שאלה

 האם מותר להסתפר בספירת העומר למי שעושה סיום? [וכפי שמצוין בשאלה מדובר על שעת הדחק מכיון שמדובר על אדם מתחזק]

תשובה

בפשטות במקרה זה אסור למי שעושה סיום להסתפר בימי העומר, ואם זה ממש שעת הדחק יש לפנות למורה הוראה מובהק ולהציע השאלה לפניו שיקל בדבר.

מקורות

א. מקור הדין שלא מסתפרים בספירת העומר מובא בטור באו"ח סי' תצג' ס"ב שכתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר והב"י במקום מביא שהמקור הר"י ן' שועיב בדרשות והב"י כותב שכן פשט המנהג בינינו והב"ח אות א' מדייק מהטור שאמנם האיסור לא להתחתן נהג בכל המקומות אבל האיסור לא להסתפר לא כולם נהגו כן אמנם גם הוא כותב שהיום זה התפשט בכל המקומות וכן מובא בשו"ע שם ס"ב.

אמנם הרמ"א כותב שמותר לבעל ברית או למל בנו להסתפר לכבוד המצווה והמג"א מסביר שזה הסנדק והמוהל והמג"א מציין להסתכל בסי' תקנא' ששם בס"א גם מובא דין זה שהרמ"א כותב שאע"פ שהאשכנזים נוהגים לא ללבוש בגדי שבת בתשעת הימים אבל המוהל והסנדק ואבי הבן כן לובשים בגדי שבת ולגבי הקוואטר מובא במג"א ס"ק ג' שזה אסור אבל אם זה אשה שזה עיקר מצוותה יותר יש להקל ובא"ר ס"ק כז' מיקל גם לגבי הקוואטר אבל המ"ב החמיר למג"א.

והנה מקור הדין של סי' תקנא' הוא בסי' תקנט' ס"ט וז"ל הטור "מעשה שחל ט"ב בשבת ונדחה עד למחרתו והיה רבינו יעבץ בעל ברית והתפלל מנחה בעוד היום גדול ורחץ ולא השלים תעניתו לפי שי"ט שלו היה וראיה מהא דתניא (עירובין מא.) אמר רבי אליעזר ב"ר צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימין וחל ט"ב בשבת ודחינוהו עד לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה" וזה המקור של הדין של סי' תקנא' כפי שמבואר שם בגר"א במקום וכן בלבוש בסי' תצג' אות ג' מבואר שטעם ההיתר בספירת העומר לצורך חתונה או ברית זה בגלל יו"ט שלהם הוא.

ב. והנה אחר שבררנו שההיתר בחתונה ובברית זה בגלל יו"ט שלהם הוא יש לדון מה הכוונה בזה האם דוקא בדברים שמוגדרים כיו"ט או בגלל כבוד המצווה ונראה שנחלקו בזה האגר"מ והמשנה הלכות:

המשנה הלכות בח"ו סי' מה' דן האם מותר להסתפר לבר מצווה בספירת העומר והמשנה הלכות כותב שודאי שלא שהרי כל ההיתר שמצאנו זה בחתונה וברית שזה יו"ט והטעם שזה יו"ט הוא רוצה להציע שבשתיהם מתכפר העוונות [ע"ש שהאריך במקורות בענין זה] ולכן הוא כותב שדוקא בדברים אלו ולא בבר מצווה וכן הוא כותב שאטו מי שעושה סיום יהא לו מותר להסתפר בספירת העומר אלא הוא אומר שבבר מצווה ובסיום זה רק ענין לעשות סעודה לכבוד שמסיימים מצווה או שמתחילים מצוה אבל זה לא יו"ט זה רק ענין של לעשות סעודה [והוא כותב שאע"פ שבגמ' בשבת קיט. מבואר שסיום זה יומא טבא לרבנן הכוונה היא רק לסעודה ולא ממש יו"ט] ולכן הוא נוקט שזה אסור ולמדנו מדבריו שהוא למד את המושג של "יו"ט שלהם הוא" בצורה פשוטה שזה יו"ט כפשוטו.

באגר"מ או"ח ח"ב סי' צה' דן לגבי אחד שרוצה ללכת לחתונה של מישהו שהוא מכיר בשביל לשמח חתן וכלה והוא מתבייש ללכת לחתונה כשהוא לא מסופר והאגר"מ כותב שאם הוא לא יכול ללכת לחתונה בלי להסתפר אז מותר לו והוא מסביר שזה חלוק מאשר ברית מילה שכפי שהבאנו למעלה רק לאבי הבן והסנדק מותר להסתפר בגלל שבברית מילה אין מצווה על האנשים להיות שם אלא המצווה על האב לארגן שזה יהיה ברוב עם משא"כ חתונה זה מצוה לכל אחד בנפרד להגיע לחתונה ולכן מותר להם להסתפר מכיון שבלי זה הם לא יגיעו ויתבטל המצווה שלהם ולכן זה מותר.
לכאורה נראה באגר"מ שהוא הבין שההיתר בלהסתפר זה בגלל המצוה שמי שעושה את המצוה הוא זה שיכול להסתפר ולכן בברית עיקר מי שעושה את המצווה מותר לו להסתפר שזה האב והסנדק והמוהל וכפי שהבאנו באות א' מהמג"א לנשים קוואטר מותר להם ללבוש בגדי שבת מכיון שזה עיקר מצוותם וממילא אומר המג"א שגם מי שבא לקיים חלק מהמצווה אם הוא לא יכול להגיע לא מסופר אז מותר לו להסתפר משא"כ לפי המשנה הלכות נראה שגם בכה"ג יהא אסור.
ג. לענין פדיוה"ב ראיתי בספר סידור פסח כהלכתו פי"ב אות יב' בשם הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ שאין היתר להסתפר לזה.

אמנם נ"ל שאין זה פסק ברור כלל כי כפי שבארנו באות א' המקור לכל הדין הזה זה ט' באב נדחה שהטור התיר לברית מילה לסנדק ולאבי הבן לאכול מפני שזה יו"ט שלהם הוא ולגבי הדין הזה בסי' תקנט' בא"ר ס"ק כה' מביא מהמלבושי יו"ט ס"ק ב' שמותר לאכול בזה ומקורו הוא מדברי היש"ש ב"ק פ"ז סי' לז' שכותב שפדיוה"ב זה סעודת מצווה והא"ר טוען עליו שאולי זה סעודת מצווה אבל לא הסעודת מצווה זה מה שמתיר לאכול שהרי אפילו בברית של ט' באב נדחה אנחנו לא עושים סעודה רק הבעלי ברית לא צריכים להשלים את התענית כי זה יו"ט שלהם הוא ובשע"ת ס"ק טו' הוא מיישב את דברי המלבושי יו"ט שאע"פ שודאי שאסור סעודה אלא כל כוונת המלבושי יו"ט שמזה שהיש"ש החשיב את סעודת פדיוה"ב סעודת מצווה רואים שזה מצווה חשובה שזה הופך את זה להיות שזה יו"ט שלהם.
ושיטות אלו מובאים גם במ"ב סי' תקנט' ס"ק לח' וכן מובא בכה"ח סי' תקנא' אות ז' להתיר בפדיוה"ב ללבוש בגדים מכובסים בתשעת הימים ולכן נ"ל שבפדיוה"ב יש להקל גם בספירת העומר.

ולכאורה מדברים אלו יכולנו ללמוד גם לסיום שיהא מותר שהרי באותו יש"ש הנ"ל מבואר שגם סיום זה סעודת מצווה וא"כ באותו צורה שלמד המלבושי יו"ט הנ"ל אנחנו נוכל ללמוד לענין סיום.

אבל האמת זה ודאי לא כך מכיון שלא הוזכר בשום פוסק שיש היתר בסיום ויותר מזה וכי יעלה על הדעת שיהא מותר לאכול בט' באב נדחה בסיום ודאי שזה אסור מזה שהפוסקים לא הזכירו היתר זה ונראה הטעם שאע"פ שזה סעודת מצווה עדיין אם היינו מתירים זאת אז כל האבילות היתה נופלת כי כולם היו מסתפרים כל הזמן ולכן אין מקום להתיר זאת מצד הסיום.
רק יש קצת מקום לדון ע"פ האגר"מ הנ"ל באות ב' שבגלל שאם זה ידחה אותו מלעשות את הסיום וזה יבטל אותו מהמצווה ומדובר פה על אדם מתחזק אולי יש קצת מקום להתיר ויש לעשות שאלת רב מובהק האם זה מספיק מקום הדחק להקל בזה.

תבנא לדינא בפשטות במקרה זה אסור למי שעושה סיום להסתפר בימי העומר, ואם זה ממש שעת הדחק יש לפנות למורה הוראה מובהק ולהציע השאלה לפניו שאולי יקל בדבר.