שאלה
האם מותר לומר לגוי שיצלם עוגה ביום טוב?
תשובה
מותר לרמוז לגוי קודם השבת (או יו"ט) שיעשה מלאכה עבורו בשבת, ולכן יכול לרמוז לגוי בערב שבת שיצלם העוגה עבורו בשבת, אלא שפרקטית יש בעיה בדבר, דכשהגוי יבוא לצלם בשבת הרי שחל דין "מחאה" היינו שהיהודי צריך למחות על מעשהו, ועוד שמסתבר מאוד שיש בדבר זלזול גדול בכבוד שבת ויום טוב, וכך הורה לנו מו"ר הראש הכולל הג"ר יוסף אליהו שליט"א.
ובאופן שהגוי צילם בצינעא ללא ידיעת היהודי, הרי שמ"מ חל איסור הנאה עד מוצ"ש בכדי שיעשו, כדין מלאכה שגוי עושה עבור יהודי המתבאר בסימן שכה סעיפים ח' וי'.
ועיין בדינים אלו בהרחבה בספר "מאמר מרדכי" למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, חלק ה' – דיני גוי בשבת.
מקורות
שאלה: האם מותר לומר לגוי שיצלם עוגה ביום טוב?
תשובה:
דיני גוי ביו"ט
עלינו להקדים שדיני אמירה לעכו"ם ביו"ט שווים לדיני אמירה לעכו"ם בשבת (משנ"ב סי' תצה ס"ק א').
איסור אמירה לגוי
אסרו חז"ל לומר לגוי שיעשה מלאכה בשבת, וז"ל המשנ"ב סימן רמג ס"ק ה' "וזהו איסור גמור כמו שאמרו בכמה מקומות דאמירה לאינו יהודי שבות ואסמכוהו אקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם.. ואפילו כשעושה בעצמו מלאכה של ישראל בשבילו [היינו בשביל ישראל], גם כן צריך למחות בידו".
איסור אמירה לעכו"ם הוא אף קודם השבת, שאסור לומר לו בערב שבת שיעשה מלאכה בשבת, כמבואר בסימן שז סעיף ב'.
וטעם איסור אמירה לעכו"ם: לרמב"ם (פ"ו מהל' שבת ה"א) משום שלא תהא השבת קלה בעיני ישראל, לרש"י (שבת קנג.) משום שליחות לחומרא, ובע"ז טו. הגמ' כותב דהטעם משום "ודבר דבר".
איסור אמירה לעכו"ם הוא גם כשהדבר נוגע לאיסור דרבנן כמבואר בסימן שז סעיף ה' (אלא"כ הוא דבר מצווה או צורך חשוב שאז מקילים באיסור דרבנן ע"י גוי כמבואר שם.)
רמיזה לגוי
אסור אף לרמוז בשבת לגוי שיעשה מלאכה (שו"ע שז סעיף ב') אא"כ היא רמיזה שלא בדרך ציווי היינו דרך סיפור דברים (משנ"ב שם ס"ק עו). אומנם הותרה הרמיזה (אף בדרך ציווי) באופן שנעשית הרמיזה אחר השבת, כגון שאומר לו ,למה לא עשית דבר פלוני בשבת, והגוי מבין שרצונו שיעשה זאת בשבת הבאה. וה"ה דיכול לרמוז לו קודם השבת (רמ"א שם סעיף כב).
ואומנם כל זה באופן שאין דין "מחאה" (דהרי כבר הבאנו למעלה את המשנ"ב שכותב ש"אפילו כשעושה בעצמו מלאכה של ישראל בשבילו, גם כן צריך למחות בידו") ולדוגמא כשיש כבר נר שדולק והוי בגדר "ריבוי הנאה". (עפ"י בה"ל שז סעיף ב' ד"ה "ואפילו" וז"ל: "ומיירי במלאכה שאין צריך למחות כשרואה את האינו יהודי עושה מעצמו בשבת וכמו שנצייר בסוף הסעיף" (היינו ריבוי הנאה המתבאר בסימן רעו סעיף ד').
מתי יש דין מחאה?
במשנ"ב סימן רעו ס"ק יא משמע שדין המחאה הוא באופן שהגוי עושה מלאכה בכלי היהודי אף שהוא בבית הגוי. (ואומנם אינו מוסכם בפוסקים, דיש האוסרים בנעשית המלאכה בבית היהודי, אף שהנר של הגוי. (יעויין בזה באריכות במשנ"ב "עוז והדר" שם הערה כח.)
ואומנם באופן שלא ניכר שהגוי עושה מלאכת עצמו, מבואר במשנ"ב (סימן רמד ס"ק ל') דיש מצריכים למחות בו אף שהגוי עושה מלאכה בכלים שלו, כיון שעושהו בבית היהודי. (ונפק"מ באופן שהגוי מצלם במצלמה שלו, דמ"מ נצטרך למחות בו כיון שלא עושה לצורך עצמו.)
הנאה ממלאכת גוי
אף באופן שהיהודי לא ציווה לגוי שיעשה מלאכה, והגוי בא מעצמו ועושה מלאכה (כגון הדלקת נר) עבור היהודי, הרי שאסרו חז"ל להנות מהמלאכה, והטעם מבואר במשנ"ב סימן רעו ס"ק ב' דאם יהא מותר להנות יאמר לו להדליק.
ומטעם זה, איסור ההנאה הוא לא רק בשבת עצמה אלא גם במוצ"ש "בכדי שיעשו". (כאמור, כדי שלא ירוויח היהודי מאמירתו בשבת.)
אלא דאם האיסור שנעשה ע"י הגוי הוא מדאורייתא (ליהודי, לדוגמא הדלקת נר), הרי שאיסור ההנאה הוא לכל, משא"כ כשהאיסור הוא מדרבנן (ליהודי) שאז האיסור חל רק על מי שנעשתה עבורו המלאכה, וגם על ב"ב (עפ"י שכה סעיפים ח' וי').
ולגבי צילום במצלמה דנו הפוסקים האם האיסור מדאורייתא (משום "כותב") או מדרבנן. (יעויין בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' כ' ובשו"ת שבט הלוי ח"א סימן קכא.) ועכ"פ, כאמור גם אם האיסור מדרבנן הרי שאסור למי שנעשתה המלאכה עבורו להנות ממנה עד מוצ"ש בכדי שיעשו.
זילותא דשבת
מצינו דברים מסויימים המותרים מעיקר הדין, אלא שחכמים אסרום משום "זילותא דשבתא" (ולדוגמא ברמ"א בסימן רנב סעיף ה' לגבי ריחיים הטוחנות בשבת, ומזה דנו הפוסקים בעניין מכונת כביסה הממשיכה פעולתה בשבת).
ואעתיק לשון החזון איש או"ח סימן נב ס"ק ו' (שם דן לגבי מטריה בשבת): "..וגם אוושא מילתא טפי וניכר בו עובדא דחול וגורם פירצה… והרי הדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפירצה, וזה יותר חמור מאיסור פרטי ליחיד, כי זה גדר לעם ולדורות."
יתכן מאוד שגם נד"ד – שגוי יצלם עוגה ביום טוב, דיש בכך משום "זילותא" ומשום זה יש למנוע מלבקש מגוי שיעשה את זה בשבילו, וכך הורה לנו מו"ר הראש הכולל הג"ר יוסף אליהו שליט"א.
מסקנה העולה לדינא:
מותר לרמוז לגוי קודם השבת (או יו"ט) שיעשה מלאכה עבורו בשבת, ולכן יכול לרמוז לגוי בערב שבת שיצלם העוגה עבורו בשבת, אלא שפרקטית יש בעיה בדבר, דכשהגוי יבוא לצלם בשבת הרי שחל דין "מחאה" היינו שהיהודי צריך למחות על מעשהו, ועוד שמסתבר מאוד שיש בדבר זלזול גדול בכבוד שבת ויום טוב, וכך הורה לנו מו"ר הראש הכולל הג"ר יוסף אליהו שליט"א.
ובאופן שהגוי צילם בצינעא ללא ידיעת היהודי, הרי שמ"מ חל איסור הנאה עד מוצ"ש בכדי שיעשו, כדין מלאכה שגוי עושה עבור יהודי המתבאר בסימן שכה סעיפים ח' וי'.
ועיין בדינים אלו בהרחבה בספר "מאמר מרדכי" למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, חלק ה' – דיני גוי בשבת.





