שאלה

אם דרוזי נחשב עובד ע"ז או לא?

תשובה

ראה בגוף התשובה.

מקורות

שאלה: האם דרוזי נחשב עובד ע"ז או לא?
תשובה: שאלה זו קשה מאד לברר את המציאות עליה מכיון שהדרוזים מסתירים את אמונתם ולכן קשה מאד לברר את המציאות האמיתית כלפי הדרוזים ולכן נצטט בעיקר מה שכתבו הפוסקים על הדרוזים אשר לחלק מהפוסקים היה פשוט שדינם כעובדי ע"ז ולחלקם זה לא היה פשוט.
ראשית נתחיל ממה שמובא בקובץ הקונטרסים מרי"ח ניחוח ח"ד במכתבים עמוד פו' [מחברו הרב רן אבוחצירא] שהוא דן בדבר זה וכפי שהוא כותב בסוף אחר שהביא את הפוסקים שדנו בזה שמאד קשה לברר את המציאות ולכן הוא לא קובע מסמרות בדין זה.
בשו"ת דברי דוד [טהרני] ח"א יו"ד סי' יד' אות א' הדברי דוד דן שם האם מגע יין נסך של דרוזי אוסר את היין גם בהנאה או רק בשתייה והוא מאריך שם שבמוסלמי שלא עובד ע"ז זה לא נאסר בהנאה והוא דן מה הדין לגבי דרוזים והוא כותב וז"ל "ראשית נבאר שדין מגעו של הדרוזי ביין כדין מגעו של הישמעאלי כיון שאף הם מאמינים באל אחד ואין הם עובדים עבודת אלילים ונביאם הוא יתרו חותן משה ומשתטחים על קברו בכפר קרני חיטים בגליל כידוע" הנה רואים שהיה פשוט לו המציאות שהם לא עובדי ע"ז.
וכן בספר סמכוני באשישות יו"ד סי' קנא' סי"ב פשוט לו שאינם עובדי ע"ז שהוא דן שם לגבי לעשות השכבה לחייל דרוזי שנפטר והוא מסיק לא לעשות לו.
ומאידך בשו"ת דבר משה ח"א סי' לח' על ביהכ"נ בצפת שרצה לעשות צורות על הארון קודש שלו והוא כותב וז"ל "ויש עוד ריעותא בנדון דידן כיון שנמצא באה"ק והסביבות אומה הנקראת דראס [והכונה לדרוזים] ועובדים לצורות שונות וגם הכותים עוד היום עובדים לדמות יונה א"כ הוי הצורות הנעבדים" [הסוגריים זה הסבר שראיתי בקובץ קונטרסים הנ"ל] רואים שכבר הקדמונים יותר הסתבכו בעובדות הנ"ל שהרי ספר דבר משה הודפס כבר בשנת תרכד' שזה יותר ממאה חמישים שנה. ובקובץ קונטרסים הנ"ל הוא מביא שדברי הדבר משה מובאים גם בטהרת הקודש לר' שמואל הלר מצפת שהוא דן בשאלה זו, והוא מביא את הדבר משה הנ"ל והנה מסתבר שמכיון שהוא היה חי בצפת הוא הכיר את הדרוזים היטב ואעפ"כ חשש שע"פ הלכה הם נחשבים עובדי ע"ז וזה מקור מאד מוסמך לדברים.
הנה בשו"ת עטרת פז חלק א' כרך ג' אבה"ע מילואים סי' ה' עמוד קעו' בתוך התשובה הוא כתב לדון שלפי חלק משיטות הפוסקים אין בעיה של לא תחנם בדרוזים מכיון שהם לא עובדי ע"ז ואח"כ במילואים הוא כותב וז"ל "מה שהבאנו שיש לצרף ולומר דאין גבי גוי דרוזי דין לא תחנם כיון שאינם חשובים כעובדי ע"ז והוי בהא כדין גוי ישמעאלי וכו' נ.ב. הנה עדין יש להתבונן בדבר זה כיון ששמעתי באומרים לי יודעי דבר החוקרים בדתיהם של הגויים שעל פי מה שקראו בספרי דתיהם עולה דיש בהם דברים דחשיבי בהכי כעובדי ע"ז וצ"ע" הנה רואים שגם הוא בהתחלה היה פשוט לו שהם לא עובדי ע"ז ואח"כ התברר לו שיש כאלו שכן מחשיבים אותם עובדי ע"ז ונראה שנושא זה כלל לא פשוט לברר כפי שרואים שבהתחלה כנראה סיפרו לעטרת פז שהם לא עובדי ע"ז ואח"כ סיפרו לו משהו אחר וגם הוא לא הצליח לברר את המציאות.
רציתי להביא את לשונו של האדמת קודש [גולדהאר] שכתב ספר מחקרי על העם היהודי וזה ספר חשוב ביותר שקיבל הסכמה מגדולי הרבנים שבדורו הלא הם הראי"ה קוק ור' ירוחם דיסקין בנו של ר' יהושוע לייב דיסקין ומהרידב"ז וכולם כתבו שספר זה חשוב ביותר ואמין ביותר והוא כותב בעמוד לא' הערה ב' [ואין דרכי להביא דברים בארוכה אבל מפאת חשיבות דבריו נביא אותם] "בדור הזה בשנת התרכא' עם רב מהדרוזים עזבו את הרי הלבנון והתישבו בהר הגלעד אז החל להקרא בשם הר הדרוזים ועל דבר קורות עם הדרוזים חוקרי הארץ לא מצאו פתרונים אם העם הזה נשאר מהעמים שישבו בארץ בזמן ממשלת הרומים או עם חדש הוא בארץ מקרוב בא גם אמונתם של הדרוזים נסתרה מידיעת האנשים הזרים להם אולם בעלי התלמוד בדברים קצרים גלו הרבה אודות האומה הזאת ואודות יראתה כי מצינו בתלמוד ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד "ר' יוחנן אמר לבר דרוסיי חות ותבר כל אילין צלמייא דגו דימוסין ונחת ותבר כלהון פרא חד" מזה נראה כי בימי ר' יוחנן כבר היו הדרוזים בא"י והיו נקראים בשם דרוז כמו עתה ועוד נשמע מן הדא אשר גם הדרוזים שבימים ההם היו מסתירים דבר אמונתם וזה דרכם להתפאר כי לאו עובדי ע"ז הם אך ר' יוחנן פרסם אותם בזה שצוה לדרוזי (עבד או שכיר) לשבר כל הצלמים שהיו בבית המרחץ בטבריא והלך הדרוזי ושבר את כלם ואחד הניח נודע הדבר כי לזה שהניח היו עובדים".
וכמדומני שזה המקור החשוב ביותר מכיון שהוא הכיר וחקר את הנושאים האלו מקרוב והוא נקט שהם עובדי ע"ז ואמנם ראייתו אינה מוכרחת שזה בדיוק אותם דרוזים אבל אחר החקירה כך זה הסתבר לו ולכן ברור הדבר שצריך לחוש לדברי האדמת קודש הנ"ל.
העולה להלכה: שודאי שיש לחוש שדרוזים הם עובדי ע"ז מכיון שאנחנו לא יודעים ומכירים את אמונתם.