שאלה

מה הדין העומד להתפלל בעזרת נשים שמחוברת לבית הכנסת, האם יוצא תפילה בציבור לכתחילה
או בדיעבד?

תשובה

 ציבור המתפללים בביה"כ ורוצה אדם להצטרף למניין מעזר"נ, הרי שאם יש עשרה בביה"כ וגם
מראה פניו להם, הרי שנחשבת תפילתו כתפילה בציבור לכתחילה.
 אם אינו מראה פניו (ויש עשרה בביה"כ) הרי שדעת המשנ"ב שיכול לענות לדברים שבקדושה אך
לא נחשב לו לתפילה במניין, ואומנם דעת מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל כדעות הסוברים דשפיר
נחשב לו תפילה במניין.
 באופן שרק איתו יש עשרה הרי לדעת המשנ"ב ניתן לצרפו בשעת הדחק למניין ובתנאי שרואין
אלו את אלו.
 ואומנם דעת מו"ר הרב אליהו זצ"ל דאין להקל אם לא בזקן וחולה.

מקורות

שאלה:
מה הדין העומד להתפלל בעזרת נשים שמחוברת לבית הכנסת, האם יוצא תפילה בציבור לכתחילה
או בדיעבד?
תשובה:
צירוף עשרה בב' מקומות
ראשית נדון באופן שחלק מהעשרה מתפללים בביה"כ והיתר מצטרפים מהעזר"נ:
השו"ע או"ח סימן נה סעיף יד פוסק (עפ"י רב האי גאון) "מי שעומד אחורי ביה"כ וביניהם חלון, אפילו
גבוה כמה קומות.. ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה".
דעת המשנ"ב שם בס"ק נב בהבנת השו"ע, דדין זה הוא בדומה למבואר בשו"ע או"ח סי' קצ"ה לעניין
זימון, דב' חבורות מצטרפות זו לזו בראיית פנים, וא"כ אף לגבי צירוף למניין הרי שע"י ראיית פנים
מצטרפות ב' חבורות אף שהן בב' חדרים נפרדים.
אומנם יש מהאחרונים הסוברים דבצירוף למניין בעינן שיהיו עשרה במקום אחד, והשו"ע איירי באופן
שהעומד מכניס ראשו ורובו, או עכ"פ ראשו לתוך החלון והו"ל כנמצא ממש בחלל ביה"כ, ובל"ה אינו
מצטרף.
המשנ"ב (שם) מביא דעות אלו האחרונים וחושש להם לכתחילה. ואעתיק לשונו (שם) "דאף דיש
מחיצה כיון דמראה פניו דומה למבואר לעניין זימון, דאם מקצתן רואים אלו את אלו דמצטרפין. וא"כ
לפי"ז פשוט, העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון, ומראה להם פניו משם, מצטרף
עמהם לעשרה: וכ"ש דאם יש בלעדו עשרה נחשב תפלה בציבור על ידי זה. ואף על פי כן אם בנקל
הוא לו לירד לביה"כ שירד, דיש מהאחרונים שחולקין על עיקר הדין וסוברין דבעניננו אינו דומה כלל
לזימון.
וכך מבואר בבא"ח פרשת ויחי סעיף ז' וכך דעת מו"ר הרב אליהו זצ"ל מאמר מרדכי לימות החול פרק
יא סעיף כז, ורק בזקן או חולה מקילים שמצטרף לעשרה בראיית פנים, אף שעומד בחוץ (שם סעיף
כט).
הצטרפות למניין מחדר אחר (כשיש עשרה בלעדיו בביה"כ) ורואים אלו את אלו.
בספר פסקי תשובות סימן נה סעיף כו מוכיח דאף המחמירין לא דיברו אלא היכא שהוא (העומד
בעזר"נ) מצטרף לעשרה, משא"כ כשיש עשרה בלעדיו בביה"כ הרי שלכתחילה יכול להצטרף למניין
מחדר אחר באופן שרואין אלו את אלו. (ומבאר שם דמש"כ המשנ"ב שראוי שירד לביה"כ, היינו
בדליכא עשרה בלעדיו.)
ואומנם דן שם באופן שיש סריגת רשת כפי המצוי בעזר"נ, האם נחשב לראיית פנים, ומסיק
דהמקילים גם בזה בעת הצורך יש להם על מי לסמוך. (ובהערה שם 181 מביא עפ"י החיד"א בספרו
"טוב עין" (סי' יח סקל"א) עפ"י קדוש אחד שכל שיש נקבים בגודל דמלוא מקדח (היינו 2.5 ס"מ) שפיר
דמי. (וכ"ש בנד"ד דבתמונה המצורפת לשאלה נראה שיש ממש חלון פתוח בין העזר"נ לביה"כ).
ואומנם יש להקפיד לכתחילה להתפלל במקום שיש בו קדושת ביה"כ או בית המדרש (כמבואר
בברכות ו' וח' ובשו"ע או"ח סימן צ' סעיף ט' וי"א. ואומנם עזר"נ יש בה קדושת ביה"כ וביהמ"ד, כמובא
בפסקי תשובות או"ח סי' קנא הערה 4 בשם פמ"ג, שואל ומשיב ועוד הרבה פוסקים.
הצטרפות למניין כשיש עשרה במקום אחד והוא נמצא בחדר אחר ואינם רואין אלו את אלו.
השו"ע או"ח סימן נה סעיף כ' פוסק "היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו
עמהם יכול לענות. ואומנם מבואר במשנ"ב בס"ק נח דאף דיכול לענות, מ"מ לא נחשב לו כתפילה
במניין, אלא"כ הגישה לחדר בו הוא נמצא היא רק ממקום שבו הציבור מתפללים (עפ"י תשובת
רדב"ז).
ולפי"ז אם הוא נמצא בעזר"נ במקום שאינו יכול לראות את הציבור, ויש לעזר"נ פתח נפרד מביה"כ
(וכך הוא תמיד, שהרי הנשים אינן יכולות לעבור דרך ביה"כ) הרי שיכול לענות עמהם דברים
שבקדושה אבל לא נחשב לו לתפילה במניין.
ואומנם דעת הרב מלכי בקודש (עמוד קיב) לחלוק ע"ז וסובר דכשיש עשרה במקום אחד הרי שכל
אחד יכול להצטרף אליהם אף שנמצא בחדר סגור. (והביאוהו כמה פוסקים, ביניהם המחזיק ברכה
סימן נה סק"ח, ובארחות רבינו ח"ג עמוד רח "א"ל הגרח"ק זצ"ל בשם החזו"א זצ"ל, אם אחד מתפלל
בחדר אחד ושומע תפילה בציבור ג"כ מקרי תפילה בציבור, ואפילו יש לו פתח אחר שלא לביה"כ שבו
הציבור מתפלל. וידוע שהיו צדיקים ואדמורי"ם שהיו מתפללים בחדר נפרד מהציבור – יעויין בזה
בספר עיוני הלכות ח"א סימן טו.)
וכך דעת מו"ר הרב אליהו זצ"ל מאמר מרדכי לימות החול פרק יא סעיף ל.
מסקנה העולה לדינא:
 ציבור המתפללים בביה"כ ורוצה אדם להצטרף למניין מעזר"נ, הרי שאם יש עשרה בביה"כ וגם
מראה פניו להם, הרי שנחשבת תפילתו כתפילה בציבור לכתחילה.
 אם אינו מראה פניו (ויש עשרה בביה"כ) הרי שדעת המשנ"ב שיכול לענות לדברים שבקדושה אך
לא נחשב לו לתפילה במניין, ואומנם דעת מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל כדעות הסוברים דשפיר
נחשב לו תפילה במניין.
 באופן שרק איתו יש עשרה הרי לדעת המשנ"ב ניתן לצרפו בשעת הדחק למניין ובתנאי שרואין
אלו את אלו.
 ואומנם דעת מו"ר הרב אליהו זצ"ל דאין להקל אם לא בזקן וחולה.