שאלה

האם יש ענין שהמצבה תעשה רק ע"י יהודי, או אפשר שתעשה גם ע"י גוי?

תשובה

יש להעדיף לקנות מצבה אצל יהודי שומר תורה ומצוות משום "קנה מיד עמיתך", אבל במקרים שאין חיוב לקנות מיהודי כמבואר לעיל, מעיקר הדין אין איסור שגוי יעשה את המצבה, אבל יש ענין לזכות את היהודי במצות עשיית המצבה.
ויהי רצון שיבולע המות לנצח, ומחה ה' דמעה מכל כל פנים.

מקורות

שאלה:
האם יש ענין שהמצבה תעשה רק ע"י יהודי, או אפשר שתעשה גם ע"י גוי?
תשובה:
בשאלה זו יש לדון בב' דברים:
א. בהתעסקות גוי בענייני הקבורה
ב. בדין "קנה מיד עמיתך"
א. בהתעסקות גוי בענייני הקבורה
מעיקר הדין לא מצאנו שיש איסור לגוי להתעסק בכל ענייני הקבורה, ומצאנו באו"ח (סימן תקכ"ו סעיף א) שמת ביו"ט ראשון כל ענייני הקבורה, חפירת הקבר וכו' (כל איסורי דאורייתא) נעשים ע"י גויים.
[אמנם בביאור הלכה שם ד"ה אסור להלינו עד יו"ט שני וכו', מביא שיש ראשונים הסוברים שבאדם כשר ונכבד שיש לו בזיון לקוברו ע"י נכרי מתירים להלינו ליו"ט שני, אבל מסקנתו שאין להקל להלינו ויש לקוברו ע"י נכרים, ביום טוב ראשון. אמנם עיין בפסקי תשובות (סימן תקכ"ו, הערה 21) שהביא אחרונים שהקילו להשהות את הנפטרים מיו"ט ראשון ליו"ט שני כדי שיעשו ע"י יהודים, אך בכל אופן מעיקר הדין לא מצאנו שיש איסור לעשות ע"י גויים].
אך מצאנו שישנם כמה עניינים שגוי לא יעשה בדיני קבורה כמו שכתב בספר חסידים (סעיף תקל"ג) שגוי לא יראה מת יהודי בקבר אפילו פניו מכוסות, וכן פסקו הלכה למעשה ברבי עקיבא איגר יורה דעה (סימן שס"ב סעיף א') ובספר מעבר יבק (שפת אמת מאמר ב', פרק כ"ה) שכתב שכמו שאין מראין ספר תורה לגוי ועל זה נענש חזקיהו (כמובא בפרקי דרבי אליעזר פרק נ"ב), כך אין להראות לו המת בקבר, שאין להשליט בו עינא אחרינא דפגמא.
וכן בספר דרכי חסד (עמוד רכ"ה) כתב שמילוי הקבר לאחר שמכניסים בו את המת לא יעשה ע"י גוי.
אבל לא מצאנו שיש איסור שגוי יכין את המצבה.
אמנם בספר גשר החיים (סימן ט"ז, סעיף א ס"ק ה) כתב שיש ענין שכל ענייני הקבורה יעשו ע"י יהודי משום: א. שסגולה שיהודים מטפלים בו. ב. היות וזה מצוה של תורה עדיף שיעשה ע"י יהודי שיזכו במצוה (כמבואר בשו"ע או"ח סימן ע"א סעיף ה, וביורה דעה סימן שס"ה שהעוסק בקבורה פטור מן המצוות מדין העוסק במצווה פטור מן המצווה).
ע"פ זה נראה לומר שהיות ובניית המצבה יש בה כמה מצוות. משום: א. שלא יכשלו כהנים בטומאת מת. ב. שיש תועלת לנפש המת (ולכן מצבה נקראת נפש בלשון הגמרא). ג. תועלת לחיים שתהיה להם ציון היכן הקבר ויוכלו להתפלל שם ועוד (עיין בגשר החיים פרק כ"ח ובדברי סופרים פרק ס"ח), ע"כ עדיף לזכות יהודי בעשייתו היכא דאפשר.
ב. קנה מיד עמיתך
מבואר בתורת כהנים (פרשת בהר) "ומנין כשהוא קנה לא תהיה קנה אלא מיד עמיתך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך", מבואר בתורת כהנים שיש להעדיף לקנות מיהודי ולא מגוי וכן פסקו להלכה בשו"ת הרמ"א (סימן י) הובא גם בפתחי תשובה (חו"מ סימן קנ"ו ס"ק ו), וכן פסקו להלכה החפץ חיים (אהבת חסד פרק א' סעיף ו), ובשער הציון (או"ח סימן תרמ"ח ס"ק ע"ו).
ובפשטות משמע שחיובו מהתורה וכן משמע בתשב"ץ (חלק ג סימן קנ"א) שחייבו מדאורייתא, אבל בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ב, סימן תשכ"ד) הוכיח שזה רק מצד מדה טובה ואין חיוב מדינא.
ונחלקו האחרונים האם כשהגוי מוכר ביותר זול האם יש מצוה להעדיף את היהודי:
בספר שערים המצוינים בהלכה (חלק א סימן ס"ב בקונטרס האחרון אות א) למד בשו"ת הרמ"א שגם בכזה מצב מצוה להעדיף את היהודי, אמנם בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א, סימן תת"ה) הוכיח שאם הגוי מוכר יותר בזול, אפשר לקנות מהגוי, ובספר אהבת חסד (פרק א, סעיף ו) סובר שרק כשיש לו הפסד מועט יש להעדיף את היהודי, אבל כשיש הפסד מרובה מותר לקנות מהגוי, ובשיעור הפסד מרובה כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן קכ"ט) שכשהוא יותר משתות (שישית) מהקרן נחשב להפסד מרובה.
ואם היהודי דורש מחיר יותר גבוה מהמחיר הרגיל בשוק אין מצוה להקדימו לגוי שמוכר במחיר הרגיל, כמבואר בספר אהבת חסד שם (בנתיב החסד י"ב), וכן אם הסחורה של הגוי באיכות יותר טובה, או שמקבל אצל הגוי תנאים יותר טובים, כתב בשו"ת תשובות והנהגות (שם) שיכול לקנות אצל הגוי, (עיין בספר פסקי המשפט (סימן קנ"ו סעיף מ"ד) שסיכם את כל השיטות בהרחבה בענין זה).
וכתבו בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד' סימן שח) ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ג' סימן קכ"ט) שבכלל מצוה זו גם להעדיף יהודי שומר תורה ומצווה על פני מחלל שבת שאינו נכלל "עמיתך".
מסקנת הדברים:
יש להעדיף לקנות מצבה אצל יהודי שומר תורה ומצוות משום "קנה מיד עמיתך", אבל במקרים שאין חיוב לקנות מיהודי כמבואר לעיל, מעיקר הדין אין איסור שגוי יעשה את המצבה, אבל יש ענין לזכות את היהודי במצות עשיית המצבה.
ויהי רצון שיבולע המות לנצח, ומחה ה' דמעה מכל כל פנים.