שאלה

מה דין השכרת בית לגוי בא"י ?

תשובה

אסור להשכיר בית לערבי נוצרי אם יכניס לשם ע"ז (שתי וערב), אך לערבי מוסלמי שאינו עובד ע"ז מותר להשכיר באופני ההיתר של "קנה מיד עמיתך" ובתנאי שמקבל על עצמו לשלם כל אונס שיבא מחמתו, ואין התנגדות של השכנים לחינוך הילדים וכו'.
כתב החזו"א (שביעית ס' כד) שהאיסור "לא תחנם" אינו משום קדושת א"י אלא הוא מענין ישוב א"י שתהיה מיושבת בישראל וזה גם בגלותנו. שנזכה לגאולה שלמה בקרוב.

מקורות

השכרת בית לגוי בא"י
שאלה:
האם מותר להשכיר דירה לערבים מוסלמים בא"י והאם לערבים נוצריים זה יותר חמור?
תשובה:
בשאלה זו יש לדון בג' דברים:
א. בדין "לא תחנם" – לא לתת להם חניה בקרקע. ב. בדין או קנה מיד עמיתך. ג. לקבל עליו בנידוי כל אונס שיבוא מחמת הגוי.
א. בדין "לא תחנם" – לא לתת להם חניה בקרקע.
מבואר במשנה בע"ז (דף כא) וכן פסק השו"ע (יורה דעה סימן קנא, סעיף ח) "אין מוכרים להם בתים ושדות בא"י אבל משכירים להם בתים ולא שדות ובסוריה מוכרים בתים ומשכירים שדות ובחוץ לארץ מוכרים אלו ואלו" ובסעיף ט מבואר שגם במקום שהתירו למכור או להשכיר לא ישכיר לג' עובד כוכבים ביחד בשכונת היהודים, ובסעיף י שם מבואר שגם במקום שהתירו להשכיר לא התירו אלא לאוצר וכיוצ"ב אך לא לדירה מפני שמכניס לתוכו אלילים בקבע, וכתב שם הרמ"א "והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה מכיוון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם", ובש"ך שם (ס"ק יז) כתב שזה היה רק בזמן שלא היו מכניסים עבודת אלילים, אבל במקום שנהגו להכניס ע"ז יהיה אסור, אבל כתב שם סברא אחרת למנהג שנהגו להתיר משום שבדיני הגויים שכירות ליומא נחשב כמכר ולכן מותר להשכיר לו שזה נחשב כמכירה, ועוד טעם משום שאנו נותנים מס מהקרקעות שלנו לעכו"ם ובזה אינו נחשב כבית ישראל.
לפ"ז זה יוצא שאין למכור לגוי בית בא"י אבל להשכיר להם בתים יהיה מותר רק אם הוא לא מכניס לשם ע"ז (שכן בזמנינו אין את כל הטעמים שכתבו האחרונים להתיר שכירות לגויים) וכן לא לג' גוים יחד.
ב. בדין או קנה מיד עמיתך
מבואר בתורת כהנים (פרשת בהר) "ומנין כשהוא קנה לא תהיה קנה אלא מיד עמיתך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך", מבואר בתורת כהנים שיש להעדיף לקנות או למכור ליהודי ולא לגוי וכן פסקו להלכה בשו"ת הרמ"א (סימן י) הובא גם בפתחי תשובה (סימן קנ"ו ס"ק ו), וכן פסקו להלכה החפץ חיים (אהבת חסד פרק א' סעיף ו), ובשער הציון (סימן תרמ"ח ס"ק ע"ו).
ובפשטות משמע שחייבו מהתורה וכן משמע בתשב"ץ (חלק ג סימן קנ"א) שחייבו מדאורייתא, אבל בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ב, סימן תשכ"ד) הוכיח שזה רק מצד מדה טובה ואין חיוב מדינא.
ונחלקו האחרונים האם כשהגוי מוכר או קונה ביותר האם יש מצוה להעדיף את היהודי,
בספר שערים המצוינים בהלכה (חלק א סימן ס"ב בקונטרס האחרון אות א) למד בשו"ת הרמ"א שגם בכזה מצב מצוה להעדיף את היהודי, אמנם בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א, סימן תת"ה) הוכיח שאם מוכר יותר בזול, אפשר לקנות מהגוי, ובספר אהבת חסד (פרק א, סעיף ו) סובר שרק כשיש לו הפסד מועט יש להעדיף את היהודי, אבל כשיש הפסד מרובה אפשר לקנות מהגוי, ובשיעור הפסד מרובה כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן קכ"ט) שכשהוא יותר משתות (שישית) מהקרן נחשב להפסד מרובה.
ואם היהודי דורש מחיר יותר גבוה או נמוך מהמחיר הרגיל בשוק אין מצוה להקדימו לגוי שמוכר או קונה במחיר הרגיל, כמבואר בספר אהבת חסד שם (בנתיב החסד י"ב), וכן אם הסחורה של הגוי באיכות יותר טובה, או שמקבל אצל הגוי תנאים יותר טובים, כתב בשו"ת תשובות והנהגות (שם) שיכול לקנות אצל הגוי, (עיין בספר פסקי המשפט (סימן קנ"ו סעיף מ"ד) שסיכם את כל השיטות בהרחבה בענין זה).
וכתבו בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד' סימן שח) ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ג' סימן קכ"ט) שבכלל מצוה זו גם להעדיף יהודי שומר תורה ומצווה על פני מחלל שבת שלא נכלל ב"עמיתך".
וכתב האהבת חסד (פ"ו סעיף יד) שדין זה שייך גם בשכירות ולא רק בקנייה או מכירה.
(ויש לציין שבשכירות ליהודי מחלל שבת למשנה ברורה סימן רמ"ג ס"ק ב יש איסור של לפני עיוור לא תיתן מכשול מפני שעושה מלאכות בשבת בביתו, אבל עיין בפסקי תשובות סימן רמ"ג ס"ק ז שהביא פוסקים שהקלו בדיעבד שאין בזה משום לפני עיור).
ג. לקבל עליו כל אונס שיבא מחמת הגוי.
מבואר בגמ' בבא מציעא (דף ק"ח) וכן פסק השו"ע (חושן משפט סימן קע"ה סעיף מ), המוכר לעכו"ם או שוכר לו [בשכונת יהודים] משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא מעכו"ם, עד שינהג העכו"ם עם בין המיצר שלו בדיני ישראל בכל ואם אנסו בדבר שלא כדין ישראל משלם המוכר, (וכותב הרמ"א שם ודווקא ששמתהו תחילה, אבל אם לא שמתהו ואירע לו אונס יש אומרים דפטור מלשלם).
ומבואר שהשכנים יכולים למחות שלא ישכיר עד שיקבל על עצמו לסלק הנזקים שעושה הגוי [ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג ס' לט לענין השכרת ליהודי מחלל שבת בשכונת שומרי תורה ומצוות שהשכנים יכולים להתנגד משום חינוך הילדים וזה שייך גם בגוי].
מסקנת הדברים:
אסור להשכיר בית לערבי נוצרי אם יכניס לשם ע"ז (שתי וערב), אך לערבי מוסלמי שאינו עובד ע"ז מותר להשכיר באופני ההיתר של "קנה מיד עמיתך" ובתנאי שמקבל על עצמו לשלם כל אונס שיבא מחמתו, ואין התנגדות של השכנים לחינוך הילדים וכו'.
כתב החזו"א (שביעית ס' כד) שהאיסור "לא תחנם" אינו משום קדושת א"י אלא הוא מענין ישוב א"י שתהיה מיושבת בישראל וזה גם בגלותנו. שנזכה לגאולה שלמה בקרוב.