חשש ריבית להשקיע ב –
Bonds Israel
שאלה
האם יש בעיה של ריבית להשקיע ב – "Bonds Israel
?"והאם קיים היתר עיסקה?
תשובה
שאלה:
האם יש בעיה של ריבית להשקיע ב – "Bonds Israel ?"והאם קיים היתר
עיסקה?
תשובה:
Bonds Israel – ה"בונדס"
הבּוֹנְדְּס: באנגלית (Bonds Israel of State (:הוא ארגון העוסק במכירת איגרות
חוב של מדינת
ישראל ליהודים בתפוצות. הבונדס הוקם בתש"י (1950 למניינם) ביוזמת ראשי
מדינת ישראל דאז
יחד עם כמה מראשי יהודי ארה"ב.
בראשית ימיה של המדינה היה לה קושי לגייס הלוואות ולמטרה זו הוקם הארגון –
לשכנע את יהודי
ארה"ב להלוות כספים למדינת ישראל באיגרות חוב.
(פרויקטים גדולים כגון המוביל הארצי מפעלי ים המלח ועוד הוקמו במהלך השנים
מכספים אלו.)
הארגון קיים גם בימינו, ובעצם הוא מוכר אגרות חוב של מדינת ישראל ליהודי
העולם. (ולדוגמא:
יהודי בניו יורק מלווה למדינת ישראל סכום כסף ומקבל 5% ריבית שנתית.).
לכאורה יש כאן בעיה של ריבית דהרי יהודי מלווה ליהודים בריבית!
היתר עיסקה
היתר עסקה הוא שטר ההופך הלוואה בריבית, מהלוואה בריבית האסורה לעסקה
של השקעה משותפת של המלווה והלווה שאין בה איסור ריבית ,ובכך מאפשר מתן הלוואה
תמורת
רווחים במסגרת ההלכה.
עפ"י בירור שערכנו (בבית ההוראה של הרב פנחס וינד שליט"א) לא קיים
היתר עיסקא לבונדס.
הסברות להיתר
מצינו בפוסקים כמה סברות על פיהם יש מקום לדון להקל בנד"ד:
.1 באגרות משה ח"ב סימן סב כותב ש"חברה בע"מ" (בערבון
מוגבל, היינו שנכסי בעלי החברה אינם
משועבדים לה, ואם החברה תפשוט רגל לא יעקלו את נכסי המנהלים) אין איסור להלוות
לה בריבית,
מכיון שנכסי המנהלים אינם משועבדים למלווה.
והנה סברא זו שכתבה האג"מ כבר כתובה בשו"ת מהרש"ג יו"ד
סי' ג' אלא דכ' שם דמ"מ יתכן דיש
איסור דרבנן בדבר. ואמנם תלמידו – ר' משה נתן למברגר – הביא תשובה מכת"י
(הודפסה בנעם כרך
שני תשי"ט) שם מסיק בפשיטות המהרש"ג להתיר.
לעומת זאת בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' א') מסיק לאסור בדבר. (ולדעתו
בכוונה לא הדפיס
המהרש"ג תשובת כת"י הנ"ל.)
במנחת שלמה ח"א סי' כח ענף ד' העלה ג"כ לאסור.
.2 הגרצ"פ פראנק בס' "הר צבי" יו"ד סי' קכו נוקט ג"כ
לאסור בחברות בע"מ, אלא שכ' שאין איסור
להלוות בריבית לגוף ששייך למדינת ישראל, (ודוגמא לזה לכ' – ה"בונדס")
משום שמנהלי החברה אין
להם שום בעלות על נכסי החברה – ששייכים למדינת ישראל, והם (המנהלים) פקידים
בעלמא.
ואומנם בס' "תורת ריבית" פ' יז הע' קח הביא שבס' "ישכיל
עבדי" סובר שגם בהלוואה למדינה יש
משום ריבית.
.3 למדינת ישראל יש היתר עיסקא כללי על כל מוסדותיה והגופים הפועלים בה.
ואכן בשו"ת "בית אב"י" סי' קיז דן בנוגע לבונדס, ומסקנת
דבריו להתיר מטעם הנ"ל.
אמנם בס' ברית יהודה פרק ח' הערה סח כ' שדעת רוב הפוסקים שהיתר עיסקה שעושה
המדינה
אינו מועיל משום שמדינה אינה גוף עיסקי שמטרתו נטו לשם עשיית רווחים, אלא מטרת
המדינה
לכלכל התושבים וכדו'.
ואמנם מסיים שם בהע' וז"ל: "ומכל מקום הרוצה לסמוך (היינו להלוות
בריבית למדינה) על כל
הטעמים יחד, (היינו בצירוף הסברות שהובאו לעיל) יכול להקל בזה".
בס' "וחי אחיך עמך" שאלה ק"ב דן בעניין הבונדס ומביא שם בסוף
דבריו את דברי ס' ברית יהודה
הנ"ל.
בס' "תורת ריבית" פ' יז סעיף לח וז"ל: "באג"ח
ממשלתיות הנושאות ריבית יש מקום להקל לקנותם
אף בלא היתר עיסקה, ומ"מ לכתחילה ראוי שיעשה ע"פ היתר עיסקה.
(יעויין שם בהע' נט שמצרף
סברות שהובאו לעיל, ומוסיף עוד סברא להקל – דעת המהר"ם שיק שדין
אג"ח הנושא ריבית של
הממשלה הרי הוא ככסף המתרבה שהממשלה החליטה עליו ומותר להלוותו, וא"כ
ה"ה כאן
שהממשלה החליטה, הרי זו אותה התחייבות שעומדת מאחורי כל הכסף של המדינה שהיא
ע"פ
החלטת הממשלה.)
ואומנם בהע' נט כ' דבל"ה באר"י יש לממשלה היתר עיסקה על כל
עסקיה.
מסקנה העולה לדינא:
· ה"בונדס" (Bonds Israel (הוא ארגון העוסק במכירת איגרות חוב של
מדינת
ישראל ליהודים בתפוצות. משמעות הדבר שיהודים מלווים כסף למדינת ישראל ומקבלים
על
כך ריבית.
· ע"פ הידוע לנו, לבונדס עצמו אין היתר עיסקה ומ"מ מסקנת הפוסקים
דיש למקל המשקיע
שם על מה שיסמוך, מכמה טעמים:
.1 כיון שאין נכסי הבעלים משועבדים למלווה.
.2 כיון שהמלווה היא מדינה, ממילא הנכסים אינם שייכים כלל לבעלי החברה.
.3 למדינת ישראל יש היתר עיסקה כללי.
· ההתרים הנ"ל אינם מוסכמים, אך הפוסקים צרפו אותם יחד וכ' דיש
למקל ע"מ שיסמוך.
