שאלה

האם יש היתר לטעום סתם יינן ולפלוט את זה, אם זה בשביל לימוד מקצוע?

תשובה

אם הוא לא חייב לטעום סתם יינם אין להתיר זאת כלל. אבל אם בשביל לימודיו זה קריטי ואין לו דרך להימלט מזה יש על מי לסמוך ולהקל בזה אבל כמובן שאדם לא יכנס ללימודים שכאלו מלכתחילה אלא אם הוא כבר בתוך לימודים שכאלו יוכל לסמוך ולהקל.

מקורות

שאלה: האם יש היתר לטעום סתם יינן ולפלוט את זה, אם זה בשביל לימוד מקצוע?
תשובה:
א. ראשית נתחיל אם הסוגיא הכללית של טעימת ופליטת איסור וסוגיא זו מתחלת בריב"ש סי' רפח' ששם הוא דן ממש בשאלה זו האם מותר לטעום ולפלוט ובתשובה נראה מדבריו שבהתחלה הוא נקט שזה אסור מדין אכילה וזה שהוא לומד שאע"פ שבגמ' בע"ז סו: נחלקו אביי ורבא האם ריחא מילתא או לא והתוס' בד"ה "בת תיהא", ויותר הדברים מפורשים בר"ן שהר"ח הסביר את הסוגיא בציור שאדם שם קשית והוא שם את פיו באמצע הקשית והוא לא נוגע ביין בפיו, וזה רק עובר שם והוא רק מריח את היין בפיו וזה היה הנדון אבל אומר הריב"ש שברור שמתי שאדם מכניס את האוכל לתוך פיו ופולט זה אסור.
ובחלק זה בריב"ש משמע שטעם האיסור זה בגלל שזה נקרא אכילה.
ואח"כ בריב"ש משמע שהוא חזר בו והסביר שכל הבעיה זה רק שמא הוא יבלע.

והנה הדרכי משה יו"ד סי' קח' ס"ק ו' וכן נקט הט"ז סי' קח' ס"ק ט' נקט את הטעם הראשון של הריב"ש לעיקר ובמנחת יעקב כלל לה' ס"ק מ' באמת העיר שבסוף דברי הריב"ש לא נראה שזה הטעם העיקרי של הריב"ש אלא שמא הוא יבוא לאוכלו.

איך שלא יהיה הטעם, הרמ"א סי' קח' ס"ה כותב שאסור לטעום יין נסך גם אם הוא לא בולע אותו ולכאורה זה ממש המקרה פה ולכן לכאורה זה אמור להיות אסור.

אמנם הדברים לא פשוטים שהרי הט"ז בסי' צח' ס"ק ב' שואל שמבואר בסי' מב' ס"ג שמותר לטעום את הכבד במקום שחסר המרה לראות שאם זה מר זה אומר שזה לא טריפה ואם זה לא מר זה אומר שזה טריפה והט"ז שואל שהרי מבואר בסי' צח' שאיסורים רק גוי יכול לטעום ובט"ז לא ברור מה מסקנת תרוצו [ועיין בפמ"ג וגם דבריו לא ברורים למסקנא] וביד אברהם בסי' קח' ס"ה הוא מסביר את הט"ז בשני צורות או שנאמר שבספק איסור אין בעיה של טעימה ובסי' צח' מדובר שהוא בולע חלק מהאוכל ולכן צריך גוי או שכוונת הט"ז לחלק שכל האיסור הוא רק אם הוא מכניס לפיו אבל ללחך בלשונו מותר העולה שמדברי הט"ז באופן שאדם מכניס לפיו איסור ודאי לפי איך שהסבירו היד אברהם אין לנו מקור להתיר.

הש"ך בסי' מב' ס"ק ד' מתרץ באופ"א שבמרה ע"פ רוב הכבד באמת יהא מר ולכן זה מותר אבל אם לא אז זה אסור וממילא גם לדעת הש"ך לא מצאנו היתר בזה.

אמנם עיין בפ"ת סי' צח' ס"ק א' שהביא מדברי הצמח צדק סי' מז' שהתיר באיסורים דרבנן טעימה וטעמו שהרי כל איסור טעימה זה רק מדרבנן ובדרבנן לא גוזרים על טעימה וכפי שמביא הפ"ת שהפר"ח סי' קח' ס"ק כב' הבין את דברי הצ"צ שמדובר גם על טעימה ופליטה וכן הבין מדבריו הפמ"ג סי' קח' מ"ז ס"ק ט' וממילא במקרה זה אנחנו אמורים להקל לדעת הצ"צ.
אבל הפ"ת מביא שהנוב"י יו"ד מהדו"ת סי' נב' הבין שהצ"צ רק התיר בטעימה בלשון וממילא לא יהא לנו היתר גם לדעת הצ"צ.
ובלא"ה מאד קשה לסמוך על הצ"צ מאחר שהפמ"ג סי' צה' מ"ז ס"ק טו' הכריע שאסור טעימה בפה גם באיסור דרבנן וכן הנוב"י הנ"ל וכן הפר"ח הנ"ל חלק על הצ"צ ועיין בכה"ח סי' קח' ס"ק סו' שהביא עוד פוסקים שמחמירים בזה [וגם הפוסקים החולקים רק חלקו כי בורית זה דבר שנפסל מאכילת כלב עיין בפמ"ג ובפרי תואר שהוא מביא] ועיין עוד בכה"ח סי' צח' ס"ק ד' שהחמיר אפילו בלשון בוודאי איסור.

העולה שאין כלל מקום לסמוך על דברי הצ"צ באיסור ודאי של דרבנן להכניס לפיו ולפלוט.

ב. אמנם מצאנו במקרה זה היתרים אחרים בפוסקים שהם מאד מחודשים הנה שאלה זו כבר נשאלה לגדולי הפוסקים שבזמנם סוחרי היין היו טועמים ופולטים המהר"ם שיק יו"ד סי' קמד' נשאל ע"ז והוא אוסר זאת מהטעמים הנ"ל שהוא דן בארוכה לגבי איסור דרבנן בטעימה ופליטה והוא מסיק לאסור וכפי שפסק הרמ"א הנ"ל וממש כדבריו כתב ג"כ בשו"ת מהר"י אסאד חלק יו"ד סי' קעג' ממש על שאלה זו.

מאידך מצאנו בספר שם משמעון [שטרן נדפס בלבוב שנת תרל'] בסופו יש לו שו"ת ושם בתשובה א' הוא דן בזה ומתיר זאת וטעמו שאע"פ שברמת העיקרון היה אמור להיות אסור וכנ"ל אך מכיון שבסתם יינם מצאנו היתרים מיוחדים שהרמ"א בתשובה קכד' מתיר לחולה שאין בו סכנה לשתות סתם יינם והרמ"א נסמך ע"ז שאיסור סתם יינם יותר קל משאר איסורים בגלל שגויים היום לא עובדים ע"ז ולכן הרמ"א מתיר וממילא אומר השם משמעון שגם במקרה דידן מכיון שפרנסתם בכך הם סמכו ע"ז שהיום זה איסור יותר קל וממילא סמכו להקל.
ודבריו הובאו גם בדרכ"ת סי' קח' ס"ק צד' וע"פ הדברים האלו כתב בשו"ת לבושי מרדכי יו"ד קמא סי' ס' גם להקל בזה מכיון שכבר נהגו כך.

והנה יש להשים לב שהרמ"א אסר זאת וכך גם המהר"ם שיק ומהר"י אסאד ואמנם יש לנו סברא חדשה להתיר זאת אבל מאד קשה לסמוך על דבר שהפשטות זה לאסור זאת ולכן אין להקל בזה ודאי לא במקרה פשוט והפוסקים שהקילו הקילו רק לסוחרים שיפסידו פרנסתם מזה אבל לולי זה גם הם לא התירו.

העולה לדינא: אם הוא לא חייב לטעום סתם יינם אין להתיר זאת כלל. אבל אם בשביל לימודיו זה קריטי ואין לו דרך להימלט מזה יש על מי לסמוך ולהקל בזה אבל כמובן שאדם לא יכנס ללימודים שכאלו מלכתחילה אלא אם הוא כבר בתוך לימודים שכאלו יוכל לסמוך ולהקל.