שאלה: מאכל עם רוטב ששפכו אותו מעל אורז או קוסקוס, האם מותר להניחו על פלטה בשבת? תשובה: בשאלה זו יש לדון: 1. בדין נתינה בתחילה בשבת על פלטה. מבואר בטוש"ע (או"ח סי' רנג, סעיף ב-ג, ובסי' שיח סעיף טו) שאסור להניח בשבת אפילו מאכל מבושל יבש על האש משום: א. מיחזי כמבשל. ב. שמא יחתה בגחלים. ומטעם זה כתב מרן הרב זצ"ל (מאמר מרדכי שבת, פרק נא, אות ב) שגם אין להניח בשבת מאכל מבושל ישירות על פלטה ואפילו על פלטה ירושלמית (שיש בה טס מתכת שמפריד בינו לבין סלילי החשמל) משום שיש בזה מיחזי כמבשל (כמבואר בשו"ע שם שיש מחזי כמבשל גם באש קטומה) והיות ובפלטה רגילה מבשלים וההבדל בין פלטה ירושלמית לפלטה רגילה אינו ניכר יש לאסור גם בפלטה ירושלמית. אבל ע"ג סיר שעומד על הפלטה, מבואר בשו"ע (סי' רנג סעיף ה, ושיח סעיף ז) שבזה אין מיחזי כמבשל ומותר לתת עליו מאכל יבש, וכן ע"ג צלחת הפוכה שנמצאת על הפלטה, מבואר בפרי מגדים והובא בביאור הלכה (סי' רנג ד"ה 'ויזהר שלא ישים') שגם בזה אין מיחזי כמבשל, וכן פסק מרן הרב זצ"ל (שם אות ד) וכתב שצריך שיהיה מרחק של אצבע בין הפלטה למאכל המתחמם. 2. בגדר מאכל לח או יבש וכל ההיתר הוא במאכל יבש אבל במאכל לח מבואר בשו"ע (סי' שיח סעיף ד ו-טו) שיש בו בישול אחר בישול ואין להניחו במקום שיכול לבוא לידי יד סולדת. ובגדר מאכל לח נחלקו בזה הראשונים; לדעת רבינו ירוחם (ני"ב ס"ט סוף ע"א) בשם רבינו יונה רק דבר שרובו רוטב נחשב לדבר לח ,אמנם בבית יוסף (ס' שיח) כתב בדעת רבינו ירוחם שכל שיש בו רוטב נחשב ללח. והפרי מגדים (משבצות זהב סי' רנג ס"ק יג) וכן כתב הכף החיים (סי' שיח, ס"ק סב) שהולכים אחרי רובו ואם רובו יבש נחשב כיבש, אבל בשו"ע הרב (סי' שיח סעיף יא) כתב שדבר יבש הוא רק שאין בו רוטב כלל, וכן כתב בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' עד), ולמעשה מרן הרב זצ"ל (מאמר מרדכי פרק נג, אות א) פסק שכל שרואים בו מים או משקה אחר נחשב לדבר לח. וא"כ במאכל עם רוטב יש לבדוק האם רואים שהרוטב נספג בתוך האורז נחשב כדבר יבש ויהיה מותר ליתנו ע"ג צלחת הפוכה ע"ג הפלטה, ואם לאו יהא אסור. מסקנת הדברים: לדעת מרן זצ"ל אם הרוטב נספג בתוך האורז או הקוסקוס ואינו ניכר מותר לחממו ע"ג צלחת הפוכה כשיש מרחק אצבע מהפלטה לצלחת ואם לאו אסור.