שאלה

קציצות פרווה (כרישה עם תפו"א) שמיד לאחר הטיגון הועברו לרשת מתכת בשרית נקייה לא בת יומה. הקציצות פרווה או בשרי? (לאשכנזים).

תשובה

• לגבי קציצות תפו"א עם כרישה, ששמו אותם על רשת בשרי שאינה בת יומה, והקציצות היו חמים אז, לנוהגים כשו"ע יהיה מותר לאוכלו עם חלב.
• ולנוהגים כהרמ"א – אם הכרישה הוא דבר חריף גם אחרי שטיגנו, אין לאוכלו לכתחילה עם חלב אבל אין צורך להמתין שש שעות לאחר מאכל זה, ואם הכרישה אינו חריף או שחריפותו מתבטלת בבישול או טיגון יהיה מותר לאוכלו עם חלב.
וכתב רבינו בחיי (שמות כ"ג י"ט) בשם המדרש שאיסור בשר וחלב הוא בכלל החוקים שבתורה שאין בהם טעם (אמנם מצאנו ברמב"ן וברשב"ם טעמים הם רק כדי לסבר את האוזן) ולעתיד לבוא הקב"ה מגלה לישראל טעמם, שנזכה לביאת גואל צדק, במהרה בימינו, ויתגלו לנו טעמי החוקים.

מקורות

קציצות פרווה שהוכנסו לרשת בשרית
שאלה:
קציצות פרווה (כרישה עם תפו"א) שמיד לאחר הטיגון הועברו לרשת מתכת בשרית נקייה לא בת יומה. הקציצות פרווה או בשרי? (לאשכנזים).
תשובה:
יש לדון במאכל זה בכמה נושאים:
א. בדין נ"ט בר נ"ט ע"י בישול, האם נחשב בשרי או לא. ב. מה הדין במאכל חריף. ג. האם בכלי שני גם נאמר דין נ"ט בר נ"ט. ד. האם צריך להמתין שש שעות אחרי שאכלו אותו כדי לאכול מאכלי חלב (כמאכל בשרי ממש).
א. בדין נ"ט בר נ"ט ע"י בישול, נחשב בשרי או לא – בגמ' בחולין (קי"א עמוד ב') מבואר שדגים רותחים שעלו בכלי בשרי מותר לאוכלו עם חלב מכיוון שהוא רק נ"ט בר נ"ט (הכלי בשרי קיבל טעם בשרי מהבשר ולאח"כ הכלי בשרי הכניס את טעם הבשר בדגים), משום שנ"ט בר נ"ט הוא טעם מאוד קלוש שאינו אוסר, [ואינו דומה לנ"ט בר נ"ט באיסור (כגון בשר שקיבל טעם מכלי חלבי) מכיון שכאן המאכל הוא פרווה והוא עדיין היתר ומותר לאוכלו עם בשר.]
להלכה, נחלקו השו"ע והרמ"א (יו"ד סימן צ"ה סעיף א') לדעת השו"ע גם מאכל פרווה שנתבשל בכלי בשרי נקי שאין בו שמנונית מותר לאוכלו עם חלב אבל לדעת הרמ"א כל ההיתר הוא רק אם הונחו חם בכלי בשרי צונן, אבל נתבשלו אסור לאוכלו מלכתחילה עם גבינה, ובדיעבד אם התערב עם חלב מותר לאוכלו.
ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים האם מותר לכתחילה לבשל כדי לאכול בעתיד עם חלב, לדעת הש"ך שם (ס"ק ג') והפרי חדש (ס"ק א') ועוד, סוברים שאסור לכתחילה לגרום לנ"ט בר נ"ט, אמנם דעת הט"ז (סימן צ"ד סעיף ה') ושו"ת בית יהודה (חלק ב' סי' צ"ב) ועוד, שמותר לכתחילה וכפשטות הבית יוסף בבדק הבית (סי' צ"ה).
וכן לדעת הרמ"א אם הכלי אינו בן יומו היות וטעמו פגום מבואר ברמ"א שם שמותר לכתחילה לאוכלו עם חלב, אמנם דעת המהרש"ל (יש"ש פרק ח' סעיף ס"ג) להחמיר גם כשאינו בן יומו, אבל כבר כתבו הט"ז שם (ס"ק ד') וכן הש"ך (סי' צ"ד ס"ק י"ח) ועוד שלהלכה אפשר להקל כרמ"א, וכל כל זה כשכבר נתבשל, אך לכתחילה כבר כתבו האחרונים חכמת אדם (כלל מ"ח סעיף ב'), תהילה לדוד (יורה דעה סי' כ'), שו"ת מנחת יצחק (חלק י' סוף סעיף ע"ז) ועוד שאסור לבשלו ע"מ לאוכלו עם חלב רק בנתבשל בדיעבד.
ב. במאכל חריף – כתב הרמ"א (שם סעיף ב') שאפילו שהכלי אינו בן יומו אם התבשל בו מאכל פרווה חריף אסור לאוכלו עם חלב מכיון שהחריפות משביחה את הטעם הבלוע בכלי, ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים בדעתו, האליה רבה (סי' תמ"ז ס"ק מ"ד), פרי מגדים (משבצות זהב ס"ק י') ועוד סוברים שדעת השו"ע להקל, אבל הכף החיים כתב (ס"ק י') שאין להקל רק בהפסד מרובה.
וכתב הט"ז (סי' ק"ג ס"ק ט') שצריך שיהיה טעם החריפות מורגש היטב בתבשיל להיחשב דבר חריף.
ובגדר דבר חריף, כתב השו"ע (סי' צ"ו סעיף ב') שכל מאכל שחריף קצת כמו פירות חמוצים, נחשב לחריף וכתבו האחרונים, פרי מגדים (משבצות זהב ס"ק ט), וחוות דעת (ס"ק ט) שאפילו שמאכל זה נאכל מחמת עצמו בפני עצמו נחשב לחריף לדעת השו"ע, ועיין עוד בפסקים ותשובות (סימן צ"ו סעיף י"א). וכתבו האחרונים, שו"ת נחלת שבעה (סו"ס ס"ח), מנחת יעקב (כלל ל"ה ס"ק ל"ח) ועוד, שמאכל חריף שידוע שמתמעט חריפותו ע"י הבישול אינו נחשב למאכל חריף לאחר שנתבשל, אמנם אם אין ידוע אם יורד חריפותו ע"י הבישול, הפתחי תשובה (שם) הביא פנים מאירות שסובר שיש להקל, אבל הכף החיים (שם ס"ק י"ב) סובר שאין להקל א"כ ידוע שהתבטל חריפותו ע"י הבישול.
ג. האם בכלי שני גם נאמר דין נ"ט בר נ"ט – כבר נתבאר שגם לדעת הרמ"א מאכל פרווה שהניחו על כלי בשרי קר מותר לאוכלו עם חלב, אמנם כל זה בדיעבד אך לכתחילה לדעת הרמ"א אסור להניח על כלי בשרי ע"מ לאוכלו עם חלב, אבל אם הכלי אינו בן יומו מותר לכתחילה גם לדעת הרמ"א להניח בו מאכל פרווה כדי לאוכלו עם חלב מכיון שרק לענין בישול מצאנו שיש פוסקים שהחמירו לכתחילה ולא בהנחה בכלי עיין פסקים ותשובות (סי' צ"ה סעיף ו').
ד. האם צריך להמתין שש שעות כמאכל בשרי – כתב הרמ"א (סימן פ"ט סעיף ג') שהגם שלשיטתו אסור לכתחילה לאכול עם חלב מאכל שנתבשל בכלי בשרי בן יומו, אבל ודאי שאין צריך להמתין שש שעות כדין מאכל בשרי, וכתבו אחרונים מנחת יעקב (כלל ע"ו ס"ק י"ג) והאליה רבה (סי' קע"ג ס"ק ד') ועוד שאפילו לכתחילה מותר לבשל בקדירה של בשר מאכל פרווה ע"מ לאכול אחר כך חלב.
ואם המאכל הוא מאכל חריף שנתבשל בכלי בשרי דעת הפרי מגדים (או"ח סימן תצ"ד ס"ק ה') שיש להמתין שש שעות, וכן דעת היד יהודה (פיה"ק ס"ק כ"ט) אם נתבשל בכלי בן יומו, אמנם דעת הדרכי תשובה (ס"ק מ"ב), וכן תשובות והנהגות (חלק א' סי' תל"ג) ועוד, שהמנהג להקל ואין צורך להמתין שש שעות.
מסקנת הדברים:
• לגבי קציצות תפו"א עם כרישה, ששמו אותם על רשת בשרי שאינה בת יומה, והקציצות היו חמים אז, לנוהגים כשו"ע יהיה מותר לאוכלו עם חלב.
• ולנוהגים כהרמ"א – אם הכרישה הוא דבר חריף גם אחרי שטיגנו, אין לאוכלו לכתחילה עם חלב אבל אין צורך להמתין שש שעות לאחר מאכל זה, ואם הכרישה אינו חריף או שחריפותו מתבטלת בבישול או טיגון יהיה מותר לאוכלו עם חלב.
וכתב רבינו בחיי (שמות כ"ג י"ט) בשם המדרש שאיסור בשר וחלב הוא בכלל החוקים שבתורה שאין בהם טעם (אמנם מצאנו ברמב"ן וברשב"ם טעמים הם רק כדי לסבר את האוזן) ולעתיד לבוא הקב"ה מגלה לישראל טעמם, שנזכה לביאת גואל צדק, במהרה בימינו, ויתגלו לנו טעמי החוקים.