שאלה

מנגל גחלים שהשתמשו בו לטרף, נשאר ממשות על הרשת, ניסו לנקות כמה שאפשר עם חומרים חזקים וכו' אבל נשאר קצת לכלוך. אם באים להכשיר ליבון חמור עם ברנר הבנתי שזה מספיק ושורף את כל הממשות. אם באים להכשיר ליבון חמור על ידי שמכסים את הכל בגחלים האם זה גם מספיק לשרוף את כל הממשות או לא?

תשובה

העולה להלכה שהרשת של המנגל יש להשים בתוך ערימת גחלים ולחכות קצת זמן עד שזה יהפוך להיות רותח לגמרי או לעשות עם ברנר [אם הוא לא חושש שזה יהרס בגלל זה] ולגבי המכסה יש להשים עם גחלים עד שישרף איזה שהוא חוט מלמעלה.

מקורות

שאלה:
בדבר השאלה מנגל גחלים שהשתמשו בו לטרף, נשאר ממשות על הרשת, ניסו לנקות כמה שאפשר עם חומרים חזקים וכו' אבל נשאר קצת לכלוך. אם באים להכשיר ליבון חמור עם ברנר הבנתי שזה מספיק ושורף את כל הממשות. אם באים להכשיר ליבון חמור על ידי שמכסים את הכל בגחלים האם זה גם מספיק לשרוף את כל הממשות או לא?
ולגבי הכשרת המכסה, האם מספיק לסגור אותו עם הגחלים בפנים – יש לציין שהאוכל לא נוגע בזה וכבולעו כך פולטו?
תשובה:
א. אקדים לשאלה זו כמה הקדמות נחוצות מכיון שמדובר פה על אדם שרוצה לעשות ליבון חמור יש לדעת האם צריך בכלל לנקות או לא: הטור ביו"ד סי' קכא' מביא מחלוקת בינו לבין הרשב"א בזה שהרשב"א אוחז שצריך קודם לשוף כלים אשר עושים בהם ליבון והטור אומר שמסתבר שלא צריך בגלל שלא צריך כי האש יעביר הכל והב"י כותב על דברי הטור שדברי טעם הם.

הטור באו"ח סי' תנא' ס"ג כותב שלפני שמגעילים סכין צריך לשופם לפני כן ואם יש בהם גומות שא"א לשופם אז צריך ללבן את זה וזה לשיטתו כפי שהוא כתב ביו"ד והב"ח באות ז' מקשה מדוע פה הוא לא מביא את דברי הרשב"א שחולק והב"ח מתרץ שגם הרשב"א אמר את הדברים רק לכתחילה אבל גם הרשב"א מודה שאם א"א להעביר את החלודה זה בסדר בגלל שהכל נשרף באש.
והשו"ע באו"ח סי' תנא' ס"ג ע"פ זה פוסק כמו שכתוב בטור שמועיל ליבון וכמו שכותב הט"ז ס"ק ז' שזה מבוסס על מה שכתוב ביו"ד סי' קכא'.
ומאידך הפר"ח כותב על דברי השו"ע אלו שלכתחילה כן ישוף את זה קודם כדברי הרשב"א [ואינני יודע האם הפר"ח חולק על דברי הב"ח ואוחז שזה לא טוב אפילו בדיעבד לפי הרשב"א או שהוא מודה לב"ח שגם הרשב"א רק דיבר לכתחילה.]

והמ"ב שם ס"ק כד' פוסק שכלל אין ענין להחמיר להעביר את החלודה ומאידך הכה"ח ס"ק נב' כן מחמיר לכתחילה לשוף את זה כדעת הפר"ח.
ולפי כל הנ"ל במקרה הזה שהוא עושה ליבון חמור מעיקר הדין לא צריך לשוף ורק בתור חומרא נחמיר לשוף אבל פה שהוא עשה כל שביכלתו אם חומרים מנקים בודאי שזה מספיק ולא צריך לעשות יותר .

ב. ליבון חמור הגדר הוא כפי שמבואר באו"ח סי' תנא' ס"ד בטושו"ע עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם והקושי בזה הוא שאנחנו בימינו אין לנו שום דבר שניצוצות נתזים ממנו והגאון רבי אהרן פפויפר בתשובותיו אור אהרן סי' כז' כתב שהוא דיבר אם מומחים והוא אומר שבשביל שכלי יוכל להוציא ניצוצות זה צריך להגיע לאלף מעלות צלזיוס והוא כותב שזה בלתי אפשרי להגיע לזה רק במפעלים ואחר"ז הוא כותב שהמומחה הסביר לו שבגלל שהמתכת היום דחוסה מאד מה שלא היה בימיהם אז אין שום דבר בלוע בפנים משא"כ פעם שהיה אויר בכלים והבליעות היו נשרפות זה היה מוציא החוצה ניצוצות של דברים שרופים והוא אומר שזה בערך בין 350 -400 מעלות בשביל להגיע לחום הזה וכך הוא מביא מספר הגעלת כלים עמ' תמה' בשם הגר"מ פיינשטיין שהסתפק או בין 371 מעלות להבנה ראשונה, או שיש לו הסבר אחר איך לבדוק ניצוצות ניתזין – וזה מתי שמה שבעין לא רק נשרף כליל אלא שמרוב החום זה ניתז ומתקלף והוא אומר שהדרך שאנחנו בודקים את זה זה מתי שהמתכת משנה את ציבעה וזה הוא אומר שזה באזור 450 – 480 מעלות וזה חום גבוה מאד.

ועפ"ז הפוסקים כתבו שברנר שמגיע לחום זה יש לו דין של ליבון חמור וזה מועיל כך מובא בגליון שערי הוראה חלק כג' עמ' נה' [שהרב עמרם פריד כתב מאמר זה] וכן בספר עריכת שלחן סי' תנא' אות יז' וזה הכל מבוסס על ההנחה הנ"ל שזה מגיע לחום הזה וכן בנטעי גבריאל פסח ח"א סי' עה' אות א' [רק העיר שאם יש איזה שהוא חשש שהברנר יהרוס את הרשת של המנגל ודאי שא"א לעשות זאת ע"י ברנר כפי שמבואר בסי' תנא' ס"א שכל דבר שיש חשש שהוא יהרוס את הכלי לא מועיל לו הכשר כזה]

ג. והנה עכשיו נדון במה שכבודו שאל לכסות בגחלים והנה זה שגחלים נקראים ליבון חמור זה מבואר באופן מפורש בשו"ע סי' תסא' ס"א שבהכשר תנור הוא אומר שצריך שיהא נצוצות נתזים מזה והוא אומר לעשות את זה ע"י גחלים.
וכן מבואר במ"ב באופן מפורש בסי' תנא' ס"ק עו' שהוא כותב שאם הוא מרבה בגחלים על הטלאי עד שיהיו נצוצות נתזין מזה זה ליבון חמור.
וכך בפוסקי זמנינו בנטעי גבריאל הנ"ל כך מפורש בספר הכשרות למעשה הע' קפט' בתוך הספר ובעוד הרבה ספרים שלא נאריך אבל הדברים פשוטים.

אבל הקושי שיש בדבר זה שמכיון שהפוסקים מתנים באופן מפורש שזה יגיע לחום שהניצוצות ניתזים ומכיון שבימינו הניצוצות לא ניתזים אז מאד קשה לדעת מתי זה מגיע לחום הזה ולכן צריך להשאיר את הרשת בתוך גחלים לוחשות להרבה זמן שאפשר להעריך שזה הגיע לחום הגבוה הזה [כמדומני שבערך רבע שעה ודאי ובודאי שזה מספיק] ובאמת זה מאד קשה בימינו בגלל הבעיה הטכנית הזאת.

ד. ובדבר שאלתו לגבי המכסה הנה הבנת כבודו שכבולעו כך פולטו זה כלל שכל דבר נמדד לפי מה שהוא לענין ליבון והרי כבודו מציע לעשות ליבון ולא הגעלה שהרי כיסוי זה צריך רק הגעלה וכפי המבואר בשו"ע תנא' סעיף יד' שדבר שבולע רק על ידי זיעה צריך רק הגעלה. [להדגיש שרק במקרה שכבודו הציע שהאוכל לא נוגע במכסה אם זה היה נוגע במכסה הדין היה שונה ויש לעשות שאלת רב איך לעשות ע"ז ליבון חמור]

הפמ"ג בסי' תנא' א"א ס"ק ל' וכן באגר"מ יו"ד ח"א סי' סא' ובמקראי קדש פסח ח"א סי' פ' כולם נקטו שבליבון לא אומרים כבולעו כך פולטו וטעמם שכל הדין של כבולעו כך פולטו זה רק בהגעלה ששם הטעם שזה מתיר זה בגלל שזה מפליט את האיסור אבל בליבון הטעם שזה מתיר זה בגלל שזה שורף את האיסור ולכן בזה לא אומרים כבולעו כך פולטו.
אמנם כנגדם עומדים המנח"י ח"ג סי' סו' וח"ט סי' עח' וגם בספר הגעלת כלים עמ' תמד' ועיין עוד בנטעי גבריאל פסח ח"א סי' עה' הע' ג' שמביא שעוד גדולים הקילו בזה.

ולמעשה הפוסקים החמירו בזה גם בנטעי גבריאל הנ"ל וגם בעוד פוסקים ולכן לא יועיל פה כבולעו כך פולטו.

ה. והנה מה שכבודו יכול לעשות זה ליבון קל וכפי הכלל המבואר ברמ"א תנא' ס"ד שכל דבר שצריך הגעלה מועיל לו ליבון קל וכן פסק מו"ר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בספר מאמ"ר למועדים ולימים פ"ה ה"כ.

ולכן מה שכבודו יכול לעשות זה להשים ערימת גחלים ולהשים איזה שהוא חוט או משהו כזה מעל המכסה ומתי שזה מתחיל להשרף הוא ידע שזה ליבון קל ואז זה מותר וכפי המבואר ברמ"א בסי' תנא' ס"ד שקש נשרף מבחוץ זה ליבון קל.

ו. העולה להלכה שהרשת של המנגל יש להשים בתוך ערימת גחלים ולחכות קצת זמן עד שזה יהפוך להיות רותח לגמרי או לעשות עם ברנר [אם הוא לא חושש שזה יהרס בגלל זה] ולגבי המכסה יש להשים עם גחלים עד שישרף איזה שהוא חוט מלמעלה.
בברכה המרכז ההלכתי העולמי שעי דרכי הוראה לרבנים