שאלה

מה עדיף להתפלל במניין נץ בלי תפילין או עם תפילין יותר מאוחר?

תשובה

• מי שאין לו תפילין ורוצה להתפלל עם מנין בנץ החמה, יש לו לחכות לתפילין ולהתפלל אח"כ עם התפילין מאשר להתפלל בנץ ללא תפילין (ואפילו אם אח"כ לא יהיה לו מנין).

• ועדיף שעכ"פ יקרא את הפסוק הראשון של ק"ש ויאמר בשכמל"ו, בזמן הנץ אפילו ללא תפילין, ובכך זוכה למעלה של ק"ש כותיקין.

מקורות

תשובה:
חיוב קריאת שמע
הגמרא במסכת ברכות (כא ע"א) מביאה את מחלוקת רב יהודה ורבי אלעזר כיצד ינהג מי שמסתפק אם קרא קריאת שמע. רבי אליעזר סובר שהמסתפק אינו צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע שכן קריאת שמע דינה מדרבנן ואילו רבי אלעזר סובר שעל המסתפק חובה לחזור ולקרוא שכן מצוות קריאת שמע היא מדאורייתא.
הרמב"ם (הלכות קריאת שמע פרק ב' הלכה יג) וכן הרי"ף והרא"ש (על סוגיית הגמרא בברכות כא ע"א) פסקו את שיטת רבי אלעזר שקריאת שמע היא מצווה מדאורייתא והמסתפק אם קרא עליו לחזור ולקרוא וכן פסק השולחן ערוך בהלכות קריאת שמע (או"ח סימן סז סע' א').
קריאת שמע עם תפילין
הנה בגמ' מסכת ברכות (יד:) "אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה, וזבח בלא נסכים".
וביאורו התוספות (ברכות יד ע"ב ד"ה ומנח תפילין) כי קריאת שמע ללא תפילין הינה עדות שקר של האדם הקורא כלפי הקב"ה, שהרי בפרשיות אלו שקורא כתוב שצריך להניח תפילין, והוא לא מניחם. ובמשנה ברורה כתב עוד כי יש בכך גם חלילה כמי שמראה זלזול במצוות ה' שיש עליו טורח להניח את התפילין.
דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח סי' כה סעיף ד) "צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפילה" וכן פסק השולחן ערוך בסימן לז סעיף ב "ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה".
והנה בכה"ג דרוצה לקיים מעלת ק"ש סמוך לנץ החמה אך ללא תפילין, כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו ס"ג) שיקרא ק"ש ללא תפילין ואין לחוש בזה משום מעיד עדות שקר שהרי לא אמרו כן אלא כשעושה במזיד ומתעצל להניח תפילין.
אך כה"ח (סי' נח אות ח') סובר שגם באופן זה נחשב כמעיד עדות שקר, ולכן כתב שאם רוצה לקרותה בנץ ללא תפילין, יאמר רק פסוק ראשון עם בשכמל"ו (כיוון שיש דעות שיוצא בזה חובת ק"ש).
מאידך מובא באחרונים, דכל הקפידא על ק"ש ללא תפילין היא דווקא בכה"ג שגם בהמשך לא יזדמן לו תפילין בשביל לקרוא ק"ש, אולם בכה"ג שלאחר מכן יגיעו לו תפילין (אפילו לאחר זמן ק"ש), שוב אין בעיה של קורא ק"ש ללא תפילין (שו"ת בית יצחק או"ח סימן יז, ועוד אחרונים רבים).
וכן כתב הפסקי תשובות (או"ח סי' נח ס"ק ט) "וכבר נהוג עלמא עפ"י הזוה"ק ועוד ספרים לקרוא ג' פרשיות דקריאת שמע בכל בוקר לאחר ברכת התורה, ואפילו יודע שיספיק לקרוא ק"ש בתפילין בביהכ"נ בעוד עדיין לא עבר זמן ק"ש, ולא חששו לקורא ק"ש בלא תפילין כמעיד עדות שקר בעצמו, כי לא נאמרו דברים אלו אלא כשגם לאחר מכן לא יקרא ק"ש בתפילין, אבל כיון שלאחר מכן יניח תפילין ויקרא ק"ש בהם, אפילו כשכבר עבר זמן ק"ש, שוב אין בק"ש שבבוקר בלי תפילין משום 'מעיד עדות שקר בעצמו'".
וממילא כלפי נידון דידן, עולה שהדבר תלוי במח' האחרונים, אם בכה"ג שבהמשך היום יגיעו לו תפילין, אם קיים הדין של מעיד עדות שקר. ולפי כף החיים יקרא את הפסוק הראשון עם בשכמל"ו.
קריאת שמע ללא תפילין
כתבו הפוסקים (פרי מגדים ועוד, הובאו דבריהם במשנ"ב סי' נח סע"ק ה) כי החושש שעד שהוא יניח תפילין יעבור זמן קריאת שמע, כגון מי שבאונס התעורר מאוחר בסמוך לסוף זמן קריאת שמע או מי שנמצא בדרך ואין ברשותו תפילין וכדו', הרי שהוא יכול לקרוא קריאת שמע ללא תפילין כדי לקיים את מצוות קריאת שמע בזמנה, ולאחר מכן יתפלל עם תפילין.
וכתב הרעק"א (גיליון שולחן ערוך אורח חיים סימן מו סעיף ט) שאם ירא שמא יעבור זמן קריאת שמע ואין לו תפילין להניח, יכול לעשות תנאי לקיום המצווה, שאם אכן זמן קריאת שמע יעבור לפני שיהיו בידיו תפילין, הרי שכוונתו לצאת ידי חובה בקריאה זו, אך אם יעלה בידו להספיק ולהניח תפילין ולקרוא קריאת שמע בברכותיה עוד לפני סוף זמן קריאת שמע הרי שקריאתו זו איננה כדי לצאת ידי חובה והקריאה הנוספת עם תפילין היא הקריאה שייצא בה ידי חובת מצוות קריאת שמע.
ובשו"ת להורות נתן (חלק יב סימן ד) ביאר את סברת הרעק"א "דבנדון קריאת שמע לא שייך לדון מטעם ברירה, דלא מצינו דין ברירה אלא היכי שצריך שיחול איזה דין על חפצא, וכגון בכתיבת גט דבעינן שיחול שם לשמה על הגט, וכן בשני לוגין שאני עתיד להפריש דבעינן שיחול שם תרומה על הלוג יין, וכן במניח עירובי תחומין למקום שיבוא החכם, דבעינן שיקנה שביתה במקום העירוב או בצד מזרח או בצד מערב, אבל בנדון קריאת שמע אין צריך לחול שום חלות דין על שום חפצא, והשאלה היא רק אם הגברא יצא ידי מצוה, ובכהאי גוונא לא מצינו שנאמר אין ברירה. ועיין ר"ן נדרים (מה ב) בטעם דאין ברירה דאין ראוי שיחול הדבר על הספק עיין שם, וזה שייך רק היכי שצריך לחול איזה דין חדש על חפצא, כגון גט או תרומה או עירוב וכדומה, אבל בקריאת שמע שאינו חל על שום חפצא שום דין, לא מצינו ענין ברירה. ועל כן שפיר מהני תנאי שאם יעבור זמן ק"ש בשעת תפלת הציבור ירצה לצאת בק"ש שהוא קורא עכשיו."
תפילה עם מנין או עם תפילין אח"כ
והנה בכה"ג דעכשיו אין לו תפילין אולם יש מנין, וכשיוכל להניח תפילין כבר לא יהיה מנין.
המגן אברהם (ס"ק יב) כתב להוכיח מהא דקי"ל (ס"ס קי"א) דסמיכת גאולה לתפלה, עדיף מתפלה עם הצבור, ותפילין עדיף מסמיכת גאולה לתפלה, א"כ ק"ו שתפילין עדיפי מתפלת צבור. וכ"ב המ"ב (סק"מ).
וכך פסקו גם שו"ע הרב בעל התניא (סימן סו, סעיף יא), חיי אדם (כלל ב, סימן ח), קיצור שולחן ערוך (י, כב), ערוך השולחן (סעיף יז) וכך פסק למעשה כף החיים (סימן כה, אות כח) בשם אחרונים רבים.
וא"כ במקרה שיכול להתפלל עכשיו עם מנין בלי תפילין, או עם תפילין אח"כ ללא מנין, עדיף שיתפלל אח"כ עם תפילין אפילו ללא מנין.
מעלת תפילה בהנץ החמה
בגמ' (ברכות ט:) מובא "דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום א"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים".
ונחלקו הראשונים אם הוי מצווה מן המובחר (רבנו יונה ברכות ד:, רא"ש, רשב"א, ותוס'), או מצווה לכתחילה להתפלל עם נץ החמה (רי"ף ורמב"ם), ולדעת ר"ת (ספר הישר ח,א) זמן ק"ש הוא דווקא לאחר נץ החמה.
ומצינו מח' ראשונים אם ענין זה של 'ותיקין', נאמר על תפילת שמו"ע עם נץ החמה (שיטה מקובצת ועוד), או על קריאת שמע (רבנו חננאל ועוד) סמוך לנץ החמה (וסומכים לק"ש שמו"ע כדי לסמוך גאולה לתפילה).
להלכה נפסק בשו"ע (או"ח נח סע' א') דהוי מצווה מן המובחר להתפלל עם הנץ החמה: "ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
(הפר"ח (אות א) נקט להלכה כרי"ף ורמב"ם שמצווה לכתחילה להתפלל בנץ החמה.)
ומשמע מלשון השו"ע שנקט כדעות הראשונים, מעלת הותיקין היא בתפילה שמו"ע סמוך לנץ החמה.
ובביאור הלכה (ד"ה "מצווה מן המובחר"), כתב דמי שהוא זהיר לקרות קריאת שמע כותיקין, מותר לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין מנין. ויתרה מזאת דאפילו אם אין לו תפילין, מוכח מהמשנה בברכות (כב:) "ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תהא הנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא", ומבואר דאפילו אם אין לו תפילין עדיף שיקרא בזמנה סמוך להנץ, מאשר אח"כ.
וכן דעת שו"ת פרחי כהונה (סימן א) דודאי עדיף להתפלל ביחידות בנץ החמה מאשר בציבור לאחר הנץ החמה וכ"פ בשו"ת פקודת אלעזר (סימן נח) ובשו"ת איש מצליח (ח"ב כרך ג סימן א).
אולם בש"ת האלף לך שלמה (או"ח סימן מז) כתב שתפילה בציבור עדיפה על תפילה ביחיד בשעת הנץ החמה. וכן יש שדקדקו בדעת הגר"א (מעשה רב, הל' ק"ש ותפלה, אות כה) וז"ל "להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא".
האחרונים נחלקו בדברי הבה"ל, אם הוא דווקא במי שרגיל להתפלל בנץ (שו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן עא) והגרש"ז (הליכות שלמה תפילה פרק ה סעיף י"ז, ובדבר הלכה סקכ"ז מו), או לאו דווקא (הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות חלק א, סימן טו) ור' חיים קנייבסקי בשו"ת דעת נוטה (הלכות ק"ש תשובה ו)) דאין חילוק בין מי שרגיל להתפלל בנץ למי שלא, דהא בכל יום הוי מצווה בפני עצמה.
והנה ר' חיים קנייבסקי (שו"ת דעת נוטה) הורה דלמעשה אין נוהגים כדברי הבה"ל, ואין להתפלל ללא טלית ותפילין, כ"ז שלא עובר הזמן.
בפסקי תשובות כתב (סי' נח, אות ו) דאסור להפסיד תפילה במנין בשביל מעלת ותיקין (אלא א"כ נוהג בקביעות וכו').
העולה למעשה
• מי שאין לו תפילין ורוצה להתפלל עם מנין בנץ החמה, יש לו לחכות לתפילין ולהתפלל אח"כ עם התפילין מאשר להתפלל בנץ ללא תפילין (ואפילו אם אח"כ לא יהיה לו מנין).

• ועדיף שעכ"פ יקרא את הפסוק הראשון של ק"ש ויאמר בשכמל"ו, בזמן הנץ אפילו ללא תפילין, ובכך זוכה למעלה של ק"ש כותיקין.