שאלה

בענין אנדרטה אשר נראית כאדם האם מותר לשומרה בבית?

תשובה

במקרה הנ"ל מעיקר הדין אם לא עובדים לדברים מכעי"ז אין איסור שהייה ואם אין לזה צורת פנים שלימה לא צריך לעשות לזה כלום ואם יש בזה צורת פנים שלימה לכתחילה ישבור קצת מאחד מאיברי הפנים.

מקורות

שאלה: בענין אנדרטא אשר נראית כאדם האם מותר לשומרה בבית? (בשאלה התמונה אינה ברורה דיו ולכן ננסה להביא כמה אופנים בתשובתינו וכבודו יחליט מה המציאות המדוברת במקרה שלו. ויש להבהיר שכל תשובה זו נכתבת על הצד שאין באנדרטא זו שום חשש ע"ז וניסנו לברר ולא עלה בידינו אבל אם כבודו יודע שיש בזה חשש ע"ז כל תשובה זו אינה רלוונטית.)
דיון:
א. האיסור לעשות ולהשהות צורת צלם בבית: מקור סוגיא זו היא בע"ז מג: שהגמ' מביאה דרשה שלשון הפסוק הוא "לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם" (שמות כ' כ') והגמ' דורשת לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום והגמ' אומרת בתחילת העמוד שפרצוף אדם לבד אסור ושל שאר הפרצופים במרכבה אסור רק אם הוא עושה את כל הארבע פרצופים ביחד.
והגמ' מביאה שם עוד שני איסורים שנלמדים מפסוק זה גם איסור לעשות כתבנית המשכן כגון כל הכלים אחד שעושה בדיוק אותו צורה עובר על איסור דאורייתא וגם איסור לעשות שמשים שבמדור התחתון כגון כוכבים ומזלות וכו'.

והנה בביאור איסור זה לעשות צורת אדם מצאנו כמה שיטות בראשונים שיטת מהר"ם מרוטנבורק כפי המובא בר"ן בע"ז יט. מדפה"ר שהאיסור לעשות שמשים שבמדור העליון הם אסורים בכל גווני בין בשוקע בין בבולט ואפילו בשהייה וכן הדין לגבי תבנית האולם וכדומה אבל לגבי שמשים שבמדור התחתון האיסור הוא רק בעשייה ולא בשהייה וגם זה רק בבולט והוא לומד שלפי מהר"ם יש עוד חידוש שגם שאר צורות אסור לעשות אם זה בולט ומשום חשדא.
והר"ן מסביר את סברתו שתבנית המשכן והדומה לזה מסברא אנחנו נוקטים שמכיון שזה כלים ובית בצורה של משכן זה מה שנאסר לעשות ולכן מסתבר שהאיסור הוא השתמשות ולא רק עשייה ולגבי דברים שבמדור העליון הוא לומד שהאיסור נלמד מסוף הפסוק שהרי בסוף הפסוק כתוב לא תעשו לכם והוא מביא מהספרי שהלשון של לא תעשו לכם נדרש שאפילו לא יהיה לכם [הספרי הוא לגבי ע"ז ולא בפסוק פה] אבל שמשים שבמדור התחתון נדרשים מתחילת הפסוק ולכן אין איסור בשהייתם [עיין תוס' יומא נד. ד"ה "כרובים" שמביא עוד אפשרות איך לדרוש את הפסוק לפי שיטה זו].

שיטת הרא"ש ע"ז פ"ג סי' ה' מבוסס על הגמ' שהגמ' אומרת שטבעת אם הטבעת בולטת וממילא את מה שהיא חותמת זה נהפך להיות שוקע מותר לחתום אם הטבעת אבל אסור להשהות את הטבעת ואם זה חותם שוקע מותר לשומרו ואסור לחתום איתו והרא"ש הבין שמדובר על צורות האסורות וממילא כל האיסור עשייה בצורות האסורות זה רק אם זה בולט אבל שוקע מותר לעשות וגם האיסור שהייה בצורות האסורות אסורים רק מדרבנן משום חשד וכך נקטו גם תוס' אבל הרא"ש וגם תוס' בד"ה "והא ר"ג" מביאים מר"ת וריב"א שהוכיחו מהגמ' שבכוכבים ולבנה אסור גם בשוקע וטעמם בגלל שלעינינו תמיד הכוכבים והלבנה נראית שוקעת אבל שאר דברים רק עשייה אסור מדאורייתא וגם רק בולט.
וביסוד הדין גם הרמ' הלכות עבודת כוכבים פ"ג הי"א הולך כהרא"ש וכפי שהסבירו הר"ן הנ"ל.

שיטת בה"ג המובאת בתוס' ד"ה "שאני" שחשד יש רק בצורת אדם שלימה אבל אם זה לא כל הגוף מתחילתו ועד סופו אז גם אין אפילו חשד באדם.

בשיטת הרמב"ן נראה שיש מחלוקת איך להבין את דבריו שהר"ן מבין בדבריו כשיטת מהר"ם מרוטנברק הנ"ל ומאידך בטור הוא מובא רק שאסור לעשות גם דברים שהם שוקעים בכל צורות האסורות דהיינו בין במדור התחתון ובין במדור העליון אבל הוא לא מביא אותו לגבי זה שבשוקע באדם זה איסור דאורייתא ובאמת המעיין בחידושי הרמב"ן בע"ז אין הכרח מה הוא אוחז וכך גם הט"ז יו"ד סי' קמא' ס"ק יב' הביא את הרמב"ן וכן החכמ"א סי' פה' ס"ח הביא את הרמב"ן וכן הבן איש חי בשנה שנייה פרשת מסעי אות ט'.

שיטת השו"ע ביו"ד סי' קמא' ס"ד פוסק להדיא שגם לגבי העשייה וגם לגבי האיסור שהייה אסור רק בבולטת כשיטת הרמ' והרא"ש הנ"ל.
הט"ז הנ"ל תמה על השו"ע מדוע הוא לא הביא את שיטת הרמב"ן שאסור לעשות צורת אדם גם בשוקע וכ"כ החכמ"א והבא"ח הנ"ל לחוש לדעת הרמב"ן ולהחמיר לא לעשות אפילו שוקעת.
הגר"א ס"ק כא' הביא גם את שיטת מהר"ם מרוטנבורק הנ"ל אבל לא אומר מה ההלכה למעשה ולא נראה שהוא חלק על השו"ע.

העולה שלפי הרא"ש והרמ' במקרה זה יהא איסור שהייה מדאורייתא ולפי הרא"ש והרמ' יהא בזה רק חשד והשו"ע ושאר הפוסקים [לבוש קמא' ס"ד חכמ"א כלל פה' אות ו' בא"ח הנ"ל אות ט'] פסקו כהרא"ש והרמ' שבמקרה זה האיסור הוא רק חשד.

ב. יש לדעת האם איסור חשד שייך בנדון דידן שהנה החכמ"א אות ו' כותב שבזמה"ז לא שייך החשד בגלל שהיום לא עובדים לצורת אדם ולכן אם באמת אף אחד לא עובד לסוג אנדרטא כזאת גם במקומך ודאי שאין בזה איסור מצד החשד וכפי המבואר בחכמ"א.

עוד יש לצרף לזה שהרי לפי התמונה אינני בטוח אם יש בזה צורה גמורה של פנים ואם אין בזה צורה שלימה של פנים הרי זה מותר כמבואר בתוס' ע"ז מג. ד"ה "לא תעשון" וכן בעצם מפורש בגמ' שהגמ' אומרת על טבעת שיש עליה צורת אדם [לפירוש הרא"ש הנ"ל] ואעפ"כ כתוב שאם הוא פיחת את צורתו מותר לשומרו ועיין בחת"ס שם על רש"י ד"ה "סמי" וכן בדברי מלכיאל ח"ג סי' נח' שאם הוא פוחת חלק מהפנים ודאי שזה מותר ובחת"ס חידש עוד יותר שאפילו להוריד חלק מהאבר זה מספיק ולא צריך להוריד אבר שלם מהפנים ולכן אם אין פה ממש צורה שלימה של פנים זה יהא מותר.

אם המציאות שיש לזה רק אוזן אחת וכדומה גם בזה תוס' התירו וכן מובא בשו"ע ס"ז בשם הרא"ש שצריך פרצוף שלם ולכן בכה"ג זה גם יהא מותר [ואל יתבלבל מזה שהש"ך מביא שהסמ"ג לאוין כב' החמיר וכן בחכמ"א ובבא"ח כי הם דיברו על פרצוף שלם ללא גוף עיין דברי מלכיאל הנ"ל] ולכן בכה"ג זה יהא מותר.

העולה להלכה: שבמקרה הנ"ל מעיקר הדין אם לא עובדים לדברים מכעי"ז אין איסור שהייה ואם אין לזה צורת פנים שלימה לא צריך לעשות לזה כלום ואם יש בזה צורת פנים שלימה לכתחילה ישבור קצת מאחד מאיברי הפנים.