שאלה

האם אשה יכולה להיות סנדק לברית מילה? כמובן מדובר באשה צדקנית?

תשובה

משחת שיניים צריכה הכשר בכל השנה ובפרט בפסח.

מקורות

שאלה: האם מותר לאשה להיות סנדק?
תשובה: העתיק פה את דברי התשב"ץ קטן אות שצז' בשם רבו המהר"ם וז"ל "אינו נ"ל כלל מנהג כשר שנוהגין ברוב מקומות שהאשה יושבת בבית הכנסת עם האנשים ומלין התינוק בחיקה ואפילו אם בעלה מוהל או אביה או בנה דלאו אורחא ליכנס אשה מקושטת בין האנשים ובפני השכינה וכי האי גוונא פרכינן בפ' האיש מקדש (דף נב) אשה בעזרה מנין פן יתגרו בה פרחי כהונה ועוד דאפילו בעיקר מילה לא נצטווית למול אפילו בנה דכתיב אשה צוה אותו, אותו ולא אותה וא"כ למה לי כולי האי שימולו לתוך חיקה ולחטוף מאנשים המצוה ומי שיש בידו למחות ימחה והמחמיר תבא עליו ברכה ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה
באשר כתב מורנו צעקתי ימים רבים ולית דמשגח. כי נראה מכוער מאד. אף על גב דטרידי בעבידתייהו ולא מהרהרי. הרואים חושדים ואפי' אדם עם אשתו. ועוד אין כל אדם יודע שהיא אשתו. ועוד וכי בחנם היתה עזרת נשים לבד. ונראה דמצוה הבאה בעבירה היא כדכתיב הנה שמוע מזבח טוב. וכל איש הירא דבר ה' יש לו לצאת מבית הכנסת פן יראה כמסייע ידי עוברי עבירה. והזהיר מורי רבינו טוביה ר' יקותיאל בר משה זלה"ה על הדבר כאשר כתב הרב. וגם נראה לי ומוספני על דבריו אחרי ארי ולא אחרי אשה. ואפילו נזדמנה לו אשתו מסלקה לצדדים. הכי איתא בפרק עושין פסין (דף יח) ולהכי אמרינן מנוח עם הארץ היה דכתיב וילך מנוח אחרי אשתו ואפילו בשוק כ"ש בבית הכנסת ובחיקה. ושלום. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה".
ובדרכי משה יו"ד סי' רסה' ס"ק יא' הביא בשם מהרי"ל את הטעם הראשון "שכתב מוהר"ם אשה הנעשית בעלת הברית לתינוק תוליכנו עד פתח בית הכנסת ולא תכנס אל תוכו להיות ג"כ סנדק להחזיק התינוק על ברכיה דפריצות הוא בין אנשים".
הדברי מלכיאל ח"ד סי' פו' דן האם גוי יכול להיות סנדק והוא מאריך להוכיח שגם הסנדק מוגדר שהוא עושה חלק מהמצווה וכיון שהרמ"א פוסק בסי' רסד' ס"א שאשה לא תמול דלא כהשו"ע שפסק שאשה מותרת למול ולכן גם לא תהיה סנדק לכתחילה, וכן משמע קצת מהתשב"ץ, וכתב שהרמ"א כתב הטעם של פריצות שגם לדעת השו"ע אין לאשה להיות סנדקאית, ויל"ע.
למעשה כתב הרמ"א "ואין לאשה להיות סנדק לתינוק במקום שאפשר באיש, משום דהוי כפריצות. ומ"מ היא עוזרת לבעלה ומביאה התינוק עד בית הכנסת, ואז לוקח האיש ממנה ונעשה סנדק (שם בשם מוהר"ם). אבל האיש יכול לעשות הכל בלא אשה (כן עשה מהרי"ל)".
והנה הדבר ברור במצב שאין אף אחד מלבדם שמור לאשה להיות סנדקאית וכמו שכתב הטור בס"ו כותב וז"ל "שדר רב צמח גאון היכא דליכא אלא איתתא וגברא תפיס ליה לינוקא מברכין על המילה והכא דאפשר לה עבדינן לה בעשרה".
וביאר הפרישה ס"ק כ' " ולכאורה נראה דהאי תפיס ליה לינוקא לאו אגברא קאי דהא עיקר מצוה היא אגברא שימול כמ"ש בתחלת הסימן (אות ג ד) וטפי עדיף שיתפשוהו האשה וימלהו הגברא (עיין לעיל סימן (קצ"ו) [קצ"ד] (עמ' קלו) דמן הדין מותר לטבול מיד אחר ז' ימים ללידתה וליגע בה אישה)… ועיין במהרי"ל (הל' מילה סז ב) שכתב והביאו רמ"א בהגה סי"א דאין לאשה להיות סנדק שתאחז התינוק בשעת מילה לכתחילה וכו' מיהו היכא דלא אפשר ודאי מותר וגם לא אסר מהרי"ל כי אם במילה לפני רבים ומשום דמחזי כפריצות ע"ש", כלומר שגם המהרי"ל מודה היכא דלא אפשר, ומה שאסר בכל אופן הוא בפני רבים כיון שמיחזי כפריצותא. וכן דייק בשו"ת אז נדברו חי"ג תשובה סט' מדברי הרמ"א שכתב במקום שאפשר.
ובאז נדברו הוא מסתפק מה הדין שאחר יהיה המוהל, האם מותר שאשה תהיה סנדקאית והסיק דכיון שאפשר שהבעל יהיה סנדק ממילא לא התיר הרמ"א ורב צמח גאון והטעם כיון שא"א ללא נגיעה והסתכלות, וכן משמע מהטעם שאשה בעזרה מנין, ולא חילקו בין רב למעט.
והנה יש להעיר לגבי איסור נגיעה מהירושלמי תחילת פ"ג דסוטה ה"א לגבי הנפת מנחת סוט "ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות וכי על ידו הוא מניף. ולא על ידה הוא מניף. אלא מיכן שהוא נוטלה מתוך כלי חול ונותנה בכלי שרת וכהן מניח את ידו תחתיה ומניפה. ואין הדבר כאור. מביא מפה. ואינו חוצץ. ומביא כהן זקן אפי' תימר ילד שאין יצר הרע מצוי לשעה".
ובתוס' סוכה מז" ד"ה "כהן" ותוס' מנחות סא: כתבו (שבהנפה) לא הכוונה שמניח ידו תחת ידה ממש אלא שידיה מעט יותר למעלה בכלי ויד הכהן למטה רק שלפעמים מחמת ההתעסקות נוגעים ידיהם, על זה דיבר הירושלמי.
והנה בטעם ההיתר של הירושלמי מצינו מחלוקת אחרונים שבשו"ת בית יהודה (אייעש) אבה"ע סי' לג' כתב שכיון שאנחנו מנבלים את האשה בגלל האיסור שהיא עשתה אז אנשים לא יבואו להכשל באותו איסור שבגלל זה אנחנו מנבלים אותה, ולפי זה כאן יהיה עכ"פ מכוער הדבר.
ומאידך בפני משה ובקרבן העדה על הירושלמי הם מסבירים שאין יצה"ר שולט לשעה מועטת אמנם ראה בחיד"א שבשו"ת חיים שאל סו"ס פה' הוא מביא את הירושלמי בשביל להתיר לאחד שמקדש נדה להשים את הטבעת על אצבע הכלה ואחרי שהוא מאריך בשיטות הראשונים בדין של הושטה מיד ליד הוא כותב שגם יש לצרף לזה שזה כרגע שמבואר בירושלמי שאין בזה בעיה, כלומר שסמך על זה רק כצירוף ובמקום בושה גדולה.
למעשה עיין באגר"מ אבה"ע ח"ב סי' יד' בענין תשובתו ללכת ברכבת כאשר א"א שלא יבוא לידי נגיעה בנשים ושם הוא מאריך ביסוד נגיעה באשה שלא בדרך תאוה בכלל והוא כותב שזה מותר וגם אין אפילו איסור דרבנן אם הוא מתכוין ליגוע בה בגלל משהו אחר ואם אין לו כלל כוונת נגיעה כמו בנדון דידן הוא עוד יותר מיקל מזה ע"ש ועיין בפרי דעה סו"ס קצה' בשפתי לוי ס"ק כ' שלומד שגם לפי הש"ך נגיעה שלא בדרך חיבה אסור מדרבנן ומאידך בפרדס רימונים שם נקט כהאגר"מ אבל איך שלא יהיה יכול להיות שבאופן שאין כוונת נגיעה דהיינו שהוא אפילו לא מתכוין לגעת בה שלא בדרך חיבה אז יהיה מותר לדברי הכל [ועיין עוד בבית יהודה הנ"ל מה שהוכיח מהירושלמי כהש"ך ועיין בדבר יהושע ח"ג סי' טו' מה שדחה ואכמ"ל בדברים שלא קשורים ישירות לענין].
אמנם מצד איסור הסתכלות אסור כמבואר ברמ"א ובתשב"ץ וכן כתב בספר החסידים "[סי' שצג'] כל מקום שאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נישואין אין לברך שהשמחה במעונו לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה", וראה בלבוש במנהגים סי' לו, והלכה כדברי ספר החסידים כמבואר ברמ"א הנ"ל וכן כתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ל שא' ד', וראה עוד לגבי הליכה אחרי אשה שאינה מקושטת במנחת שלמה סי' צ"א אות כג.
דבר נוסף כתב בשו"ת רב פעלים ח"ד סוד ישרים סי' יא' שמכיון שהסנדק חשוב כמקטיר קטורת לכן לא ראוי שזה יהיה ע"י אשה מכיון שאשה לא יכולה להקטיר קטורת.
העולה
• ברית שנעשית ברבים דהיינו בבית הכנסת וכדו' אין לאשה לשבת כסנדק משום פריצות, וראה בעוד טעמים שמובאים בגוף התשובה.
• ברית שנעשית בבית וכדו' ואין מי שיכול לשבת סנדק מלבד האשה יכולה להיות סנדקאית.