל בתוך י"ב חודש על אביו ואימו, אבל לא בתוך שלושים אפ' בשאר קרובים. והוסיף המשנ"ב (שם) בשם הדרך החיים שגם שיש שנהגו להקל בתוך י"ב חודש  אבל לא ישלחו לו מיני שמחה. אבל בספר בית הלל (הובא בדברי סופרים פרק נד אות ו) כתב שגם שנהגו לשאול בשלום האבלים בשבת אין לשלוח מנות בפורים. וכן מרן הרב זצ"ל (למועדים ולימים פרק סד אות מ') פסק כבן איש חי (שנה ראשנה פרשת תצוה אות י"ח) שאין לשלוח לאבל כלל. וכתב המג"א (שם) שאם הוא [האבל] עני מותר לשלוח לו מעות דלא גרע מצדקה, וכן פסק המשנ"ב (שם) שלעני מותר לשלוח לו מעות אפילו תוך שבעה דלא גרע מצדקה, וכן כתב הכף החיים (ס"ק לה) בשם האליה רבה שמותר לשלוח לאבל אפ'  דבר מאכל בתורת צדקה  רק שלא יהיה דבר של שמחה וכן פסק מרן הרב זצ"ל (שם). אם שלחו לאבל כתב בשו"ת כתב סופר (אור"ח סי' קמא) שאם שלחו לאבל מותר לו לקבל, כיון שהשולח שאל בשלומו ואין בקבלת האבל תוספת של שאילת שלום, והנותן יצא ידי חובה, וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י, סי' קז, אות ג) והוסיף שהרי מבואר שמי ששאל בשלום האבל מותר לאבל לענות לו כמבואר בשו"ע (יור"ד סי' שפה, סעיף א). וכן כתב מרן הרב זצ"ל (למועדים ולימים פרק סד אות מ) שאם שלחו לו מותר לו לקבל מהם וטוב שאחד מבני הזוג שאינו אבל יקבל. וכן כתב בדברי סופרים (פרק נד, סעיף א) שמותר לו לקבל אפ' ששלח במזיד, אמנם אם שלחו לו דבר של שמחה אסור לו לקבלו, משום שבזה האיסור בקבלת הדבר המשמח ולא המשלוח, וכן משמע במשנ"ב (ס"ק כא) שגם שכתב שיש מתירים לשלוח בתוך י"ב חודש אסר לשלוח מיני שמחה.  לשלוח לאשתו ולבניו של האבל דעת הגרי"ש אלישיב (ספר פני ברוך פרק כט, הערה עא) שאע"פ שמה שקנתה אישה קנה בעלה מכל מקום מותר לשלוח לה, כיון שהאיסור לשלוח לו משלוח מנות הוא משום שאילת שלום אבל אין איסור לאבל לזכות במשלוח מנות וכן לשלוח משלוח מנות לבני ביתו של האבל, וכן דעת הגר"ח קניבסקי (תורת המועדים ס"ק יב, אות ב) שמותר לשלוח לבני ביתו אפ' שמכון לאבל כיון שאינו שואל בשלומו. וכן כתב מרן הרב זצ"ל (צרור החיים פסקה רלז, למועדים ולימים פרק סד אות מ) שמותר לשלוח לאשתו של האבל ולילדיו, ואם שלחו לו יכול לשלוח חזרה. ואין בזה איסור משום שליחת מנות שכתב הרמ"א (סי' תרצה, סעיף ד) "אשה תשלח לאשה ואיש לאיש אבל לא להיפך שלא יבוא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין אבל במתנות לאביונים אין לחוש". משום שדעת הגרש"ז אוירבך (הליכות ביתה סי' כד, הערה נה) שכששולחים משלוח מנות ממשפחה למשפחה אין לחוש לשלוח מאיש לאיש או מאשה לאשה, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (תורת המועדים סי' תרצו, ס"ק יב, אות ב). אמנם בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סי' תרצב) כתב שאין להערים ולשלוח לאשת האבל כשכוונתם לאבל, וכן הוא בכלל האיסור לאיש לשלוח מנות לאשה כמבואר ברמ"א. מסקנת הדברים • אין לשלוח משלוח מנות לאבל בפורים • לאשכנזים יש מקילים לאחר שלושים של אבלות לשלוח • בכל אופן אם שלחו לאבל מותר לקבל, ואם שולח מיני שמחה יש מי שמחמיר לקבלו, וטוב שאחד מבני הזוג שאינו אבל יקבל מהם.