שאלה

מאכל יבש מבושל כל צרכה כשמניחים אותו בשבת על הפלטה ומגיע ליד סולדת, האם נחשב לצלי אחרי בישול ואסור?

תשובה

• בישול אחר בישול בדבר יבש מותר
• בישול אחר צלייה או אפייה אסור
• צלייה אחרי בישול אסור אם האוכל מקבל טעם של צלי ממש, ואם רק מחמם מאכל יבש ע"ג הפלטה, אף שמתייבש קצת, אין זה נחשב לצלי ומותר.

מקורות

שאלה:
מאכל יבש מבושל כל צרכה כשמניחים אותו בשבת על הפלטה ומגיע ליד סולדת, האם נחשב לצלי אחרי בישול ואסור?
תשובה:
בישול אחרי בישול, בישול אחרי אפייה, ואפייה אחרי בישול
איתא במשנה שבת קמה ע"א כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת. ומפרש בגמ' שזהו כגון תרנגולתא דר' אבא שהוא דבר גוש שהתבשל קודם השבת מותר לחזור ולבשלו בשבת. וכן פוסק השו"ע באו"ח סי' שי"ח סע' ד', שדבר יבש שנתבשל קודם השבת מותר לבשלו שוב בשבת, שאין בישול אחר בישול בדבר יבש.
ולעניין בישול אחר צלייה, מביאים הראשונים ראייה מצליית קרבן פסח שיש בישול אחר צלייה אף שאין בישול אחר בישול. שהנה, קרבן פסח צריך שיהא 'צלי אש', ואם אחר שצלה את קרבן הפסח בישל אותו, נחלקו התנאים אם על ידי הבישול בטל שם הצלייה שהיה עליו. ופוסקים כשיטת ר' יוסי שהבישול מבטל שם הצלי. ומזה לומד הרא"ם ועוד ראשונים שלבשל דבר שהוא אפוי או צלוי – דהיינו דבר שניתקן על ידי חום יבש, אסור. והטעם לזה הוא, שהבישול פועל עליו אף שכבר נצלה, כיון שעכשיו המאכל ניתקן בצורה אחרת ממה שהיה ניתקן קודם, שעד עכשיו היה האוכל צלוי ועכשיו האוכל מבושל, משא"כ בבישול אחר בישול, שלא נשתנה דבר מה על ידי הבישול השנייה, ולכן אין בו איסור. וכן נפסק בשו"ע (שם, סע' ה') לחוש לשיטות האלו ולאסור בישול אחר צלייה ואפייה.
וכותב המ"ב (שם ס"ק מ"א) שצלייה אחר בישול דינו שווה לבישול אחר אפייה. ולכן כותב ליזהר שלא להשים אוכל מבושל (יבש, ובאופן שאין חשש איסור חזרה) במקום שיבא אליו חום יבש ויחמם אותו, כיון שזה יהא מוגדר כצלייה אחר בישול שאסור.
לחשוש לצלייה אחר בישול בהנחת דבר מבושל על גבי פלטה
והנה דברי המ"ב לכאורה מפורשים לאסור הנחת דבר מבושל על פלטה בשבת, ולפשוט את שאלת השואל לחומרא.
אולם הבה"ל (שם ד"ה והוא) מדייק מהשו"ע בסע' ט"ו שמותר להשים דבר שנתבשל קרוב למדורה באופן שאין איסור חזרה, ואין השו"ע חושש לזה שהוא אפייה אחר בישול. וז"ל השו"ע דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש, שאין בו מרק, מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו ע"כ. ואומר הבה"ל שלפי מה שהביא במ"ב שאפייה אחר בישול אסור כמו בישול אחר אפייה היה לו להשו"ע לאסור בזה. והנה הבה"ל משייר את הקושיא ללא תירוץ. ומביא שהמאמר מרדכי כותב תירוץ ואומר הבה"ל שהוא תירוץ דחוק. מבואר לכאורה מהמ"ב והבה"ל, שאף שיש קושיא מהשו"ע, עדיין פוסק שלהשים דבר מבושל ליד אש אסור מדין צלייה אחר בישול.
אולם יש כמה אחרונים שמתרצים קושיית הבה"ל, ולדבריהם יצא הדין שמותר להשים דבר מבושל על פלטה.
החזו"א (או"ח סי' ל"ז אות יד) נוקט שאין דין צלייה אחר בישול כשהאוכל מתחמם וקצת מתייבש בלבד, ואין זה הצלייה האסור אחרי בישול. ומה שאסרו צלייה אחרי בישול זהו צלייה ממש על גבי גחלים וכדומה. וההבנה בזה הוא, כיון שכל האיסור הוא מחמת שנתחדש כאן משהוא על ידי הצלייה שלא היה באוכל לפני זה מחמת הבישול, לכן נחשב לצלייה בשבת אף שהיה כבר מבושל. וא"כ מובן שחימום עם חום יבש הוא דווקא חום יבש כזה שעושה צלייה ממש. ועל דרך זה הוא גם תירוצו של המאמר מרדכי המוזכר בבה"ל (ושכתב עליו הבה"ל שהוא דחוק), שאיירי כשהדבר המבושל הוא עדיין תוך הסיר שבו בושלה, שע"י זה מחשיבין את החימום הזה כהמשך בישול ולא כצלייה חדשה.
מרן הרב זצוק"ל בספרו מאמר מרדכי (שבת חלק ג' פרק נ"ג אות מ"ג) מכריע כדברי החזו"א שמותר להשים דבר מבושל ליד האש, ואין איסור של צלייה אחרי בישול, וזהו מהטעם שכתבנו, שאין הבשר מקבל טעם צלי ממש על ידי הנחה שכזו.
ליזהר מאיסור חזרה
יש להדגיש שאופן שבו מותר להשים שניצל על פלטה הוא רק כשקיימים כל כללי הלכות חזרה (ע' סי' רנג סע' ב'), או כששם את השניצל על גבי סיר העומד על הפלטה.
העולה לדינא:
• בישול אחר בישול בדבר יבש מותר
• בישול אחר צלייה או אפייה אסור
• צלייה אחרי בישול אסור אם האוכל מקבל טעם של צלי ממש, ואם רק מחמם מאכל יבש ע"ג הפלטה, אף שמתייבש קצת, אין זה נחשב לצלי ומותר.