שאלה

מי שלא התפלל ערבית ומתפלל שחרית אחרי סוף זמן תפילה ולפני חצות, האם עדיין שייך תשלומין לערבית?

תשובה

• אדם שלא התפלל ערבית מחמת אונס או שוגג אזי כשמתפלל למחרת שחרית ישלים לאחריה תשלומין לערבית בתוך ארבע שעות (סוף זמן תפילה).
• ואם התפלל שחרית בתוך ד' שעות ורוצה להשלים של ערבית לאחר ד' בתור תפילת חובה – אינו רשאי.
• אם גם את תפילת שחרית התפלל לאחר ד' שעות (סוף זמן תפילה), לדעת המשנ"ב וכה"ח יתפלל לאחריה של ערבית לתשלומין, ואמנם אין זו מוסכם בפוסקים ולכן טוב שיתנה (קודם תפילת ההשלמה) שאם אינו מחוייב בה הרי זו תפילת נדבה.

מקורות

זמן תפילת שחרית
השולחן ערוך או"ח סימן פט סעיף א' פוסק: "זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה.. ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהוא שליש היום (ואופן חלוקת היום לשנים עשר חלקים, מבואר במשנ"ב רלג ס"ק ד' ובשעה"צ אות י' דלדעת המג"א היינו מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וכך מוכח בשולחן ערוך או"ח סימן רסג סעיף ד'. ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו תשובה ד') כתב שכן נוקטים הספרדים דכך כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן לח אות ע'). ואילו דעת הגר"א לחלק היום מהנץ החמה עד השקיעה, וכך נוקטים האשכנזים מעיקר הדין (בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן כד כתב שבכל המקומות במשנ"ב מוכח שדעתו נוטה כהגר"א וכן דעת החזו"א – יעויין בהרחבה במשנ"ב "דרשו" סימן נח הערה 4.) ואם טעה או עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות, אעפ"י שאין לו שכר כתפילה בזמנה, שכר תפילה מיהא איכא".
מבואר במשנ"ב (שם ס"ק ו') דבאופן שהזיד ולא התפלל בתוך ארבע שעות, אזי כשמתפלל אח"כ טוב שיתנה שאם מצד הדין הוא פטור אזי תפילתו בתורת נדבה (דיש פוסקים הסוברים דבהזיד עד ארבע שעות שוב לא מצי להתפלל כלל.)
ויש לציין עוד נקודה חשובה: כשמתפלל אחר ארבע שעות, הרי מבואר בשו"ע או"ח סימן נח סעיף ו' דקורא אז קריאת שמע בלא ברכותיה. (ובבה"ל שם בד"ה "קוראה" מבואר דבנאנס יקראנה בברכותיה. ואמנם הבא"ח (ש"ר וארא אות ה וכן בעוי"ח וארא אות יז) פסק דאף במקום אונס לא יברך ברכות קריאת שמע אלא יאמרם בלא שם ומלכות. (ולכ' חזר ממש"כ בשו"ת רב פעלים ח"ב סימן יב לברך עד חצות.)
תפילת תשלומין
אם אדם לא התפלל איזו תפילת שמונה עשרה מחמת אונס או שוגג, (לאפוקי שהיה במזיד בשאט נפש ועצלות, שאינו יכול להשלים אלא בתור נדבה) תיקנו חז"ל (גמ' ברכות כו.) שצריך להשלים את התפילה שהחסיר בתפילה הבאה, כגון מי שלא התפלל שמו"ע של שחרית מחמת אונס, מתפלל במנחה הקרובה פעמיים שמו"ע, הראשונה למנחה והשנייה לתשולמין (שו"ע או"ח סימן קח סעיף א').
המתפלל שחרית אחר ד' שעות, האם יכול להשלים ערבית (של אתמול שלא התפלל)?
השו"ע (או"ח סימן קח סעיף ג) פוסק "הא דמשלים התפילה שהפסיד, דווקא בזמן תפילה, אבל בשאין זמן תפילה לא". ובמשנ"ב שם ס"ק טו כותב וז"ל: יש מאחרונים שכתבו שרוצה לומר, דלא תיקנו חז"ל תפילת השלמה רק בעודנו עוסק בתפילתו העקרית אחר ששהא כדי הילוך ארבע אמות או אשרי בינתיים. אבל הרבה אחרונים הסכימו, דאף דלכתחילה בודאי צריך ליזהר בזה להתפלל תפילת השלמה תכף אחר תפילה החיובית, אבל בדיעבד אינו מעכב רק אם עבר זמן תפילה, דהיינו אם לא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתיים רק עד ארבע שעות על היום, שהוא זמן תפילה לשחרית, דהא נוטל עבור זה שכר תפילה בזמנה, מה שאין כן אחר ארבע שעות דנוטל רק שכר תפילת רחמי, כ"כ הפמ"ג ומגן גיבורים ודרך החיים, אלא שבדרך החיים הוסיף דבר חדש שלא נזכרו בשארי אחרונים, והוא, דאם גם תפילת שחרית גופא לא התפלל עד אחר ארבע שעות, דצריך להתפלל אז שתיים כיון שעוסק בתפילה.
הרי לנו התייחסות מפורשת במשנ"ב לנד"ד דבאופן שמתפלל שחרית אחר ארבע שעות שאז יתפלל גם את תפילת ההשלמה, וכן פסק הכף החיים (אות יא) בשם המחזיק ברכה. אלא שבמגן גיבורים (אלף המגן סק"י) נראה שחולק על דרך החיים וסובר דס"ס כיון שאחר ארבע שעות אין לו שכר של תפילת חובה אלא של תפילת רחמי הרי שלא יכול להשלים אז. ואכן בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז תשו' כה) פסק מטעם זה שבאופן הנ"ל שמתפלל שחרית אחר ארבע שעות ורוצה להשלים ערבית של אתמול, שיתנה בתשלומין על תנאי נדבה.

מסקנה העולה לדינא
• אדם שלא התפלל ערבית מחמת אונס או שוגג אזי כשמתפלל למחרת שחרית ישלים לאחריה תשלומין לערבית בתוך ארבע שעות (סוף זמן תפילה).
• ואם התפלל שחרית בתוך ד' שעות ורוצה להשלים של ערבית לאחר ד' בתור תפילת חובה – אינו רשאי.
• אם גם את תפילת שחרית התפלל לאחר ד' שעות (סוף זמן תפילה), לדעת המשנ"ב וכה"ח יתפלל לאחריה של ערבית לתשלומין, ואמנם אין זו מוסכם בפוסקים ולכן טוב שיתנה (קודם תפילת ההשלמה) שאם אינו מחוייב בה הרי זו תפילת נדבה.