שאלה: אם נאמר בטעות קדיש תתקבל מיד אחרי תחנון, האם חוזרים לאומרו אחרי קדושה דסידרה? או שאז אומרים חצי קדיש? או ממשיכים בלי קדיש? תשובה: "קדיש" נוסח החלק הראשון של "הקדיש" מ"יתגדל" עד "ואמרו אמן" נתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה אחר שנתחלל שם ה' בחורבן בית המקדש, להתפלל שיתגדל ויתקדש שמו, (ערוך השולחן סימן נה). התרגום ירושלמי (בראשית מט א') מייחס את אמירת יהא שמיה וכולי' ליעקב אבינו, שאחר שחשש שמבניו יצא זרע פסול, ענו בניו שמע ישראל וכולי' ענה יעקב ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין. יתר הנוסחאות שנהגו העם לאמר בקדיש נוסף בחתימת התלמוד ועד ימי רבנן סבוראי והגאונים (ספר הקדיש עמ' כז). "קדיש תתקבל" קדיש תתקבל נאמר פעם אחת בלבד בכל תפילה, לאחר תפילת העמידה בגלל הבקשה לקבלת תפילות עם ישראל הכלולה בה. הוא נאמר גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון (אך הספרדים אומרים קדיש תענו ותעתרו). בתפילת מנחה ותפילת ערבית קדיש תתקבל צמוד לסוף תפילת שמונה עשרה, אולם בתפילת שחרית ובערבית של מוצאי שבת מצמידים לשמונה עשרה את הקדושה של ובא לציון והקדיש תתקבל נאמר רק אחרי "ובא לציון". (עיין ס' אשי ישראל פ' טו ופסקי תשובות סימן נו) אמירת הקדיש בליל פורים המשנה ברורה בסימן תרצג ס"ק א' מביא את דברי המגן אברהם שבליל פורים, בתפילת ערבית אחר שמונה עשרה יאמר קדיש שלם עם תתקבל, ואחר אמירת "ואתה קדוש" שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר קדיש שלם בלא תתקבל. ואמנם מביא המשנ"ב את דעת האליה רבה שסובר שאפשר לומר שוב "תתקבל" אחר אמירת "ואתה קדוש" "ויחזור תתקבל על תפילה דבסדר קדושה". (ראה באגרות משה (או"ח ח"ג סי' פא) דמעיקר הדין אפש"ל תתקבל על כל תפילה דרבים, ולכאו' זו סברת הא"ר.) בכף החיים מביא דעה שלישית – בנוסף לאלו ב' דעות, שיאמר חצי קדיש אחרי שמו"ע, ולאחר ואתה קדוש יאמר קדיש תתקבל. (עיי"ש שמביא שזו דעת האבודרהם, הכלבו, הלבוש והט"ז. בעצם בשחרית בפורים כך הוא הסדר לכו"ע – שאומרים חצי קדיש אחר שמו"ע וחזרת הש"ץ ולאחר קריאת המגילה וסדר קדושה, אומרים קדיש תתקבל – וכפי שכ' שם המשנ"ב, אלא שבלילה חששו להפסק בין קריאת המגילה לקדיש תתקבל, משא"כ בבוקר שנוהגים תמיד להפסיק בקריאת התורה ולכן אין קריאת המגילה נחשבת להפסק – כך מבואר בא"ר ס"ק ד'. אלא שאותם פוסקים שהביא הכה"ח סוברים שגם בלילה אין קריאת המגילה נחשבת להפסק.) המנהג למעשה לבני ספרד בכה"ח בהמשך דבריו מביא ג"כ ב' הדעות שהובאו במשנ"ב ומסיים וז"ל: "ואם כן כיון דאיכא פלוגתא בזה ואין זה אלא מצד מנהג, כל אחד יחזיק במנהגו ונהרא נהרא ופשטיה." בקיצור שו"ע סימן קמא סעיף ד' פוסק לומר תתקבל אחר שמו"ע, ולאחר "ואתה קדוש" לומר קדיש בלא תתקבל, ומגיה ע"ז מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל שמנהג הספרדים לומר חצי קדיש אחר שמ"ע, ואחר ואתה קדוש יאמר תתקבל. וכ"ה במאמר מרדכי למועדים וימים פ' סד סעיף ו'. המנהג למעשה לבני אשכנז בא"ר ס"ק ה' כ' דמנהג העולם לומר תתקבל אחר שמו"ע וגם אחר ואתה קדוש. וכ"כ בערוך השולחן (ס"ב), אכן למעשה כ' דיותר נכון לנהוג כהמג"א – שלא לומר תתקבל בקדיש שאחר ואתה קדוש, מכיון שעיקר התקנה לומר תתקבל הייתה על שמו"ע, ומכיון שאמרוהו, שוב אין לאומרו. וכ"כ בלוח ארץ ישראל (פורים), ובסידור יעב"ץ (דיני קריאת המגילה אות ו' ס"ק יח) ובסידור דרך החיים (דיני תפילת פורים אות א'). וכן עמא דבר. השלכה לנידון דידן מכל זה יש ללמוד לכאו' לנד"ד – ש"ץ שאמר בטעות קדיש תתקבל אחר שמו"ע בשחרית, שלדעת האליה רבה יכול שוב לומר תתקבל אחר ובא לציון  ד"יחזור תתקבל על תפילה דבסדר קדושה." ולדעות החולקות וסוברות שאין לומר פעמיים תתקבל בתפילה אחת – גם לא אחר קדושה דסידרה, א"כ גם בנד"ד אין לומר תתקבל אחר ובא לציון. ומכיון שהן מנהג בני ספרד והן מנהג בני אשכנז דלא כהא"ר, א"כ למעשה כך יש לנהוג – לומר אחר ובא לציון קדיש בלא תתקבל. ובאמת בס' אשי ישראל פוסק כך (כדלהלן). מסקנה העולה לדינא בס' אשי ישראל פרק כו סעיף ה': "ש"ץ שטעה ואחרי תחנון אמר קדיש תתקבל, יאמר בסיום ובא לציון קדיש שלם בלי תתקבל." בהערה יב (שם) מביא מקורות לדין זה מכמה פוסקים, ומתבאר שם דשורש הדברים תלוי במח' האחרונים בסי' תרצג בעניין אמירת קדיש תתקבל בליל פורים. ומכיון שלמעשה חזינן הן למנהג בני ספרד והן למנהג בני אשכנז (אף שיש חילוק ביניהם, כמבואר בגוף התשובה) שיש הקפדה שלא לומר פעמיים תתקבל אחר שמו"ע – אף לא כשיש ג"כ קדושה דסידרה, א"כ גם בנד"ד יש לנהוג כן ולומר קדיש שלם בלי תתקבל אחר ובא לציון. בברכה המרכז ההלכתי העולמי שעי דרכי הוראה לרבנים