שאלה
חברה לא בבעלות יהודית נתנו למישהו שירות, עבר הרבה זמן ושכחו
לשלוח חשבונית, האם זה גזל אם לא ישלם או שזה בגדר טעות עכו"ם?
תשובה
שאלה: חברה לא בבעלות יהודית נתנו למישהו שירות, עבר הרבה זמן
ושכחו לשלוח חשבונית, האם זה גזל אם לא ישלם או שזה בגדר טעות עכו"ם?
תשובה:
מקור דין הפקעת הלוואתו
הגמ' בב"ק דף קיג. מביאה סתירה בדעת ר"ע שלגבי אדם שבא לדין עם גוי
דעת רבי ישמעאל שתמיד מזכים את הישראל בין אם דיננו מזכים אותו בין אם דיניהם
מזכים אותו ואם בין כה וכה היהודי חייב אז באין עליו בעקיפין ולפי ר"ע לא
באים עליו בעקיפים בגלל חילול ה' וממילא משמע שלדעת ר"ע אין בעיה לגזול את
הגוי וכל הבעיה הוא רק בגלל חילול ה'.
מאידך הגמ' שואלת שר"ע אומר שאם אדם הוא עבד של גוי ר"ע אומר שאסור
למשכנו ולצאת והכוונה שב"ד לא יחייבו את הגוי להוציא את העבד [רש"י]
וכן לא לגלום עליו שתוס' מסבירים וז"ל "וכן פי' בערוך בערך גלם אע"ג
דטעות כנעני היה מותר אסר להטעותו במקום שהכנעני יודע שגוזל ועושה עצמו כלא
ידע" וממילא מבואר שגזל כנעני אסור.
והגמ' מתרצת לפי רבא שעבד עברי גופו קנוי וממילא זה אסור משא"כ בשתים
שבאו לדין זה רק הפקעת הלוואתו שמותרת וזה בעצם המקור לדין הפקעת הלוואתו.
נביא שני מקורות שדין זה מובא ברמ"א
המקור הראשון ברמ"א חו"מ סי' שמח' ס"ב לגבי להטעות את הגוי
במקח וכן להפקיע הלוואתו הרמ"א כותב להדיא שמותר.
והמקור השני בחו"מ סי' רפג' סעיף א' שהרמ"א פוסק שאם אדם מת וחייב
לגוי כסף ויורשי הגוי לא יודעים מזה הוא לא צריך להודיעם והטעם כותב הסמ"ע
שם בס"ק ו' בשם הלבוש שזה בגלל שזה הפקעת הלואותו וכן מבואר בגר"א שם
וכן מבואר בגר"ז הנ"ל שזה ההסבר ברמ"א שם (ובדעת הסמ"ע שם
עיין שו"ת תשורת ש"י סי' תקפו' ואכמ"ל) וממילא גם פה זה יהא
הפקעת הלואתו המותרת.
האם טעות של גוי במקח זה הפקעת הלואתו
ונביא בקצרה חלק מהמקורות בדין זה הגמ' ב"ק קיג: מספרת וז"ל הגמ'
"אמר שמואל טעותו מותרת כי הא דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא בד'
זוז ואבלע ליה חד זוזא" ורש"י מבאר שהגוי מכר לו מזרק של זהב והגוי
חשב שזה של נחושת וגם ששמואל הטעה את הגוי והביא לו שלש זוז במקום ארבע זוז.
דהיינו שיוצא לפי רש"י שמותר אפילו להטעות את הגוי בידים כגון ששמואל
שהטעה את הגוי והביא לו שלש זוז במקום ארבע.
היש"ש ב"ק פ"י סי' כ' מאריך לחלוק על רש"י ואוחז שאסור
להטעות את הגוי במקח אבל אם הגוי טעה מעצמו זה בסדר לקחת את הכסף ואת הסיפור
הנ"ל היש"ש מסביר שמה שכתוב ששמואל הבליע לו עוד זוז הכוונה שהוא הביא
לו במתנה עוד זוז בשביל שהגוי ישמח וילך במהרה [לכאורה כוונתו בגלל שהוא הביא לו
את הזהב בחזקת נחושת ממילא הוא רצה שהוא ילך במהרה ולא יתחרט] וכן מסביר שם
הנמו"י בשם הערוך את הגמ'.
ויש לנו שלשה שיטות לנמק מדוע אסור בכוונה להטעות את הגוי ונביא את דבריהם
בקצרה דעת היש"ש שיש בזה משום גזילה והוא מגדיר זאת בלשונו הזהב וז"ל
"ואף דהפקעת הלואה שרי היינו מה שאתה חייב לשלם לו או דרך מכס או דרך חוב
אבל מה שהוא בעת המקח דומה לגוזל כאלו אתה לוקח את שלו בעל כרחו והיינו אתה גוזל
זהב משלו".
עוד טעם כותב היש"ש שמא הגוי מנסה אותך לראות אם אתה באמת נאמן וכשתטעה
אותו יהיה חילול ה'.
עוד טעם מבואר במרדכי בשם ראבי"ה ב"ק פ"י אות קנח' שהאיסור הוא
משום גניבת דעת וכמבואר בגמ' בחולין צד. שאסור לגנוב אפילו דעת הגוי.
דעות הפוסקים בזה
דעות הפוסקים בזה הטור סי' שמח' פוסק כדעת רש"י שמותר להטעות את הגוי
והד"מ אות א' מביא את דעת המרדכי שאסור משום גניבת דעת וכך גם ברמ"א בס"ב
בסתם מביא את דעת הטור שמותר גם להטעות ובשם י"א את דעת המרדכי שאסור
והגר"א בס"ק יג' מאריך במחלוקת זו מי הראשונים לכאן ולכאן.
ובש"ך ס"ק ג' הביא את דעת היש"ש שזה משום גזילה וכן פוסק
הגר"ז הל' גניבה וגזילה אות ד' [ונראה שהוא הבין כך גם בדעת המרדכי שזה
גזילה גמורה דלא כהשער המשפט הנ"ל]
מקרה דידן לפי זה
העולה למעשה שבין לפי רש"י בין לפי היש"ש מכיון שפה זה טעות הגוי
בעצמו אין שום בעיה וזה מוגדר כהפקעת הלוואתו לשמור את הכסף ופה זה עוד יותר
סיבה שזה יהיה הפקעת הלוואתו כי מראש זה רק היה חוב ולכן נראה שכלל הוא לא חייב
לשלם במקרה דידן.
חילול ה'
ואחר"ז הגמ' מביאה עוד סיפור רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים חביתא דפרזלא
בד' זוזי ואבלע ליה חד זוזא אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא, ורש"י מביא שתי
הסברים או שרב כהנא הבליע לו זוז אחד והוא אמר לגוי שחזי דעלך קסמיכנא בשביל
להוציא עצמו מן החשד או שהגוי אמר לרב כהנא חזי דעלך סמיכנא.
ולפי ההסבר הראשון של רש"י בעצם רב כהנא הבליע זוז אחד פחות לגוי והוא
אמר לגוי חזי דעלך קסמיכנא שלא יהיה חילול ה' והיש"ש הנ"ל נאמן לשיטתו
שהגוי הוא זה שטעה ועדיין רב כהנא היה צריך לומר לו חזי דעלך קסמיכנא בשביל שלא
יהיה חילול ה'.
אמנם ברמ"א בסי' שמח' שהדין מובא שגוי שטעה זה בסדר ולא צריך להחזיר את
טעותו לא מובא תנאי זה שצריך לומר חזי דעלך קסמיכנא והגר"א ס"ק יג'
מסביר שהטעם שהרמ"א לא כתב זאת זה ע"פ המ"מ פי"א פי"א
ה"ד ה"ה מגזלה ואבדה כותב על דברי הרמ' שזה שצריך לומר חזי דעליך
קסמיכנא זה רק מידת חסידות מכיון שבסיפור של שמואל הוא לא אמר לו חזי דעליך
קסמיכנא רואים שזה רק מדת חסידות ולא מעיקר הדין ולכן הרמ"א לא הצריך
זאת.
אמנם בגר"ז הל' גניבה וגזילה אות ד' הוא כן מצריך לומר חזי דעליך קסמיכנא
וכן נראה מדברי הערוה"ש סי' שמח' סעיף ב' וא"כ נראה שגם פה יהיה כן
ראוי לומר חזי דעלך קסמיכנא לצאת את השיטות האלו.
אמנם נ"ל שפה לכו"ע הוא לא צריך לומר חזי דעלך קסמיכנא מכיון שפה
הוא יכול להשמט ולטעון שהוא לא זכר שהוא צריך לשלם וכמה והוא חיכה לקבלה
ולבנתיים הוא שכח ואינני חושב שזה טענה חריגה ושל רמאות אמנם יש לבדוק כל מקרה
לגופו ולהיות בטוח שמקרה זה הוא לא בעיה.
קידוש ה'
אבל יש לדעת שאם זה יגרום קידוש ה' שהוא ישלם אז יש לו מצווה לשלם והיש"ש
כך כותב על הדין הזה ולומד את זה מאבידה וכפי המבואר בחו"מ סי' רסו' לגבי
אבידת נכרי שאם אדם משיב אבידה בשביל לגרום קידוש ה' [ולא לפניות אחרות כי אחרת
יש למען ספות] הוא מקיים מצווה ואם יהיה בזה חילול ה' כמובן שזה חיוב גמור
כמבואר בגמ' ב"ק קיג: ולכן אם הם ידעו שזה מיהודי ויהא בזה קידוש ה' יש לו
מצווה להשיב את הכסף.
וכן מביא את הדברים הנ"ל בבאר הגולה כאן באות ה' והעתיק את סוף לשונו
"ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם
ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה וכמ"ש בספר חסידים
סימן תתרעד' ורבים אשר קדשו ה' והחזירו טעיות העכו"ם בדבר חשוב גדלו
והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם".
סיכום התשובה
הבאנו בהתחלת דרכנו את המקורות שהפקעת הלוואתו מותרת שלכאורה מקרה דידן זה
הפקעת הלוואתו ואח"כ הבאנו את המקורות מה קורה בטעות במקח והבאנו שבטעות
הגוי לכו"ע אין בעיה לקחת את הכסף ואח"כ הבאנו לגבי אם יש בזה חילול
ה' וכתבנו שפשוט שאם יש בזה חילול ה' הוא צריך להודיע לגוי אמנם כל מקרה הוא
לגופו והבאנו שאם יש בזה קידוש ה' זה מצווה שלא מפסידים ממנה להודיע לגוי.
תבנא לדינא:
אם יש חילול ה' ודאי חייבים להודיע להם ואם אין חילול ה' יש מצווה להחזיר להם
את הכסף ואם לא שייך גם קידוש ה' עדיף שלא ישלם להם.
בברכה המרכז ההלכתי העולמי שעי דרכי
הוראה לרבנים
בשעה טובה בימים אלו יוצאים לאור ספר של שו"ת דרכי הלכה בעברית וספר נוסף בספרדית , מתוך שו"ת שנשאלו במרכז העולמי למענה הלכתי.
רבני קהילות המעונינים בספר ללא תשלום ניתן להזמין
בדרכים הבאות:
מייל – as*@***av.org
ווצאפ – 0543198126
הספר מחולק חינם לקהילות ישראל בארץ ובעולם

חיפוש
שאל את הרב
לידיעה:
פרטי השואלים שנשלחים לאתר זה, הינם חסויים ודיסקרטיים, ואינם מעוברים לשום גורם.
חיפוש לפי חודשים ושנים
- ספטמבר 2026
- מרץ 2026
- דצמבר 2025
- נובמבר 2025
- אוקטובר 2025
- ספטמבר 2025
- אוגוסט 2025
- יולי 2025
- יוני 2025
- מאי 2025
- אפריל 2025
- מרץ 2025
- פברואר 2025
- ינואר 2025
- דצמבר 2024
- נובמבר 2024
- אוקטובר 2024
- ספטמבר 2024
- אוגוסט 2024
- יולי 2024
- יוני 2024
- מאי 2024
- אפריל 2024
- מרץ 2024
- פברואר 2024
- ינואר 2024
- דצמבר 2023
- נובמבר 2023
- אוקטובר 2023
- ספטמבר 2023
- אוגוסט 2023
- יולי 2023
- יוני 2023
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- יולי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- אוקטובר 2020
- ספטמבר 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- פברואר 2020
- דצמבר 2019
- נובמבר 2019
- אוקטובר 2019
- מאי 2019
- אפריל 2019
- מרץ 2019
- ינואר 2019
- יולי 2018
- יוני 2018
חיפוש לפי נושאים
2020
אבלות
אשה
בישול
בישולי גויים
בית כנסת
ברכה
ברכה אחרונה
ברכות
ברכת המזון
בשר וחלב
גוי
הכשרת כלים
הנחת תפילין
חול המועד
חנוכה
חתונה
טבילת כלים
יום טוב
מוקצה
מזוזה
מלאכות שבת
מנהג
נטילת ידים
נשים
סוכה
סכך
ספירת העומר
ספרדי
ספר תורה
פורים
פסח
צום
ציצית
קדיש
קטן
קריאת התורה
שבת
שחרית
שמחות
תחנון
תענית
תפילה
תפילין
תשעת הימים





