בכל יום מימי החנוכה קוראים את פסוקי הנשיא בפרשת נשא השייך לאותו יום. ביום ראשון של חנוכה קוראים 'ביום הראשון' וכן הלאה. אם טעה וקרא את היום הלא נכון, כגון שביום החמישי קרא את יום השישי, פוסק המ"ב (סי' תרפ"ד ס"ק ג') שעלתה להם הקריאה. ובכף החיים (שם אות ח') מביא עוד כמה פוסקים הסוברים כן, אלא שמביא מספר פני אהרון, וכן פוסק מרן הרב זצוק"ל (מאמר מרדכי חנוכה פרק י"ז אות ה') שאם לא החזירו את הספר התורה להיכל, יקראו את היום הנכון. (ויש להעיר, שבמקום אחד שם משמע שרק אם עדיין לא גללו את הספר יש לקראות שוב.) לכן בעל הקורא במקרה דידן, שטעה וקרא את היום הלא נכון, עשה נכון במה שהקפיד לקרוא גם את היום הנכון. אלא (שאם זה היה יום חנוכה שאינו ר"ח – עי' לקמן –) היה יכול להמתין לקרוא את היום הנכון עד העלייה הבאה, ולקרוא ללוי ולישראל את היום הנכון. אם בטעות קראו שלש עליות של חנוכה בר"ח טבת, מה יעשו איתא בגמ' מגילה (סוף כ"ט:) ש'הילכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר' ולכן, פוסק הגמ' שר"ח קודם לחנוכה, וקוראים שלש עליות בשל ר"ח ואח"כ עלייה אחד בשל חנוכה. ולומדים הראשונים המובאים בב"י (רוקח ושיבולי הלקט) מגמ' זו עוד, שאם כלל לא קראו בשל חנוכה, אלא קראו ארבע עליות של ר"ח, אין חיוב לקראות את הקריאה של חנוכה. וכן נפסק בשו"ע (סי' תרפ"ד סע' ג'). וכותב הרמ"א שאם טעה והתחיל בשל חנוכה ולא בשל ר"ח, וכמו במקרה דידן, אז יפסיק מלקרוא ויתחיל בשל ר"ח. וכותב ע"ז הט"ז (ס"ק ד') שאין דין זה דסמכא הוא, אלא גומר את העלייה של חנוכה ואח"כ קורא את של ר"ח. וכן מביא המ"ב (ס"ק י"ז) להלכה. אולם בביה"ל (ד"ה ואם טעה) מביא את דברי הא"ר שסובר שאם כבר קרא ג' פסוקים, יסיים, ויברך הכהן ברכה אחרי הקריאה, ויתחילו לקרוא ג' בשל ר"ח. אבל אם עדיין לא קראו ג' פסוקים, אז יפסיקו מיד ויקראו בר"ח, ויחזירו לקרות רביעי בשל חנוכה אח"כ. אולם מסקנת הבה"ל אינו כדעת הא"ר, אלא בכל עניין יסיים הכהן את עלייתו ויברך אחריו וימשיכו בשל ר"ח. וכן גם מסקנת הכה"ח (אות כ"ו). וא"כ, במקרה דידן, אף אם התחילו בשל חנוכה, אם שמו לב לטעותם בעלייה הראשונה, היה להם לקרוא רק עלייה אחד בשל חנוכה, ואח"כ מיד להתחיל בשל ר"ח, ולא לקראות שלש בשל חנוכה. ואם הבעל קורא שם לב שצריך לקראות של ר"ח קודם לחנוכה מיד בתחילת הקריאה, נראה שאפ"ה לפי פסק הכה"ח, שאם לא החזירו את הספר התורה יקראו את היום הנכון, יכול הבעל קורא לקרוא את שני הימים (היום הלא נכון והיום הנכון) אחרי שהתחיל לקראות, בשביל עליית כהן, ואז לגלול את ספר התורה, ולקרוא את של ר"ח. במקרה הנ"ל, אם אמרו קדיש אחרי השלש עליות של חנוכה, האם יאמרו קדיש שוב אחר עלייה הרביעית קדיש אחרי קריאת התורה חייב להיות אחרי סוף חיוב קריאת היום, וכיוון שכן, אם אמרו קדיש קודם שקראו את קריאת ר"ח שהוא מחיובי קריאת היום, לא עלה להם הקדיש, ויאמרו קדיש שוב. (א"ר תרס"ט ס"ק י"ט, כה"ח רפ"ב אות מ"ח. ועי' במ"ב סי' רפ"ב ס"ק ל"ד שאם קראו פרשת השבוע עם שישה קרואים במקום שבעה ואמרו קדיש, אין צריך לומר קדיש שוב. ומפרש האגר"מ (או"ח ח"א סי' ק"א) שזאת משום שכבר קראו את כל מה שהיה חייבים לקראת, אלא שלא השלימו את מניין הקרואים. וכן צריכים לחלק בדעת הכה"ח לכא', שלולא חילוק זה נראה כסותר את עצמו בסי' רפ"ב בין אות מ"ח לס"ו ע"ש. וכן בדעת הא"ר, לתאם את דבריו בסי' תרס"ט ס"ק י"ט, למה שהוא סותם כדעת הלבוש בסי' רפ"ב סע' ו', ע"ש. הוציאו שני ספרי תורה, האם חובה לקרות משניהם הבאנו לעי' את דברי הגמ' במגילה ש'אין משגיחים בר"ח כל עיקר' ולמדו הראשונים משם וכן פסק השו"ע שאם לא קראו כלל בחנוכה, אלא עשו ארבע עליות של ר"ח אין צורך לקרוא בחנוכה כלל. וכותב השו"ע שזה בתנאי שלא הוציאו שני ספרי תורה, אחד לחנוכה ואחד לר"ח. שאם הוציאו שתיים, מוסיפים עלייה וקוראים את ספר התורה השנייה לשל חנוכה. וזהו משום פגמו של ספר תורה, שהוציאו אותו, ואם לא ישתמשו בו, זה יפגום אותו, שיאמרו אנשים שהטעם שלא השתמשו בספר זו, הוא כנראה משום שהספר פסול. לכן יפה פסק להם השואל שיקראו דווקא מספר תורה השני, ולא יגללו את הספר הראשון לקראות ממנו. דיני קרה"ת בחנוכה ובר"ח טבת (שחל בחול) הנוגעים למקרה הזה: – בכל יום מימי החנוכה קוראים את פרשת הנשיא המקביל ליום של חנוכה. ואם טעה וקרא יום הלא נכון, אם לא החזיר את הספר תורה להיכל, יקראו את היום הנכון. ואם החזירו כבר, יצאו די חובתם. – בר"ח טבת (שהוא תמיד בחנוכה) קוראים שלש עליות בשל ר"ח ועלייה רביעית בשל חנוכה. – אם התחיל בשל חנוכה, יגמור את העלייה, יברך אחריו, יגלול את הספר ויתחיל בשל ר"ח. – קדיש אחרי קרה"ת הוא תמיד אחרי שקראו את מניין העליות שחייבים לאותו יום. ואם אמר קדיש קודם לכן, לא יצאו חובת קדיש. – אם הוציאו ספר תורה לקראות בו, יש לה פגם אם לא ישתמשו בו, לכן אף אם צריכים להוסיף עלייה על מניין הקרואים כדי לקרוא מהספר השני, יעשו כן כדי לקראות מספר זו