שאלה

האם מברכים ברכת שהחיינו על בית חדש?

תשובה

לספרדים – לא מברכים שהחיינו על הבית או על כלים חדשים, אלא יקנה פרי או בגד חדש ויברך עליו ויכוון על הבית והכלים החדשים.
לאשכנזים – בקנה בית ואין משכנתא אם הוא גר לבד מברך שהחיינו, ואם גרים איתו אשה וכן ילדים, או שקנה בית בשתפות מברך הטוב ומטיב, וכלים חדשים המנהג שלא לברך, אלא יקנה פרי או בגד חדש או בעת שמברך על הבית יכוון לעליהם.
אמנם אם יש משכנתא נחלקו האחרונים ולמעשה יקנה בגד או פרי חדש ויברך עליו ויכווין לפטור את הבית.

מקורות

ברכת שהחיינו או הטוב ומטיב על בית חדש
כתב השו"ע בסי' רכ"ג סעי' ג' "בנה בית חדש, או קנה כלים חדשים, אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה, או קנה וחזר וקנה, מברך על כל פעם, שהחיינו, ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים, אם הם חדשים לו, שלא היו אלו שלו מעולם, ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן"
כתב המשנ"ב ס"ק י"א "וה"ה אם קנה בית ודוקא כשבנה או קנה לעצמו אבל אם יש לו שותפות בגוה כ"א מהשותפים מברך הטוב והמטיב". וכתב הבה"ל ד"ה בנה בית "בנה בית חדש וכו' – עיין בל"ח וא"ר דאם יש לו אשה ובנים הוי כמי שיש לו שותפין בה ומברך הטוב ומטיב וכדלקמיה בס"ד לענין כלים. והנה בח"א מחלק דבקנה כלים חשובים שישתמשו בהם הוא וב"ב אין זה מצד החיוב ונקרא בזה טובה משא"כ הכא הוא מחויב ליתן בית לאשתו ובניו ולא נהירא דעבור בניו הזכרים משהגיעו לכלל שש מזונות שנותן להם הוא רק בכלל צדקה, ובודאי הבית שקנה עבורם הוא טובה גמורה ואפילו עבור אשתו הלא היה יכול לשכור דירה עבורה ואינו מחוייב לקנות בית בשביל זה וכשקונה בית בודאי יש להם שמחת הלב עי"ז והוא הטבה גמורה ושייך בזה ברכת הטוב ומטיב".
וכתב הכה"ח בס"ק טו"ב "מיהו עיין בן איש חי פרשת ראה אות ו' שכתב דעכשיו נהגו שלא לברך שהחיינו על הבית אלא עושין לו חינוך בסעודה להודות לה' וילבשו בגד חדש בתוך הסעודה ויברכו שהחיינו לפטור הבית יעו"ש. וכו' והא דלא נהגו לברך על הבית אלא פוטרין אותו בדבר אחר נראה שחוששין לדברי הרשב"א סימן רמ"ה שהביא בית יוסף שכתב דלא נהגו לברך יעו"ש".
וכן כתב מרן הרב בהגהות לקיצו"ש סי' נ"ט ס"ק ג'. וכתב שיקח פרי חדש ויברך עליו ויכוון על הבית.
שהחיינו מצד כלים חדשים
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ג "כלים חדשים – בין מלבושים ובין כלי תשמיש ושתיה ואכילה וכיו"ב, אם הם דברים שלב האדם שמח בהם עני בראוי לו ועשיר בראוי לו, ועיין בסעיף וי"ו אכן אם הוא עשיר גדול שאפילו כלים יקרים וחשובים אין נחשבים לו ואין שמח בהן, לא יברך". אולם בסדר ברכת הנהנין להרב פי"ב סעי' ה' כתב "על כלי תשמישי אדם אפילו כלי כסף וזהב אין נוהגים לברך כלל לא בקנייתם ולא בתשמישם, וכן עיקר", וכ"כ הליכות שלמה פכ"ג סעי' ט"ו.
וכתב הכה"ח בס"ק כ' "או קנה כלים חדשים וכו'. לא ראיתי נזהרים בזה, ואפשר דסומכין על מה שכתבו התוספות בסוכה דף מ"ו ע"א בשם רב שרירא גאון דאין מברכין כיון שאינו בא מזמן לזמן יעו"ש, ומכל מקום אין להקל. מגן אברהם ס"ק ה'. וכן כתב בית יוסף דאין לחוש לדברי רב שרירא במקום הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר פוסקים שסתמו כההיא דפרק הרואה יעו"ש. ומכל מקום המנהג להקל כמו שכתב בית יוסף בשם הרשב"א יעו"ש. והא דנוהגין להקל דוקא בתכשיטין של כלי כסף וזהב או בכלים של תשמישי הבית אבל על בגדים המנהג לברך. ונראה דגם בתכשיטי כסף וזהב או בכלי תשמישי הבית דנוהגין להקל מכל מקום אם אפשר יש לפוטרם בדבר אחר או לברך בלא שם ומלכות".
וכתב הבא"ח ש"ר ראה סעי' ו' "קנה כלים חדשים ששמח בהם מברך בשעה שמשתמש בהם, אך לא נהגו העולם בזה ועיין מש"ז סוף סי' רכ"ג הטעם, והואיל ונהגו אף על פי שהטעם קלוש לא יברך, כי ברכת שהחיינו תלויה במנהג, ועכ"ז ירא שמים ישתמש בהם תחלה בליל יום טוב ויביאם לפניו בעת שאומר שהחיינו בקידוש, ויכוין לפוטרם, או ישתמש בהם בעת שיש לו פרי חדש לברך שהחיינו, ויכוין גם עליהם, ואם לא אפשר לו בהכי שרוצה להשתמש בהם תיכף, אז יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו".
וא"כ אם קנה כלים חדשים ושמח בהם לדעת המשנ"ב מברך שהחיינו, ולדעת הכה"ח והבא"ח לא מברכים, אלא יקנה פרי או בגד ויברך עליהם ויכוון על הכלים.
העולה
לספרדים – לא מברכים שהחיינו על הבית או על כלים חדשים, אלא יקנה פרי או בגד חדש ויברך עליו ויכוון על הבית והכלים החדשים.
לאשכנזים – בקנה בית ואין משכנתא אם הוא גר לבד מברך שהחיינו, ואם גרים איתו אשה וכן ילדים, או שקנה בית בשתפות מברך הטוב ומטיב, וכלים חדשים המנהג שלא לברך, אלא יקנה פרי או בגד חדש או בעת שמברך על הבית יכוון לעליהם.
אמנם אם יש משכנתא נחלקו האחרונים ולמעשה יקנה בגד או פרי חדש ויברך עליו ויכווין לפטור את הבית.