שאלה

על אילו דברים ממוצרי הקיטניות, אשכנזייה שגרה לבדה (אינה נשואה) תוכל לעשות התרת נדרים?

תשובה

אשה מבנות אשכנז המתגוררת לבדה אין להקל לה כלל ועיקר באיסור קטניות שקיבלו עליהם
האשכנזים בכל תוקף הדין. (אמנם ישנם קולות בדיני קטניות המבוארים בגוף התשובה.)
כמו"כ יש דברים שאינם מעיקר קטניות אלא שהחמירו בהם (כמובא בגוף התשובה), ויתכן להקל
בעת הצורך, ויש לדון בכל פרט לגופו ולעיין בפוסקים.

מקורות

שאלה: על איזה דברים ממוצרי קטניות בפסח, אשכנזייה (לא נשואה שגרה לבדה) תוכל לעשות
התרת נדרים.
תשובה:
קטניות בפסח
במשנה פסחים לה. מבואר דאין יוצאים ידי חובת מצה באורז ודוחן דאינם באים לידי חימוץ אלא לידי
סירחון, ובגמרא שם (עמוד ב') דזה דלא כר' יוחנן בן נורי שס"ל דאורז מין דגן וחייבים על חימוצו כרת.
הטור מביא דיש אוסרין לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל וכותב הטור דחומרא יתירא זו ולא נהגו
כן. בבית יוסף מביא שגם רבינו ירוחם כתב להיתר, ומביא שהגהות מיימוניות מביא בשם סמ"ק שיש
המתירין ויש האוסרים וממשיך וז"ל "וקשה מאוד הדבר להתיר.. אלא אסרום משום דדגן מעשה
קדרה וקטנית מעשה קדרה וגזירה הא אטו הא, וגם יש מקומות שעושין פת מקטנית ואתי לאיחלופי
בדייסא שהוא מעשה קדרה אבל מיני ירקות דלא דמי לדגן לא אתי לאיחלופי, וגם פעמים תבואה
מעורבת בהם ואי אפשר לבררו יפה… (ובאחרונים מצינו טעמים נוספים באיסור קטניות ואכמ"ל.)
ומסיים הבית יוסף: "ולית דחש לדברים הללו זולתי האשכנזים". השו"ע בסימן תנג סע' א' פוסק
שאורז ושאר מיני קטניות אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל. ואמנם רבים מבני ספרד
מחמירים בקטניות (יעויין במאמר מרדכי למועדים וימים עמוד 40 ואכמ"ל, דהשאלה שלנו באשה
אשכנזייה.)
מנהג האשכנזים
הדרכי משה במקום כותב "ואנו האשכנזים נהגו להחמיר" וכן פוסק הרמ"א סי' תנג סע' א': "ויש
אוסרים והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות".
הדבר פשוט בפוסקי אשכנז לאיסור ברור (המשנ"ב שם בסק"ו ושאר הפוסקים) ואעתיק חלק מלשון
השערי תשובה בס"ק א': "ועיין במור וקציעה.. דבאשכנז ופולין שקבלו עליהם זה כמה מאות שנים
חומרא זו.. אין להקל להם והמקל הוא פורץ גדר.. ועיין בליקוטי מהרי"ל שהאוכלם בפסח עובר בלאו
דלא תסור וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (בידי שמיים)"..
(ועיין בהלכות חג בחג (להרב מ"מ קארפ שליט"א) תחילת פרק יב שמאריך בעניין זה ומבאר שיטת
המהרי"ל עפי"ז שישנם ראשונים הסוברים דקטניות הוא בכלל חמץ נוקשה ויש ע"ז איסור דרבנן.
ואמנם מביא שם דיש אחרונים הסוברים דגדר האיסור הוא משום "אל תטוש תורת אימך" .ומ"מ כותב
שם דלכו"ע אין למנהג זה התרה.
בשו"ת התעוררות התשובה (מובא בנטעי גבריאל חלק ב' פרק לח הערה 1) כתב "דאף אם יתכנשון
בי"ד של שמואל הרמתי ואליהו הנביא וכל גדולי ישראל עמהם אין בידיהם להתיר קטניות בפסח".
מה הם קטניות?
בסידור פסח כהלכתו פט"ז ס"ג מבואר דקטניות היינו כל גרעיני זרע שזורעים אותו ומצמיח גרעינים
כמותו והזרע נאכל ולא נוסף עליו בשר הפרי כדוגמת אורז, דוחן, עדשים, כוסמת, תירס, גרעיני
חמניות, פולי סויה, חומוס, אפונה, שעועית, פולים וכדו'. ולכן עגבניות ומלפפונים אינם נחשבים
קטניות לפי שנוסף בשר פרי על הזרעים. כמו כן הגדל על העץ אינו בכלל קטניות אף שמצמיח כמותו
ולא מוסיף בשר פרי, כגון פולי קפה וקקאו, שקדים וכדו'. (שע"ת אות א', כה"ח אות כב ושם הביא
שגדול אחד היה מחמיר אף בפולי קפה מפני שיש שאינם יודעים מהו וידמו שהוא קטניות, ואמנם רוב
האשכנזים לא נהגו בזה.)
יעויין בספר הלכות חג בחג פרק יב סעיף י' דיש דברים שאינם קטניות אך נהגו בהם איסור כקטניות
הואיל והם דבר הנדגן וגידולן בשרביטין כקטניות, כגון חרדל, זרע קנבוס ופשתן.
דברים שהם בנידון אם הם בכלל איסור קטניות
בהלכות חג בחג שם סעיף ח' מבואר עפ"י מהרי"ל ותה"ד דאף שמן המופק מקטניות, וכגון שמן סויה
הרי הוא בכלל האיסור. ומביא שם דבבאר יצחק התיר שמן המופק מקטניות בשעת הדחק כשביררו
הקטניות קודם פסח ונזהרו שלא ללתות אותם במים.
שמן קנולה הוא שמן העשוי מלפתית ויש להסתפק בו אם נחשב שמן קטניות, והמנהג המקובל
להחמיר (הליכות מועד עמוד קטו).
בוטנים קלויים אין איסורם בכלל גזירת קטניות ברור, ובפרט כשלא באו עליהם מים ועיקר גזירת
ומנהג קטניות הוא בתבשיל, אלא שכבר נהגו שלא לאוכלם (הלכות חג בחג עמוד רכ).
אכילת קטניות חיים בלא שבאו עליהם מים, וכן אפיית מצות מקמח קטנית באופן שאין חשש חימוץ,
יש המקלים לאוכלם כיון שאין באופן זה שום חשש חימוץ (הגר"ז בס"ה) ויש אוסרים כי המון העם
יטעו ויאכלום אף ע"י בישול במים (שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סימן קעה) וכן המנהג פשוט.
בעניין אכילת קטניות בערב פסח נחלקו האחרונים, המנהג לאסור ובעת הצורך יש להקל (הרב
אלישיב בסידור פסח כהלכתו פט"ז הערה 42).
היתרים בקטניות
ברמ"א סי' תנג סע' א' מביא כמה קולות בקטניות: אינם אוסרים בדיעבד אם נפלו לתבשיל, (כשאינם
הרוב, משנ"ב שם ס"ק ט'), מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם וכן מותר להשהותם בבית.
הותרו קטניות לחולה שאין בו סכנה או קטן הנזקק בדווקא לאכילת קטניות (משנ"ב סק"ז עיי"ש עוד
פרטים בזה).
מותר לבשל בסיר שבישלו בו קטניות כשאינו בן יומו (הרב אלישיב בקובץ תשובות ח"ג ספ"א).
מסקנה העולה לדינא:
אשה מבנות אשכנז המתגוררת לבדה אין להקל לה כלל ועיקר באיסור קטניות שקיבלו עליהם
האשכנזים בכל תוקף הדין. (אמנם ישנם קולות בדיני קטניות המבוארים בגוף התשובה.)
כמו"כ יש דברים שאינם מעיקר קטניות אלא שהחמירו בהם (כמובא בגוף התשובה), ויתכן להקל
בעת הצורך, ויש לדון בכל פרט לגופו ולעיין בפוסקים.