שאלה

מי שיש לו כלוב ובו תוכי הנתון בשמש, האם מותר לטלטלו משום צער בע"ח?

תשובה

בעל חיים הוא מוקצה מחמת גופו, ואף אם הוא בעל חיים הנועד לנוי ושעשוע. (מסקנת הפוסקים – בן
איש חי ועוד כדעת הרא"ש, ודלא כדעת מהר"ח אור זרוע) וממילא באופן שנתון בכלוב הרי שהכלוב
הוא בסיס לאיסור ודינו כדין התוכי. (ואומנם יש פוסקים המקילים בזה – יעויין בגוף התשובה.)
ולכן לכתחילה יש למקם את הכלוב בערב שבת במקום שלא יצטרך לטלטלו, ואומנם באופן שלא עשה
כן, והתוכי נמצא בשמש – אף דנקטינן דאין מתירין איסור מוקצה אף במקום צער בעלי חיים, (כך נוקט
מו"ר הרב אליהו זצ"ל במאמר מרדכי, ועוד פוסקים כמפורט בגוף התשובה.) מ"מ בנד"ד דאיירי
בבע"ח הנועד לנוי ושעשוע, הרי שנצרף דעות המקילות מוקצה במקום צער בע"ח בצירוף דעת
מהר"ח אור זרוע הסובר שבע"ח הנועד לנוי ושעשוע אינו מוקצה ויהא מותר לטלטל הכלוב למקום
מוצל. (כך מובא להיתר בשש"כ. ועוד יש לצרף להיתר הדעות הסוברות דכלוב ובו תוכי שרגילין
לטלטלו אינו מוקצה.)

מקורות

טלטול בעלי חיים בשבת
השולחן ערוך או"ח שח סעיף לט פוסק עפ"י הברייתא בשבת קכ"ח שאסור לטלטל בהמה חיה ועוף
בשבת, ומבאר המשנ"ב במקום וז"ל: "דהם בכלל מוקצה כעצים ואבנים (היינו מוקצה מחמת גופו)
דהא לא חזו".
טלטול במקום שיש צער בע"ח
השו"ע שם בסעיף מ' ממשיך: "כל בהמה חיה ועוף מדדים אותם בחצר.. אם צריכין הבעלי חיים לכך"
מחשש שמא יטלטלם ד"א, ועוד מתבאר שם בשו"ע חילוק בתרנגולת, עי"ש. והיינו שהותר טלטול בעלי חיים במקצת במקום צער בע"ח, (משנ"ב ס"ק קנא) וכ"ז בחצר ולא ברה"ר
טלטול בע"ח במקום שיש להם צער גדול
השו"ע בסימן שה סעיף יט פוסק: "בהמה שנפלה לאמת המים אם המים עמוקים ומפני כך אינו יכול
לפרנסם במקומם, מביא כרים וכסתות ונותן תחתיה, משום צער בע"ח אע"פ שמבטל כלי מהיכנו".
המשנ"ב במקום בס"ק ע' כותב וז"ל: "אבל אסור להעלותה בידיים, דכל בעלי חיים הם מוקצים, ואף
על גב דאיכא צער בעלי חיים אסור, דאין לנו לדמות גזרות חכמים זה לזה. (מגן אברהם ותוספת
שבת שכן מוכח מהרמב"ם) ועיין באליה רבה שהביא דיש פוסקים שמקילים אף להעלותה בידיים אם
אי אפשר על ידי כרים וכסתות…"
יש לעיין דהרי הובא לעיל שהשו"ע בסימן שח סעיף מ' עפ"י הסוגיא בשבת קכ"ח פוסק בפשטות
שהותר רק טלטול במקצת במקום צער בע"ח, ובמה נחלקו האחרונים!?
שיש צער מרובה. ואמנם בתהילה לדוד (סימן שח אות מג) ביאר דהשו"ע איירי בצער מועט, והאחרונים נחלקו באופן
ולמעשה מסתימות המשנ"ב נראה שמצדד יותר כהמחמירין, וכן דעת הגר"ז (סימן שה סעיף כו)
כהמחמירים (וביאר שם דאף שצער בע"ח דאורייתא ומוקצה דרבנן, מ"מ כידוע יש כוח ביד חכמים
לעקור דבר מהתורה בשב ואל תעשה.)
וכן דעת מו"ר הרב אליהו זצ"ל שאין להתיר מוקצה במקום צער בע"ח (מאמר מרדכי ח"ג פרק סה
סעיפים לד,לה).
חיות מחמד
מהר"ח אור זרוע בסוף סימן פא כתב להתיר טלטול עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו, דכיון שבנ"א
נהנים מהם בקולם, אינם מוקצה. ובסימן פב בסופו כתב ששלח שאלה זו לרא"ש והשיבו לאיסור, דאין
תורת כלי על בעלי חיים, ויש לאסור בבעלי חיים יותר מאבנים היות ואין משתמשים בבעלי חיים, ולא
פלוג רבנן בבע"ח. (המקורות בספר הליכות שבת סימן שח הערה תש"ה, וכותב שם דיתכן שהאור
זרוע חזר בו לאחר שהשיבו הרא"ש לאיסור.)
ולמעשה, הכף החיים (אות רלה) פוסק לאיסור, וכן רואים לכאורה מלשון הבא"ח (ש"ש פרשת ויגש
סעיף ז') שכותב, "ולכן אפילו עוף שראוי לצחק בו התינוק כשבוכה, אסור לטלטלו".
הגדרת כלוב ובתוכו "תוכי"
בפשטות נראה דכלוב ובתוכו תוכי, מכיון שהכלוב נועד ומשמש לצורך המוקצה – היינו התוכי, ממילא
יש לו דין "בסיס לדבר האיסור" ודין הכלוב כדין התוכי. (וזה עפ"י המבואר בשו"ע סימן שט סעיף ד'.)
אלא שבשש"כ פרק כז הערה קא מביא דקצות השולחן מחדש דאקווריום ובו דגים אינו מוקצה והוי
ככלי שמלאכתו להיתר מכיון שעשוי לקשט את הבית, ועי"ש שהאריך בעניין זה, ונראה שם דגם
הגרש"ז אוירבך סבירא ליה כן, ומוסיף לבאר דאולי איירי באופן שרגילים לטלטל את האקווריום (וה"ה
בכלוב עם תוכי כמבואר שם) דס"ס כיון דהדבר בכללותו נועד לנוי הרי שלא גרע מפרחי נוי.
אומנם באגרות משה ח"ד סימן טז חולק ע"ז.
ומ"מ מביא בשש"כ (שם סעיף לא) דבאופן שהכלוב נתון בשמש ויש צער בע"ח, הרי שניתן לצרף
דעת האליה רבה, שהתירו מוקצה במקום צער בע"ח, ודעת מהר"ח אור זרוע, שבע"ח העשוי לנוי
ולמשחק אינו מוקצה ויהא ניתן לטלטל את הכלוב.
מסקנה העולה לדינא:
בעל חיים הוא מוקצה מחמת גופו, ואף אם הוא בעל חיים הנועד לנוי ושעשוע. (מסקנת הפוסקים – בן
איש חי ועוד כדעת הרא"ש, ודלא כדעת מהר"ח אור זרוע) וממילא באופן שנתון בכלוב הרי שהכלוב
הוא בסיס לאיסור ודינו כדין התוכי. (ואומנם יש פוסקים המקילים בזה – יעויין בגוף התשובה.)
ולכן לכתחילה יש למקם את הכלוב בערב שבת במקום שלא יצטרך לטלטלו, ואומנם באופן שלא עשה
כן, והתוכי נמצא בשמש – אף דנקטינן דאין מתירין איסור מוקצה אף במקום צער בעלי חיים, (כך נוקט
מו"ר הרב אליהו זצ"ל במאמר מרדכי, ועוד פוסקים כמפורט בגוף התשובה.) מ"מ בנד"ד דאיירי
בבע"ח הנועד לנוי ושעשוע, הרי שנצרף דעות המקילות מוקצה במקום צער בע"ח בצירוף דעת
מהר"ח אור זרוע הסובר שבע"ח הנועד לנוי ושעשוע אינו מוקצה ויהא מותר לטלטל הכלוב למקום
מוצל. (כך מובא להיתר בשש"כ. ועוד יש לצרף להיתר הדעות הסוברות דכלוב ובו תוכי שרגילין
לטלטלו אינו מוקצה.)