שאלה

יהודים שגרים בבנין מגורים שגרים גם גוים באותו קומה. האם מותר להם לעשות עירוב כדי לטלטל רק בקומה שלהם? או צריך לעשות עירוב בכל הבנין?

תשובה

• בניין שיש בו חדר מדרגות שאינו נפרד משאר הבניין – דהיינו שאין צריך לעבור דלת כדי להגיע מחדר המדרגות למקום המגורים, אין קומה אחד יכול לערב ללא שאר הקומות, שכל הבניין נחשב לחצר אחד.
• אם כל קומה הוא נפרד, שחדר המדרגות הוא נפרד על ידי דלתי אש וכדו', יכול כל קומה לערב בנפרד משאר הקומות, וזה בתנאי שאין לקומות האחרים דרך עליו, ולכן…
• קומת כניסה, שבני כל שאר הקומות עוברים דרכה החוצה, אין יכול לערב לבד בכל אופן.

מקורות

שאלה:
יהודים שגרים בבנין מגורים שגרים גם גוים באותו קומה. האם מותר להם לעשות עירוב כדי לטלטל רק בקומה שלהם? או צריך לעשות עירוב בכל הבנין?
תשובה:
חצר שגרים בו גויים ויהודים
איתא במשנה בעירובין תחילת פרק השישית, הדר אם הנוכרי בחצר הרי זה אוסר עליו, וזהו עד שישכור את מקומו של הגוי. ואיתא במשנה שיטת ראב"י, וכן פוסקים להלכה, שזה רק כשיש יותר מיהודי אחד בחצר, אבל כשיש רק יהודי אחד בחצר אין הוא צריך לערב. וטעם דינים אלו מפרש הגמ', שאין דירת גוי אוסר בעצם, אלא שלא רצו חכמים שיהודי וגוי יחיו ביחד בחצר אחת, ולכן גזרו שהיהודי צריך לשכור מקום הגוי, והגוי לא ירצה או שיחשוש כל מיני חששות על היהודי, וזה יגרום שלא ימשיכו לחיות יחד באותו חצר. וסובר ראב"י שאין מצוי שיהודי יחיד יחיה לבד אם גויים בחצר, ולכן סובר שלא גזרו חכמים עליו לשכור מקום הגוי. וכל זה נפסק להלכה בשו"ע או"ח ריש סי' שפ"ב.
שני סוגים של חדר מדרגות בבניין רב קומות, וההשלכות ההלכתיות
שני חצירות אחד ליד השני וקיר ביניהם ויש פתח בקיר, יכולים או לערב עירוב אחד לשני החצירות, או לערב כל חצר בנפרד. ופתח היינו פירצה בקיר שהוא פחות מעשר אמות ואינו פרוץ במילואו – שנשאר בשני צדדיו חלק מהקיר. אבל אם אין קיר בין החצירות, או שיש קיר אלא שהפתח גדול מי' אמות או שהוא פרוץ במילואו אז אינם יכולים לערב בנפרד, ואם ירצו לערב יצטרכו לעשות עירוב אחד גדול לשניהם.
והנה מצינו שני סוגי חדרי המדרגות בבנייני מגורים רב קומות. בבניינים הישנים יותר החדר המדרגות אינו נפרד מה'לובי' – המזדרונים שדרכם נכנסים להדירות הפרטיות. זאת אומרת שכשיוצאים מהמדרגות אין צריכים לעבור שום דלת כדי להגיע עד להדלת של הדירה הפרטית. לאומת זאת, ברוב הבניינים החדשים, חדר המדרגות הוא נפרד משאר הבניין, שכשעולים במדרגות צריכים לעבור דלת כדי להגיע לדלת של הדירה הפרטית. (נראה שעושים ככה, מטעמי בטיחות אם ח"ו יהיה דליקה.)
והנה בסוג הראשון של בניין שהזכרנו, אין כאן שני חצירות נפרדות אחד מהשני כיון שאין דלת או שום דבר אחר שמפריד בין קומה אחד לשני, ולכן אם רוצים לערב, חייבים כל היהודים בבניין לצרף לעירוב, וצריכים להשכיר מקום מכל הגויים הנמצאים בבניין.
אולם בסוג השני של בניין, כל קומה חשיב כחצר בפני עצמו ויכולים להחליט האם רוצים לעשות עירוב אחד גדול או שכל קומה יעשה עירוב בנפרד בקומה שלו. (ואז לא יהיו יכולים לטלטל מקומה לקומה.) אלא שיש לחשוש חשש אחד של רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה, ונפרט.
רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה
המשנה והגמ' בעירובין (עה:) מביאים כמה שיטות בעניין שני חצירות זה לפנים מזו כשרק אחד פתוח לרשות הרבים, ובני החצר השנייה צריכים לעבור דרך חצר הראשונה כדי לצאת לרשות הרבים. ופוסק השו"ע (סי' שע"ח) שרגל המותרת במקומו אינו אוסרת שלא במקומה אבל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה. והכוונה בזה הוא, שאם יש לבני חצר A דרך מעבר על חצר B, ובני חצר A אין להם עירוב בחצר שלהם ולכן הם אסורים במקומם, אז הם גם אוסרים על בני חצר B לטלטל בחצר שלהם כיון שיש לבני חצר A מעבר דרכם. ואם בני חצר A עשו עירוב לעצמם, אז מה שעוברים דרך חצר B אינה אוסרת על בני חצר B לטלטל.
וא"כ אף אם ניחשב לכל קומה כחצר נפרדת מ"מ אם יש לבני קומה אחרת מעבר דרך קומה שלהם אז עדיין יהא אסור לבני הקומה לטלטל בקומה שלהם. וזה יהא נוגע לבני קומת קרקע שכולם עוברים דרכם כדי לצאת החוצה שלא יעזור להם לערב. אבל בני שאר הקומות לא יהא להם את הבעיה של רגל האוסרת.
 
העולה למעשה:
• בניין שיש בו חדר מדרגות שאינו נפרד משאר הבניין – דהיינו שאין צריך לעבור דלת כדי להגיע מחדר המדרגות למקום המגורים, אין קומה אחד יכול לערב ללא שאר הקומות, שכל הבניין נחשב לחצר אחד.
• אם כל קומה הוא נפרד, שחדר המדרגות הוא נפרד על ידי דלתי אש וכדו', יכול כל קומה לערב בנפרד משאר הקומות, וזה בתנאי שאין לקומות האחרים דרך עליו, ולכן…
• קומת כניסה, שבני כל שאר הקומות עוברים דרכה החוצה, אין יכול לערב לבד בכל אופן.